העקרונות המכוננים של משנתו החינוכית של דב רפל
העקרונות המכוננים של משנתו החינוכית של דב רפל
העקרונות המכוננים של משנתו החינוכית של דב רפל
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
<strong>העקרונות</strong> <strong>המכוננים</strong> <strong>של</strong> <strong>משנתו</strong> <strong>החינוכית</strong> <strong>של</strong> <strong>דב</strong> <strong>רפל</strong> 91<br />
אין ספק שמעבר למשמעות התחבירית משוקעים בהסבר זה רעיונות פילוסופיים<br />
עמוקים בעלי ערך חינוכי, ברם מבחינה מתודולוגית עיסוק בנושא והתפלפלות<br />
סביבו מהזווית הבלשנית דווקא עוזרים ללומד להבין כי תלמוד תורה צריך להיות<br />
מחובר עם דרך הארץ. <strong>רפל</strong> רוצה בעצם לעמוד על עיקרון תורני בסיסי, <strong>של</strong>פיו<br />
חייב להיות קשר ישיר בין התורה ובין החיים, והוא עושה זאת במאמר זה לא רק<br />
מהזווית התוכנית אלא גם מהפן המבני. כפי שראינו לעיל ב<strong>דב</strong>רי המבוא למאמר<br />
זה, הקשר בין תוכן ובין צורה הוא אחד מ<strong>העקרונות</strong> <strong>המכוננים</strong> <strong>של</strong> הגותו <strong>של</strong> <strong>רפל</strong>,<br />
והוא מתממש במקרה <strong>של</strong>פנינו בניתוח המילה בהקשרה התוכני, ובעיקר במעמדה<br />
המבניֿהבלשני בטקסט.<br />
לחיזוק ההיבט התוכני מביא <strong>רפל</strong> בהמשך המאמר מקורות תנאיים שונים העוסקים<br />
בזיקה שבין "דרך ארץ" ותורה, כפי שהם מופיעים במקורות תנאיים שונים. עמדתו<br />
הנורמטיבית לגבי חשיבותה <strong>של</strong> "דרך ארץ" מובלעת אך נעשית באופן מתוחכם.<br />
העדפתו האישית ל"דרך ארץ" מובאת בצורה נחרצת, אך עדינה, בסיפא <strong>של</strong> המאמר.<br />
בהסתמך על ספרות חז"ל טוען <strong>רפל</strong> כי "דרך ארץ היא רדיפת ה<strong>של</strong>ום" ו"מי שעוסק<br />
בתורה ורודף <strong>של</strong>ום, הקב"ה, שוכח" את כל עונותיו, "כי שתים אלו מכסות עליהם"<br />
(עמ' 24). בצורה זו <strong>של</strong> העמדת ה<strong>דב</strong>רים "דרך ארץ" נעשית שוות ערך לתלמוד<br />
תורה.<br />
˙ÈÎÂÈÁ ˙¢¯Ù<br />
הפרשנות נתפסת אצל <strong>רפל</strong> כבעלת ערך מחנך, והוא ייחד משמעות מחנכת לפיסוק<br />
ולתרגום כפי שיתברר להלן.<br />
משמעותו הפרשנית <strong>של</strong> הפיסוק<br />
<strong>רפל</strong> טען כי הפיסוק <strong>של</strong> מקורות קנוניים הוא חלק בלתי נפרד ומובנה <strong>של</strong> הפירוש<br />
<strong>של</strong>הם. הוא טען לדוגמה כי לעתים ניתן לפסק מקור כלשהו בדרכים שונות, באופן<br />
שהפיסוק השונה יגרור אחריו שינוי במשמעות המקור (עמ' 39). לטענתו <strong>של</strong> <strong>רפל</strong><br />
בנוסח התפילה קיימים מספר מקומות שבהם פיסוק שונה מעניק לכתוב משמעות<br />
שונה לחלוטין ולשינוי עשויה להיות ה<strong>של</strong>כה מחנכת על הדגשים השונים שיש<br />
להדגיש בחינוך. לדוגמה, ב"קריאת שמע", בפסוק "והיה אם מע", הפיסוק הנכון<br />
לפי הטעמים הוא "לאהבה את ה' לעבד, בכל לבבכם ובכל נפשכם". כלומר לא<br />
רק העבודה צריכה להיות בכל הלב אלא גם האהבה (עמ' 41). לכאורה היינו<br />
יכולים לחשוב כי על המחנך להדגיש בתהליך החינוך למצוות את הצורך <strong>של</strong><br />
עבודת ה' בכל לב, ברם על פי הפיסוק דלעיל צריך האדם לחנך עצמו גם לאהוב<br />
בכל הלב. אלו שתי סוגיות נפרדות בחינוך, שבסופו <strong>של</strong> <strong>דב</strong>ר משתלבות זו בזו אך<br />
18<br />
© Ÿ<br />
¨<br />
§ ¨ §<br />
18<br />
"בעיות פיסוק ומשמע בתפילות", בשדה חמ"ד ג-ד (תשנ"ה), עמ' 43-39.
Change language