OmdimMineged

עומדים מנגדתקציר4דו"ח זה עוסק בתופעת העמידה מנגד של חיילים נוכח עבירות שמבצעים אזרחים ישראלים כלפיפלסטינים ורכושם בשטחים הפלסטיניים הכבושים,‏ תופעה שימיה הם כמעט כמניין ימי הכיבוש.‏המונח עמידה מנגד מתייחס לאירועים שבהם חיילים עדים לביצוע עבירות אלימות – פגיעה בפלסטיניםאו ברכושם – ואינם עושים דבר כדי למנוע את הפגיעה במהלך האירוע או לעכב ולעצור את הפוגעיםמיד בסופו.‏ באירועי עמידה מנגד החיילים נמנעים מהפעלת סמכויותם לעכב ולעצור את המעורביםבאירוע,‏ ולאחריו לסגור את הזירה כדי לאפשר חקירה הכוללת איסוף ממצאים וראיות ובשלב מאוחריותר אף למסור עליו עדויות במשטרה.‏חובותיו וסמכויותיו של הצבא,‏ הבא בנעליו של הריבון הזמני בשטחים הכבושים כגוף אוכף החוקושומר הסדר הציבורי,‏ מעוגנות בהוראות המשפט הבינלאומי,‏ בפסיקות חוזרות ונשנות של ביתהמשפט העליון ובצווים צבאיים.‏ אלא שכבר מראשית ימי הכיבוש,‏ ‏"רוח המפקד"‏ בצה"ל מכוונתלהשתמטות מחובתו זו – שבית המשפט העליון הגדיר אותה כחובה עיקרית ובסיסית בין חובותיו שלהמפקד הצבאי בשטח הכבוש – כאשר הדבר נוגע לאזרחים ישראלים מפירי חוק,‏ ומבקשת להטילהעל משטרת ישראל.‏ השתמטותו של הצבא ממילוי חובתו מאפשרת לתופעת העמידה מנגד להתרחבומבטאת פן נוסף במדיניות הכלת העבריינות של אזרחים ישראלים ושל התנחלויות בשטחי הגדההמערבית.‏ עד היום,‏ למרות דו"חות ממשלתיים שהתריעו על היעדר התיאום בין צבא והמשטרה,‏ שניגופים אלה לא השכילו למסד מסגרות שיתוף פעולה שיבטיחו רמה ראויה של אכיפת חוק בשטחיהגדה המערבית.‏תופעת העמידה מנגד של חיילים נוכח גילויי אלימות של אזרחים ישראלים מתועדת כבר עשרותשנים בידי גופים ממשלתיים וארגוני זכויות אדם שהזהירו מהשלכותיה החמורות.‏ אף על פי כן,‏ עדכה הצבא נמנע מניסוח נהלים וקובצי פקודות שיגדירו באופן ברור וממצה את סדר הפעולות הנדרשמחייל בעת אירוע אלים שמעורבים בו אזרחים ישראלים.‏ הצבא גם נמנע מלמלא אחר הוראות נוהלאכיפת החוק והסדר על אזרחים ישראלים של היועץ המשפטי לממשלה מ-‏‎1998‎‏,‏ שבו הונחו הצבאוהמשטרה בדבר תחומי אחריותם בכל אירוע אלים שמעורבים בו אזרחים ישראלים.‏ גם לדברי הצבא,‏כפי שנמסר ליש דין על ידי דובר צה"ל,‏ נוהלי הצבא הקיימים המתייחסים לאירועים אלימים שמעורביםבהם אזרחים ישראלים נדרשים ל"עדכון,‏ שינוי ובחינה מחדש".‏מעדויותיהם של עשרות קצינים וחיילים בתפקידים פיקודיים שגבה ארגון שוברים שתיקה והתייחסולתופעת העמידה מנגד,‏ עולה כי איכות ההדרכות וההכשרות שהצבא מעביר היא ירודה;‏ החיילים אינםמבינים כי מחובתם להגן על האוכלוסייה הפלסטינית;‏ הם אינם מכירים את סמכויותיהם כאוכפי החוקוהסדר הציבורי – לא כפי שהוגדרה בצווים צבאיים,‏ נוהל היועץ המשפטי לממשלה או נוהלים צבאיים;‏והם אינם יודעים מה מותר ומה אסור להם לעשות בעת אירוע אלים שמעורבים בו אזרחים ישראלים.‏העדויות מצביעות גם על ממשק לקוי ביסודו בין הצבא והמשטרה.‏תופעת העמידה מנגד היא פן אחד של מדיניות הכלת העבריינות של אזרחים ישראלים,‏ המצטרףלהיבטים אחרים של מדיניות זו,‏ ובהם בנייה בלתי חוקית בהתנחלויות,‏ השתלטות על אדמות בבעלותפלסטינית או הפרת דיני הסביבה והעבודה.‏ אלה מרוקנים את מושג שלטון החוק בשטחי הגדה מתוכנו