OmdimMineged

בנוגע לאירוע,‏ מבקשת הפרקליטות הצבאית לקבל לידיה את חומרי התחקיר,‏כדי ללמוד מהם על עובדות האירוע.‏ בהקשר זה יש להבהיר,‏ שמקום שבו היחידההצבאית המעורבת לא ערכה תחקיר,‏ הוא לא ייערך במטרה לשמש כלי אכיפתי.‏‎1‎כותבי 919 הדו"ח מעלים טענה לפיה בתחילת 2015 עודכנה עמדתה של הפרקליטותלעניינים מבצעיים כך שניתן להעמיד לדין חיילים שעמדו מנגד לא רק בעברה שלהתנהגות שאינה הולמת לפי חוק השיפוט הצבאי,‏ אלא גם בגין עברות פליליותנוספות מחוק העונשין ומחוק השיפוט הצבאי ‏)כך,‏ למשל,‏ עברות של אי מניעתפשע ואי קיום הוראות המחייבות בצבא,‏ או בגין סיוע לביצוע עברה(.‏ מדוברבתיאור מטעה שכן האפשרות המשפטית להעמיד לדין חיילים ש"עמדו מנגד"‏בגין העברות הללו הייתה קיימת תמיד,‏ ובשום שלב לא הייתה קיימת מדיניותלפיה חיילים לא יועמדו לדין פלילי כמסייעים או בגין העברות הנ"ל.‏דיני זכויות האדם באזור יהודה ושומרון‎2‎בדו"ח 020 מובאת התייחסות למשפט זכויות האדם הבין לאומי,‏ באופן ממנו יכולהלהשתמע המסקנה,‏ כאילו ישראל מחויבת במשפט זה באזור יהודה ושומרון,‏וכאילו היא פועלת בניגוד לו,‏ באופן הגורר מחדל בהגנת התושבים הפלסטיניםבאזור יהודה ושומרון.‏ בהקשר זה,‏ נשוב ונדגיש כי המסגרת הנורמטיביתהרלבנטית לענייננו איננה דיני זכויות האדם,‏ אשר אין להם תחולה ישירה באזוריהודה ושומרון,‏ כי אם דיני התפיסה הלוחמתית.‏ מערכת דינים זו מקיימת איזוןבין הצורך לשמור על הביטחון והסדר הציבורי באזור,‏ על כלל האנשים המצוייםבו,‏ לבין צמצום הפגיעה באורח החיים השוטף של האוכלוסייה המתגוררתבו.‏ ברבות השנים,‏ עוגנה מערכת זו במגוון הסדרים בתחיקת הביטחון מטעםהמפקד הצבאי,‏ באופן שמיישם באופן מלא את דרישות הדין הבינ"ל המעוגנותבדיני התפיסה הלוחמתית.‏ מעשית,‏ תחיקה זו גם מיישמת סטנדרטים הנוהגיםבדיני זכויות האדם הבינ"ל לעניין אכיפת החוק ביחס לעברת אלימות וקיוםרמת ביטחון-אישי הולמת.‏ כך או כך,‏ החובה לפעול למניעת פגיעה,‏ במגבלותהדין,בגופם וברכושם של התושבים המוגנים מחייבת בצה"ל ומיושמת בפעילותוהשוטפת.‏פרק ההמלצות בדו"ח‎2‎להלן 121 תובא התייחסותנו לכל אחת ואחת מן ההמלצות:‏. אההמלצה הראשונה לקבוע עברה ספציפית בדיני השיפוט הצבאי,‏של עמידה מנגד,‏ אינה נדרשת,‏ שכן,‏ כפי שצוין בדו"ח גופו וכפי שצויןבהתייחסותנו לעיל,‏ קיים מגוון עברות מתאימות לאכיפת האיסור כברכיום,‏ בחוק השיפוט הצבאי,‏ התשט"ו-‏‎1955‎‏,‏ כמו,‏ למשל,‏ עברות שלחריגה מסמכות,‏ התרשלות,‏ התנהגות שאינה הולמת,‏ התנהגות מבישה,‏אי-קיום פקודה,‏ סירוב פקודה,‏ אי קיום הוראות מחייבות וכיו"ב;‏. בההמלצה השנייה לעניין עיגון אחריות המפקדים והממונים,‏ אף היאיסודה בהנחה שגויה,‏ היוצרת רושם מוטעה.‏ בדין הפלילי הצבאי קיימת67