OmdimMineged

עומדים מנגדכבר דוקטרינה ותיקה,‏ הידועה כדוקטרינת ‏"אחריות המפקדים";‏דוקטרינה זו יושמה עד כה בתיקים רבים,‏ לגבי עברות חמורות,‏ כגון גרםמוות ברשלנות.‏ הדוקטרינה בת-יישום אף בקשר למקרים מתאימיםאחרים באזור יהודה ושומרון . 4 בהקשר זה יצוין עוד כי סוגיית אחריותמפקדים וממונים נמצאת היום בבחינה של צוות ממשלתי,‏ בעקבותהמלצות חלקו השני של דוח הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימימיום 31 במאי 2010 ‏)דוח ועדת טירקל(;‏. גההמלצה השלישית לקביעת פקודות לחיילים,‏ ובהן סדר פעולות מחייב,‏אינה נדרשת,‏ משום שנהלים כאלו קיימים כיום,‏ בגרסה מפורטת עדמאוד.‏ המשתמע מן ההמלצה,‏ ובפרט,‏ הטענה כאילו כיום קיים פערבנהלים בכל הנוגע למתן עדויות בפני המשטרה או בתי המשפט,‏ אינורלבנטי ומטעה את הקורא לחשוב,‏ כאילו חיילי צה"ל אינם מתייצביםלמסירת עדויות בפני המשטרה;‏ ייתכן שיש מקום לעדכן את הנהליםולחדדם,‏ ובפרט בכל הנוגע לניהול זירות עברה במשותף עם משטרתישראל,‏ אולם מכאן ועד הטענה האמורה בדו"ח רחוקה הדרך.‏. דלעניין ההמלצה הרביעית,‏ לא ידוע לנו מקרה,‏ בו הובאו ראיות שישבהן כדי להצביע על סיכוי סביר להרשעתו של חייל שנמנע מלטפלבעברת אלימות כלפי תושבים פלסטינים באזור יהודה ושומרון,‏ ואשרהפרקליטות הצבאית נמנעה בו מלהעמיד לדין חייל או קצין העומדמנגד;‏ לעניין זה יצוין כי ההחלטות המקצועיות במישור האכיפה בכלל,‏וביחס לאירועים מבצעיים בפרט,‏ מתקבלות על פי הראיות הקיימותולאור אמות מידה משפטיות בלבד.‏ כל תיק נבחן לגופו,‏ לפי נסיבותיו,‏הראיות המצויות בו ומהות המעשים המיוחסים בתלונה.‏ בהתאם לכך,‏חקירה פלילית תיפתח רק מקום בו קיים חשד סביר לביצוע עברה פליליתאו התנהגות אסורה מצד חיילים,‏ וכתב אישום יוגש רק מקום בו נמצאכי צעד פיקודי מיידי ‏)דין משמעתי,‏ הדחה מתפקיד וכיוצא בזה(‏ אינומתאים ונכון יותר בנסיבות העניין,‏ וקיימות ראיות ברף הנדרש בפלילים– היינו ראיות המקימות סיכוי סביר להרשעה.‏. הההמלצות החמישית והשישית,‏ למתן תדריכים לחיילים ולקיום תחקיריםבקשר לאירועים בהם אכיפת הדין על ידי חיילי צה"ל לא הייתה מיטבית,‏מצויות בתהליך הטמעה מתמשך,‏ וכזה שיש לחזור עליו שוב ושוב מעתלעת,‏ לנוכח תחלופת הכוחות התדירה באזור יהודה ושומרון.‏ כאמור,‏קיימים כבר היום תהליכים שנועדו להוציא מן הכוח אל הפועל המלצותאלו.‏ נעיר,‏ כי ההמלצה החמישית,‏ לשפר את תדרוך החיילים על קובץפקודות הקבע לחיילים בעניין ‏"עמידה מנגד",‏ מתנגשת חזיתית עםההמלצה השלישית,‏ לקבוע פקודות כאלה,‏ כאילו הן אינן קיימות.‏684 ניתן להזכיר בהקשר זה תיק היסטורי שנדון בבתי הדין הצבאיים – ע/‏‎78/88‎‏,‏ רס"ר דנינו נ'‏ התצ"ר,‏ פד"ץ 449, 1988, שםהורשע בעל דרגה גבוהה בסיוע לתקיפה ובהתנהגות שאינה הולמת,‏ בשל כך ‏"שעמד מנגד"‏ נוכח מעשה תקיפה שבוצע על ידיחיילים שלא היו פקודיו הישירים,‏ כלפי תושבים פלסטיניים,‏ שכוסו בעפר באמצעות דחפור.‏