"הכול בגלל מסמר קטן" בדרך לבית איכסא טנק מורג לפינוי מוקשים. לא היה ברשות הכוח הפורץ 30 ׀ שריון <strong>41</strong> יוני 2012
יוני 2012 שריון <strong>41</strong> ׀ 31 צירי התנועה של חטיבת השריון 10 במלחמת ששת הימים היו בשטח הררי מסולע וקשה והצריכו הכשרה הנדסית בנקודות מפתח. כאן סיפור על פריצת הציר ליד בית איכסא במאמץ הנדסי חסר אמצעים ומלא תושייה שהביא לפריצת הדרך אל"ם )במיל'( מיכה מאור* רקע במלחמת ששת הימים הייתה חטיבה 10 חטיבה ממוכנת עצמאית בפיקוד המרכז. החטיבה כללה את שני גדודי החרמ"ש 104 ו־106; גדוד הטנקים 95 שכלל 3 פלוגות שרמן אם־50, פלוגת שרמן אם־51 ופלוגת שוט בנזין מקמ"ט, סך הכול כ־60 טנקים; פלוגת שריוניות; גדוד מכמ"ת )מרגמות כבדות מתנייעות( 120 מ"מ; ויחידות חטיבתיות - סיור, הנדסה, קשר, חימוש, הספקה, יר"ם )יחידת רכב מגויס( ועוד. פלוגת ההנדסה כללה 3 מחלקות פלסים על זחל"מים, מחלקת צמ"ה )ציוד מכני הנדסי(, מחלקת חימוש ומנהלה וכיתת סיור. בשבועיים של ההמתנה עסקו מפקדת החטיבה והגדודים בתכנון התקפות־נגד בתוך הקו הירוק ונערכו סיורי מפקדים בגזרת פיקוד המרכז, לרבות מציאת מעברים לטנקים לחצית יובלי הירקון. רק יומיים לפני יום ה־"ע" החלו מפקדי היחידות בסיורים ובתצפיות בגזרת ההבקעה במסגרת תכנון מחטפים, כגון: כיבוש מתחם הרדאר, כיבוש מובלעת לטרון ועוד. שלוש מחלקות הפלסים של פלוגת ההנדסה וכלי הצמ"ה פעלו תחת פיקוד גדודי חטיבת החי"ר 4, בביצור קו ראש העין כפר קאסם, במהלך השבוע שלפני תחילת המלחמה. ביום המלחמה הוחזרו מחלקות הפלסים בדקה ה־90, ללא כלי הצמ"ה האורגניים שלהן, שהושארו בחטיבה 4 בהוראת פיקוד המרכז. שתי מחלקות שיועדו לפעול תחת פיקוד שני גדודי החרמ"ש הצטרפו לגדודים תוך כדי תנועה משטחי הכינוס לשטחי ההערכות. חטיבה 10 נכנסה לקרב תנועה לילי בשטח הררי קשה ומסולע, כשהמפקדים אינם מכירים כנדרש את השטח והמכשולים שבו, ללא הכנה מספקת, ללא כלי צמ"ה, ללא אמצעים לפריצת מכשולים ועם מחסור קריטי בחומרי נפץ. חלק משדות המוקשים נגד טנקים בתחילת הצירים הונחו על ידי חטיבה 16 הירושלמית. למרות שבקבוצת הפקודות הדגשתי זאת למפקדים, כבר בתחילת התנועה טנקים עלו על אותם המוקשים וחסמו את הצירים. תמונת הקרב החטיבתי ב־6 ביוני בשעה 02:00 שני גדודי החרמ"ש שתחת פיקוד כל אחד מהם הייתה פלוגת טנקים, כבשו את מתחם שיח עבד אל־עזיז, מתחם הרדאר, חירבת לאוזה, חירבת קיקה, בידו ונבי סמואל. גדוד הטנקים התקדם ונאבק כול הלילה בקרקע המסולעת שבציר, וגדודי החרמ"ש כבשו את היעדים והתגברו על המכשולים השונים בסיוע מחלקות הפלסים, כל אחד בציר שלו. גדוד הטנקים תפס עמדות על חירבת א־זהרה ושלט באש על ציר ירושלים רמאללה. החטיבה הייתה צריכה להשתלט על רכס תל אל־פול ובכך לממש את משימתה העיקרית, שהיא שליטה מוחלטת על ציר רמאללה ירושלים ומניעת התקפת־נגד ירדנית של חטיבת השריון 60 הירדנית מיריחו דרך רמאללה לעבר ירושלים. בהמשך יום לחימה זה, לאחר התרסקות חטיבה 60 הירדנית, המשיכה חטיבה 10 בלחימה וכבשה את מוצבי שועפת, המִבְתָר והגבעה הצרפתית, ושמרה על האגף הצפוני של זירת הלחימה ואִפשרה לחטיבה 55 לכבוש את הר הצופים, את אוגוסטה ויקטוריה והר הבית. חטיבת השריון הירדנית 60 שכללה טנקי פטון אם־48 חדשים יועדה לבצע התקפת־נגד, נמצאה באותה העת בתנועה מיריחו לתל אל־פול כדי למנוע את כיבוש ירושלים המזרחית. טנקים בודדים שלה הצליחו כבר להגיע לתל אל־פול. סיפור המעשה בשעה 02:00 נשארו הטנקים של חטיבה 10 עם דלק לשעת מנוע אחת בלבד, והיה צורך דחוף בתדלוקם כדי להמשיך בהתקדמות ובהשתלטות על רכס תל אל־פול, טרם בואה של חטיבה 60 הירדנית ולפני תחילת קרב השריון בשריון איתה. הסיבה לצריכה המוגברת של שעות המנוע של הטנקים עד כה היא התנועה על זחלים משטח הכינוס של גדוד הטנקים ביער חולדה אל שטחי היערכות במעלה החמישה ובמבשרת ציון. ציר התנועה של גדוד הטנקים מהיערכות צפונה לעבר בית חנינה נמשך בתוך ואדי מסולע וכמעט בלתי עביר לרק"ם. ההתקדמות לכן הייתה במהירות של צב, כקילומטר אחד בשעה. ציר הלחימה של גדוד החרמ"ש 104 ופלוגת טנקים, ממעלה החמישה, מתחם הרדאר, לעבר בידו, היה חסום בשדה מוקשים מעורב ובתעלת נ"ט, לרגלי רדאר 1. התגברות על מכשול זה נמשכה זמן רב תוך שימוש בדקרים, בכידונים, בחנ"ם ובעבודת ידיים. הקושי לבצע את התדלוק היה משום ששני צירי התנועה היחידים בגזרת הלחימה ההררית והמסולעת, למשאיות הדלק בעלות הנעה 6x6, היו חסומים בכלי רק"ם שעלו על מוקשים. במצב הזה התקשר אלי המח"ט אורי בן ארי והורה לי לאתר תוואי תנועה בגזרה, ועליו לנייד את משאיות הדלק. בהתייעצות משותפת הציע לי אורי לאתר את סימני הגלגלים של הג'יפים של פלוגת הסיור שהצליחו לטפס לבית אכסא מעמק הארזים, כבסיס אפשרי לתוואי הדרך. השטח לא היה מוכר לי וגם לא הזכרתי לאורי שאין ברשותי צמ"ה וחומרי נפץ. סמכתי על האינטואיציה שלי ועל כושר האלתור והניסיון המקצועי. בדיעבד עזרה לנו הרבה אלת המזל. בנוסף לזחל"ם הפיקוד שלי לקחתי איתי את זחל"ם צוות החימוש ונ"נ של צוות הסיור, והתחלנו בסריקה לילית רגלית ורכובה מעמק הארזים לעבר מעלה ההר בואכה בית איכסא. תוך כדי הסריקה איתרתי סימנים של גלגלי ג'יפ, הלכנו עליהם עד מעלה הרכס וקו פרשת המים, וממנו זיהינו דרך צרה, מסולעת וקשה אל הבתים בפאתי הכפר. במהלך מהיר סימנו את שלד
Change language