OmdimMineged

עומדים מנגדאחד ]...[ בוודאי לא מצד החיילים,‏ שאיזה שהוא יהודי יגרום לחבלה אפילו לחיילים.‏ לחייל ישראלי.‏ לכןבמקרים של הפרת סדר,‏ חל איסור מוחלט על פתיחה באש".‏מפקד החטיבה המרחבית יהודה,‏ אל"מ מאיר קליפי,‏ העיד כי ‏"בשום פנים ואופן אסור לפתוח באש"‏לעבר מתנחל ויש לעוצרו באמצעים אחרים.‏ מפקד פלוגת מג"ב בחברון העיד בפני ועדת שמגר כיקליפי הורה ש"במידה ומתנחל או יהודי תושב חברון יורה ירי תכליתי,‏ בשום מקרה אין לירות בו‏]...ויש[‏ לנסות להתגבר עליו באמצעים אחרים.‏ לדוגמה,‏ לתפוס מחסה,‏ לחכות שמחסנית תיגמר".‏קצין המבצעים באותה פלוגת מג"ב אף הוסיף שמפקד החטיבה אסר שימוש בנשק או אמצעי פיזורהפגנות כלפי מתנחל ‏"גם אם אותו מתנחל מסכן את החיים שלי או של ערבי שנמצא בסמוך אליו".‏גם מפקד פלוגת שריון שאבטחה את מערת המכפלה בזמן הטבח שביצע ברוך גולדשטיין העיד כיהמח"ט אסר על ירי על מתנחלים ב"סיטואציות של הפרות סדר".‏ קליפי הסביר את הוראתו הסותרתאת הוראת אלוף הפיקוד בכך שהוא לא רוצה לתאר ‏"מה יקרה אם חייל יירה ביהודי – איך תהיה71התגובה פה של מתנחלים ובכל היישוב בארץ".‏בהתאם לעדויות אלה,‏ ועדת שמגר מצאה כי חטיבה מרחבית יהודה הסתפקה בהוצאת מסמךבנושא ‏"הערכות להפס"דים ‏)הפרות סדר – א"ה(‏ יהודים – דגשים ממפקד האוגדה והנחיות מבצעיות"‏בספטמבר 1993, שבו צוין כי אין להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות נגד מתנחלים,‏ והודגש כיבפיזור מפירי סדר מתנחלים ‏"לא יבוצע שימוש בירי מסוג כלשהו".‏ בסיכום אירוע שבו חיילים עמדומנגד במקרה של של אזרחים ישראלים שירו ירי בכינון ישיר לעבר מיידי אבנים פלסטינים בחברון,‏ציין מפקד אוגדת יהודה ושומרון שאול מופז כי על החיילים היה ‏"להגיע אל היורה היהודי מגבו,‏ לפקוד72עליו להפסיק את הירי ולקחת ממנו את הנשק".‏בעדותם של מופז וקליפי בפני ועדת שמגר הם הסתייגו מהעדויות הקושרות אותם לאותן הוראותסותרות.‏ מופז הסביר את הנחייתו שאסרה על ירי במתנחלים ‏"כי יהודים הם לא אויב",‏ אך הוסיף כיאם חייל מזהה פשע מסוכן,‏ רצח או טבח,‏ ‏"הוא חייב להתערב ולנקוט בכל צעד,‏ כולל פתיחה באשעל מנת למנוע אותו ]..[ בכל האמצעים שעומדים לרשותו".‏ קליפי טען כי הנוהל המטכ"לי הארעילא הועבר לחיילים ‏"בהיותו מורכב,‏ מסובך וקשה ליישום",‏ ובגלל רצונו לצמצם את שיקול הדעת שלהחיילים.‏ ‏"אני חרד מהעלאה של האפשרות לירות ביהודי אל סף התודעה והמעשים שלו.‏ לכן,‏ כאמור,‏73נתתי הוראה גורפת שלא יורים ביהודים".‏הרמטכ"ל רא"ל אהוד ברק טען בפני הוועדה כי ‏"למיטב זכרוני לא ראה חייל,‏ ולא איש כוחות הביטחון,‏ישראלי יורה על מקומי והמקומי נהרג".‏ ברק טען עוד כי הנוהל המטכ"לי הארעי לא עוסק בכללבהוראות פתיחה באש או במצבי סכנת חיים.‏ לדברי ברק,‏ ‏"לגבי מצבים בסכנת חיים,‏ העקרונותלטיפול מעוגנים בחוק,‏ ובשכל הישר,‏ ומותווים בפנקס הירוק"‏ ‏)פנקס כיס הניתן לכל חייל בשטחיםוהכולל את הוראות הפתיחה באש(.‏ בעקבות ביקורת הוועדה ועוד במהלך עבודתה פרסם הצבאהבהרה בתקשורת,‏ שלפיה אם ‏"חייל רואה ישראלי יורה לתכלית על אחרים,‏ או מסכן באופן ממשיומיידי את חייהם,‏ מבלי שהישראלי נמצא בסכנת חיים,‏ על החייל לנקוט בכל אמצעי סביר בנסיבות74המקרה,‏ כולל שימוש בנשקו,‏ אם אין דרך מעשית אחרת כדי להפסיק מיידית את ביצוע הפשע".‏הבהרה זו לא תורגמה לקובץ פקודות קבע לחייל או לנוהל מחייב.‏71 שם,‏ עמ'‏ 207-206.72 שם,‏ עמ'‏ 205.73 שם.‏74 שם,‏ עמ'‏ 211-208.24