OmdimMineged

עומדים מנגדפרק א:‏חובת ההגנה על אזרחים בשטח הכבושעל פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי,‏ חובת ההגנה על אזרחי השטח הכבוש,‏ הפלסטינים תושביהגדה המערבית ‏)ובעבר גם הפלסטינים תושבי רצועת עזה(,‏ היא חובה בסיסית ועיקרית המוטלת עלהמעצמה הכובשת וצבאה – הריבון הזמני בשטח הכבוש.‏תקנה 43 באמנת האג:‏ חובת הכוח הכובש לשמור על החוק והסדרהכלל היסודי בדיני הכיבוש המעגן את חובת ההגנה על אזרחים הוא תקנה 43 באמנת האג מ-‏‎1907‎‏)ובשמה המלא:‏ אמנת האג בדבר הדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה,‏ לרבות תקנות בקשר לדיניומנהגי המלחמה ביבשה(.‏ לתקנה זו אופי מעין-חוקתי,‏ וככזו היא חולשת על כל דיני הכיבוש ומתווהאת עקרונות הבסיס לגבולות הכוח של המעצמה הכובשת ואת עקרונות היחסים בין שלטון לאזרחבשטח הכבוש.‏תקנה זו מחייבת את המפקד הצבאי של המעצמה הכובשת,‏ הוא הריבון הזמני בשטח הכבוש,‏ לנקוטאת ‏"כל האמצעים שביכולתו כדי להחזיר על כנם ולהבטיח את הסדר והחיים הציבוריים,‏ עד כמהשהדבר אפשרי,‏ מתוך כיבוד החוקים הנהוגים במדינה,‏ חוץ אם נבצר ממנו הדבר לחלוטין".‏ בכך היאמגדירה את שלוש התכליות של דיני הכיבוש:‏‎1.1‎הצורך לדאוג לאוכלוסייה המקומית‎2.2‎הצורך לדאוג לצרכים הצבאיים של הצבא הכובש1‎3.3‎החובה לכבד את זכויותיו של ‏"הריבון החוקי"‏ בשטח.‏פסיקות רבות של בית המשפט העליון שפירשו את תקנה 43 באמנת האג צמצמו את תכליותיהלאיזון בין שתי הראשונות בלבד,‏ באופן שאפשֵ‏ ר לישראל לכרסם במשך השנים בזכויותיו של הריבוןהקודם בשטח ולקבוע עובדות במרחב השטח הכבוש,‏ ובראשן את מפעל ההתנחלויות.‏ בית המשפטהעליון מיקד את פרשנותו לתקנה בהיבט אכיפת החוק כבר ב-‏‎1981‎‏,‏ וקבע כי ‏"אין ספק שתפקידוהעיקרי של הריבון בשטח מוחזק הוא לשמור על החוק והסדר.‏ זאת עליו לעשות גם בהעדר כל תלונה2מצד תושבי המקום".‏81 ארנה בן נפתלי ויובל שני,‏ המשפט הבינלאומי בין מלחמה ושלום ‏)הוצאת רמות,‏ אוניברסיטת תל אביב,‏ 2006(, עמ'‏180-179 ‏)להלן בן נפתלי ושני,‏ המשפט הבינלאומי(.‏ ראו גם מסלול הנישול – המקרה של המאחז עדי עד ‏)יש דין,‏פברואר 2013(, עמ'‏ 14-13 ‏)להלן מסלול הנישול(.‏2 פסק דין בג"ץ 175/81 מוסטפה ענאבי אל נאתשה ואח'‏ נ'‏ שר הביטחון ואח'‏ מ-‏‎19.5.1981‎ ‏)פ"ד לה)‏‎3‎‏(‏ 363(. 361,