OmdimMineged

עומדים מנגדליועץ המשפטי לממשלה ביוני 1989 היא מציינת כי אלוף פיקוד המרכז עמרם מצנע,‏ שנפגש עםצוות המעקב,‏ התחייב כי ‏"צה"ל יישא באחריות לנקיטת פעולות משטרה ראשונות ‏)מעצר,‏ עדויות62ראשוניות,‏ רשימת עדים(‏ באירועי עבריינות של ישראלים הנעשים בנוכחות אנשי צבא".‏התחייבות אלוף הפיקוד מצנע לא תורגמה לפקודות ונהלים מחייבים.‏ עו"ד קרפ הביעה חשששהתחייבות האלוף מצנע לא תמומש ‏"בשל העובדה שהמדובר בהוראות,‏ שמטיבן עלולות לעוררהסתייגות מצד החיילים שיצטרכו לבצע אותן",‏ ולנוכח פרישתו הצפויה של מצנע מתפקידו כאלוףהפיקוד.‏ ואכן,‏ חודשיים אחר כך,‏ ביולי 1989, הביע ראש ענף הדין הבינלאומי,‏ אל"מ דוד יהב,‏ אתהתנגדות הצבא בשם הפרקליט הצבאי הראשי שחייליו יישאו באחריות לנקיטת פעולות משטרהראשוניות,‏ מחשש שהדבר יוביל ‏"לסיבוכם של צה"ל וחייליו בעניינים פוליטיים שנויים במחלוקתציבורית חריפה ולהורדתם של כוחות הביטחון אל תוך מרכז הזירה הפוליטית".‏ 63 בכך הצהירההפרקליטות הצבאית בגלוי כי היא מעדיפה את ברירת המחדל שלפיה הצבא נמנע מקיום חובתוהבסיסית – לאכוף את החוק והסדר הציבורי בכל הקשור לאזרחים ישראלים.‏ משמעות הימנעות זוהיא שהצבא מכיל את עבריינות המתנחלים ומעדיף את האינטרס של מפעל ההתנחלויות.‏בהתאם למדיניות זו,‏ וכפי שמצאה ועדת שמגר,‏ הופץ קובץ פקודות קבע לחייל ‏)פק"ל(‏ של פיקודמרכז מאוגוסט 1989 בדבר ‏"תיאום הפעולות בין צה"ל ומשטרת ישראל באכיפת הסדר הציבוריבאיו"ש",‏ שאמור היה למנוע או לפחות לצמצם את תופעת העמידה מנגד.‏ ואולם הקובץ הופץ בצורהמוגבלת,‏ לא היה מוכר לכל החיילים המוצבים בגדה המערבית והשימוש בו נזנח עד מהרה.‏ לפי פק"לזה,‏ המשטרה הדריכה חיילים המגיעים לתעסוקה מבצעית ונקבעו הוראות לחיילים בדבר שימור זירתהעבירה,‏ עיכוב חשודים ומעצרם ותפיסת חפצים עד בוא המשטרה למקום.‏ היועץ המשפטי לממשלהמיכאל בן-יאיר ציין בפני ראש הממשלה ושרי המשטרה והמשפטים כי היו תקלות ביישום הנוהלבגלל ‏"היעדר קשר מספיק בין הצד המבצעי לבין הצד החקירתי".‏ ועדת שמגר ייחסה את אותן תקלותלחוסר המיומנות והידע של חיילים המטפלים טיפול ראשוני באירוע עד הגעת המשטרה,‏ ביניהן גם64יכולת החיילים ‏"לקשור בין אדם שנעצר וסיבת מעצרו".‏גרירת הרגליים באכיפת החוק על מתנחלים אלימים,‏ ועימה כישלון הטיפול בתופעת העמידה מנגד,‏אפיינו לא רק את הדרג הפיקודי הבכיר בפיקוד מרכז,‏ האחראי לגדה המערבית,‏ אלא גם את שארדרגי המטה הכללי.‏ רק בינואר 1992, לקראת דעיכת האינתיפאדה הראשונה,‏ ביקש ראש ענף הדיןהבינלאומי בפרקליטות הצבאית,‏ אל"מ אחז בן ארי,‏ כי אותו פק"ל של פיקוד המרכז ינוסח כפקודהברמת המטה הכללי.‏ יותר משנה וחצי מאוחר יותר,‏ בנובמבר 1993, העביר הפרקליט הצבאי הראשילאישור ראש חטיבת מבצעים במטכ"ל נוסח מחודש של פקודת ‏"נוהל אכיפת החוק והסדר הציבורילגבי ישראלים באזורים",‏ תוך הדגשת דחיפות אישורו ‏"נוכח האירועים המתרחשים באיו"ש ‏)אזור יהודהוהשומרון(‏ ואזח"ע ‏)אזור חבל עזה(‏ שבהם מעורבים ישראלים".‏ 65 באותו חודש פנה היועץ המשפטילממשלה מיכאל בן-יאיר אל ראש הממשלה ושרי הביטחון,‏ המשטרה והמשפטים והזהיר מהידרדרותחמורה ‏"של המצב בשטחים"‏ כתוצאה מאלימות מתנחלים.‏ בן-יאיר הדגיש כי ‏"יש לתדרך את כוחותצה"ל לטיפול ראשוני באירועים,‏ לתיעודם,‏ לשמירת זירת האירוע לצורך הזיהוי הפלילי,‏ לעיכוב חשודים,‏2262 שם,‏ עמ'‏ 181-180.63 שם,‏ עמ'‏ 184. מכתבו של אל"מ דוד יהב הוא מ-‏‎26.7.1989‎‏.‏64 שם,‏ עמ'‏ 199-198. מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה הוא מ-‏‎21.11.1993‎‏.‏ מיכאל בן-יאיר חבר במועצה הציבורית שליש דין.‏65 שם,‏ עמ'‏ .191-188 ,185