OmdimMineged

מערך השיעור מרחיב ומעדכן את סוגי הפרות הסדר של ישראלים בהשוואה לאלה שפורטו בנוהלהיועץ המשפטי לממשלה ובדו"ח ועדת שמגר,‏ וכבר כולל ביניהם את אירועי ‏"תג מחיר",‏ המוגדריםכ"פגיעה ברכוש או/ו בנפש כנגד כוחותינו או לעבר פלסטינים מתוך מניעים אידיאולוגיים",‏ ואירועיםנוספים המוגדרים כ"אירועי חיכוך אלימים בהם מעורבים יהודים",‏ ‏"חיכוך פיזי על רקע פלישה לקרקעות,‏או עיבוד אדמות",‏ ‏"השחתת מטעים – בעיקר פגיעה בעצי זית"‏ ו"אלימות והפרעה לפלסטינים מצדתושבים יהודים כתגובה על אירועי טרור / פינוי ישובים וכו'".‏בהמשך מודגש כי לחיילי צה"ל סמכות לעכב ולעצור ‏"במידת הצורך גם ישראלים",‏ ומצוין כי בין הכליםהעומדים לרשותם בעת אירוע ‏"לאומני יהודי / סדר ציבורי ישראלי"‏ נמצא הידע בהגנה עצמית שלהחייל – קרב מגע,‏ אמצעים לפיזור הפגנות,‏ גז ובמידת הצורך נוהל מעצר חשוד עד ירי באוויר.‏ ביצוענוהל מעצר חשוד מותנה באישור מפקד החטיבה.‏ השיעור מורה כי ‏"בכל מצב"‏ הכוחות חייבים לתעדבאופן ויזואלי – ‏"במצלמות סטילס ווידאו"‏ – אירועי חיכוך,‏ לשמור על זירת האירוע והראיות הקיימות בהעד להגעת המשטרה,‏ ועליהם לדווח למשטרה על כל הפרת חוק של ישראלי המזוהה על ידי החיילים110ולסייע למשטרה,‏ כולל במסירת עדויות במשטרה ובבתי המשפט.‏השיעור מנמק את חשיבות ההתמודדות ‏"באופן אפקטיבי"‏ עם הפרות סדר שמעורבים בהן אזרחיםישראלים,‏ בעיקר בנימוקים תועלתניים,‏ שכן פגיעה בסדר הציבורי ובאחת מהאוכלוסיות – יהודית אופלסטינית – ‏"עלולה ל'הצית'‏ את הגזרה ולהוביל לגל תגובות ומעשים שיערערו את היציבות הביטחוניתבגזרה";‏ משמעות פגיעה כזו בסדר הציבורי,‏ לפי מערך השיעור,‏ היא ‏"אי-עמידה במשימה"‏ כיווןשבאחריות הצבא ‏"לשמור על הסדר הציבורי,‏ כלפי יהודים ופלסטינים כאחד".‏ מערך השיעור מוסיףעוד כי ‏"לאירועי סדר ציבורי נטייה להתפתח ולהפוך ‏'לכדור שלג'‏ של אירועים שגוררים אחריהםעיסוק רב והקצאת כוחות ומשאבים של כוחותינו.‏ דבר זה מעמיס רבות על כוחות צה"ל ועשוי לפגועבמשימות אחרות,‏ ברווחת הלוחמים ועוד".‏ ההיבט הערכי מוסבר באחריות הצבא ו"מחויבותו הערכית"‏לשמור על ביטחונם של ‏"תושבים פלסטינים ויהודים כאחד ולמנוע פגיעה בחפים מפשע ולקיחת החוקלידיים".‏ 111 בשיעור לא נזכרת חובת הצבא לשמור על הסדר ולאכוף את החוק בהתאם להוראותהמשפט הבינלאומי ופסיקות בית המשפט העליון.‏מערך השיעור מתייחס במפורש לסוגיית העמידה מנגד ומציב כאותה כראשונה בעקרונות המרכזייםלעיסוק באירועים שמעורבים בהם יהודים:‏ ‏"אין עמידה מנגד – זאת מתוך צורך לעמוד במשימה לאורהמטרה ולמנוע את ערעור היציבות הביטחונית ומטעמים ערכיים,‏ מוסריים וחוקיים.‏ חובה להתערב112בכל אירוע על מנת להפסיק אלימות,‏ פגיעה בנפש או ברכוש"‏ ‏)הדגשה במקור(.‏בהתאם,‏ בינואר 2015 מסר קצין אג"ם באוגדת יהודה ושומרון,‏ סגן אלוף כפיר כהן,‏ בתצהיר לביתמשפט השלום בירושלים כי בשנתיים האחרונות ‏"הוצאו,‏ הובהרו וחודדו פקודות והנחיות שונותלאכיפת החוק והסדר כלפי מבצעי עבריינות אידיאולוגית,‏ ניתנו הוראות ייעודיות לטיפול בעבריינותשל ישראלים,‏ הועברו מערכי שיעור ונערכו סיורים והערכות מצב לעניין זה,‏ ובכללן גם כאלו הנוגעות110 סעיפים ‎8‎ב וג ו-‏‎11‎א בנוהל אכיפת החוק והסדר לגבי ישראלים המפירים חוק באיו"ש ובאזח"ע ‏)מבוא וחלק כללי(‏מ-‏‎17.8.1998‎‏.‏ סעיף )5(. 6 במערך שיעור התמודדות עם הפרות סדר ציבורי ישראלי ועבריינות אידיאולוגית על ידי ישראליםבגזרת איו"ש כפי שצורף למכתב מדור פניות הציבור בענף קשרי ציבור בדובר צה"ל לנועה כהן,‏ רכזת מידע ביש דין,‏מ-‏‎25.12.2014‎‏.‏111 סעיף 4 במערך שיעור התמודדות עם הפרות סדר ציבורי ישראלי ועבריינות אידיאולוגית על ידי ישראלים בגזרת איו"ש כפישצורף למכתב שהוזכר לעיל ‏)הע'‏ 110(.112 סעיף )1( 6 במערך השיעור,‏ כפי שצורף למכתב שלעיל ‏)הע'‏ 110(.35