OmdimMineged

הסעיף המרכזי באמנת ז'נבה הדן בהסדרים בנוגע ל"אנשים מוגנים"‏ הוא סעיף 4, הקובע כי ‏"מוגניםעל ידי האמנה הזאת הם אלה המוצאים את עצמם – באיזה זמן שהוא ובאיזו דרך שהיא,‏ בשעת סכסוךאו כיבוש – בידי אחד מבעלי הסכסוך או בידי אחת המעצמות הכובשות,‏ והם אינם אזרחיו של אותו12בעל סכסוך או אזרחיה של אותה מעצמה כובשת".‏בנוסף,‏ סעיף 27 באמנה ממסד את עקרון היחס ההומני וקובע כי ‏"מוגנים זכאים בכל הנסיבות ליחסשל דרך-ארץ לגופם,‏ לכבודם ]...[ היחס אליהם יהא תמיד אנושי,‏ והם יוגנו במיוחד מפני כל מעשהאלימות או איומי אלימות..."‏ סעיף 32 מוסיף איסור ‏"לנקוט שום אמצעי שיש בו כדי לגרום לסבלם13הגופני או להשמדתם של המוגנים".‏אמנה זו והפרוטוקולים הנלווים לה – הפרוטוקול הראשון,‏ פרוטוקול נוסף לאמנת ז'נבה מ-‏‎1949‎בדבר הגנת קורבנות עימותים מזוינים בינלאומיים,‏ והפרוטוקול הנוסף השני לאמנת ז'נבה מ-‏‎1949‎בדבר הגנת קורבנות עימותים מזוינים שאינם בינלאומיים,‏ שניהם מ-‏‎8‎ ביוני – 1977 אושררו על ידירובן המכריע של מדינות העולם ולפיכך סעיפיהן מוכרים כדין מנהגי המחייב גם את מדינת ישראל.‏עם זאת,‏ בית המשפט העליון ציין שאף שישראל היא צד לאמנה זו,‏ הוראותיה לא אומצו בחקיקההישראלית,‏ ובכל זאת ‏"הוראותיה המנהגיות מהוות חלק ממשפטה של מדינת ישראל..."‏ ו"ישראלמכבדת את ההוראות ההומניטריות של אמנה זו".‏ בית המשפט אף הוסיף:‏ ‏"מודעים אנו לכך כי בחוותהדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג ‏)בנושא חוקיות הקמתה של גדר ההפרדה – א"ה(‏נקבע כי אמנת ז'נבה הרביעית חלה באזור יהודה והשומרון,‏ ואין תחולתה מותנית בנכונותה של מדינתישראל לקיים את הוראותיה",‏ אך הוא אינו נדרש לנקוט עמדה בנושא לאחר שממשלת ישראל הודיעה14כי מקובל עליה כי ה"היבטים ההומניטריים"‏ של האמנה חלים באזור.‏בית המשפט העליון אף הכיר כי סעיף 27 באמנת ז'נבה זו הוא ‏"ההוראה הבסיסית של המשפטהבינלאומי ההומניטרי החלה בעת פעולות הלחימה",‏ ואף הגדיר לפיה את חובות המפקד הצבאי:‏יש לעשות הכל כדי לשמור על חייהם וכבודם של התושבים המקומיים.‏ חובתו שלהמפקד הצבאי על פי הכלל הבסיסי היא כפולה.‏ ראשית,‏ עליו להימנע מפעולות אשרפוגעות בתושבים המקומיים.‏ זוהי חובתו ה"שלילית";‏ שנית,‏ עליו לעשות פעולות15הנדרשות כדין המבטיחות כי התושבים המקומיים לא ייפגעו.‏בפרשנות להוראה זו ציין בית המשפט כי המתנחלים תושבי השטח הכבוש אינם נחשבים לאוכלוסייהמוגנת,‏ אך ‏"בכל הנוגע לצורכי השמירה על ביטחון האזור וביטחון הציבור שבאזור,‏ חלה סמכותו שלמפקד האזור על כלל בני האדם המצויים בתחומי האזור בכל זמן נתון.‏ קביעה זו מתחייבת מחובתו,‏12 הנוסח המלא של סעיף 4 באמנת ז'נבה נמצא באתר בצלם www.btselem.org/hebrew/international_law/fourth_(.)geneva_convention13 שם,‏ וראו הפרשנות לסעיף זה באמנה באתר הצלב האדום www.icrc.org/applic/ihl/ihl.nsf/Comment.xsp?viewCom(.)ments=LookUpCOMART&articleUNID=78EB50EAD6EE7AA1C12563CD0051B9D414 סעיף 14 בפסק דין בג"ץ 7957/04, זהראן יונס מחמד מראעבה ואח'‏ נ'‏ ראש ממשלת ישראל ואח'‏ מ-‏‎15.9.2005‎‏.‏ ראוגם בן נפתלי ושני,‏ המשפט הבינלאומי,‏ עמ'‏ 133-130. ראו גם פסק דין בג"ץ 393/82, ג'מעיית אסכאן אלמעלמוןנ'‏ מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון וסעיף 20 בפסק דין 769/02, הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל ואח'‏ נ'‏ממשלת ישראל ואח'‏ מ-‏‎14.12.2006‎‏.‏15 סעיף 11 בפסק דין בג"ץ 4764/04, רופאים לזכויות אדם ואח'‏ נ'‏ מפקד כוחות צה"ל בעזה מ-‏‎30.5.2004‎‏.‏11