-מספר-41
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
נחשב כיום לסטנדרטי. מפותחים חיישנים<br />
לצילום וידיאו בפורמט QFHD(Quad Full<br />
)High Definition, at 3840 x 2160 pixels<br />
ואף יותר, שיהיו בשלים לקראת סוף השנה הזו<br />
ותחילת השנה הבאה. יצרנים רבים עובדים<br />
על שיפור רגישות הגלאים, כך שיוכלו לצלם<br />
ברזולוציה גבוהה ובאיכות טובה גם בליל ירח<br />
ואף בתנאי תאורה נמוכים יותר.<br />
דוגמה לגלאי כזה אפשר לראות ב־sCMOS<br />
(Scientific Complementary Metal Oxid<br />
.)Silicon בתמונה 3 אפשר לראות השוואה<br />
בין אחד הגלאים החדשים הראשונים מסוג<br />
זה, לגלאי ותיק אך מעולה מסוג Interline<br />
.transfer CCD משך הצילום של שתי<br />
התמונות היה אלפית שנייה.<br />
במערכות ראיית לילה יש פיתוחים חדשים<br />
רבים: במהלך השנים האחרונות השתפרה<br />
מאד התמונה המתקבלת מחיישנים לא<br />
מקוררים. המצְלמות המשמשות לראיית לילה<br />
מצַלמות למעשה את ההבדל בטמפרטורת<br />
המטרה לעומת טמפרטורת הרקע. החום<br />
הוא קרינה אלקטרומגנטית שמאופיינת<br />
באורך גל ארוך מזה של האור הנראה.<br />
המצלמות התרמיות פועלות באורכי גל של<br />
כ־4 מיקרומטר או 9 מיקרומטר, לעומת אורך<br />
גל של כ־0.5 מיקרומטר של אור הנראה. כיוון<br />
שבאורך גל כזה האנרגיה של הפוטונים נמוכה<br />
מאד, יש צורך לקרר את הגלאים התרמיים<br />
לטמפרטורות קריאוגניות )מתחת למינוס 100<br />
מעלות צלזיוס(. בשנים האחרונות התפתחה<br />
טכנולוגיה של מדידה ישירה של חום בעזרת<br />
"מיקרו־בולומטרים" שאינה דורשת קירור,<br />
שמכונה "גלאים לא מקוררים". בולומטר הוא<br />
התקן בולע קרינה, מתחמם וכתוצאה מכך<br />
משנה תכונה, כגון: התנגדות. בעזרת מעגלים<br />
אלקטרוניים סורקים אוסף גדול של מיקרו־<br />
בולומטרים וממירים את השינויים הנוצרים<br />
מהתמונה החומנית )של החום( לתמונה<br />
חשמלית. בתקופה האחרונה איכות הגלאים<br />
הללו משתפרת ומתרבים היישומים של<br />
גלאים אלה במכשירי תצפית, היכולים להכיר<br />
מטרות בטווחים גדלים והולכים, ממאות<br />
מטרים ל<strong>מספר</strong> קילומטרים. חידושים נוספים<br />
בתחום הם הכללת מד טווח לייזר, GPS ומצפן<br />
במשקפת תצפית יום/לילה, כדי לאפשר קבלת<br />
את נקודת הציון של המטרה מיד עם זיהויה,<br />
והעברתה המידית למערכות נוספות בעזרת<br />
תקשורת ספרתית.<br />
הדור הבא של הגלאים יהיה ברזולוציה<br />
טובה יותר )1024x768( או ,HD וגודל גלאי<br />
צפוי להיות קטן יותר עם ביצועים משופרים.<br />
הקטנת הגלאים תאפשר מזעור נוסף של ציוד<br />
התצפית והקטנת האנרגיה הדרושה להפעלתם.<br />
גם בתחום הגלאים המקוררים, המסורתיים,<br />
יש התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות:<br />
חומרי הגלאים המקובלים כיום הם<br />
צורכי שדה הקרב<br />
)MCT( Mercury Cadmium Telluride<br />
ואינדיום אנטימוניד .)InSb( בסוגים אלה<br />
של גלאים ייצרו כבר בעתיד הקרוב גלאים<br />
בעלי רזולוציות גבוהות יותר )1024x768( או<br />
HD והאופטיקה תשולב עם הגלאי ויתקבלו<br />
מערכות תצפית טובות יותר וממוזערות יותר.<br />
פיתוחים נוספים נוגעים לחומרים חדשים<br />
שייעשה בהם שימוש בגלאים.<br />
פיתוח טכנולוגית גלאים חדשה תאפשר<br />
הוזלה משמעותי של ייצור הגלאים וזיוודם,<br />
יכולת אבחנה בהפרשי טמפרטורה קטנים יותר<br />
על ידי הקטנת רעשי הגלאי, הגדלת צפיפות<br />
הפיקסלים בגלאי, וקירור לטמפרטורות<br />
גבוהות יותר מבעבר, דבר שיחסוך אנרגיה<br />
רבה בקירור ויאפשר עבודה במשך זמן רב יותר<br />
עם סוללות קטנות יותר, והקטנת נפח מכשיר<br />
התצפית והפחתת משקלו.<br />
פיתוח נוסף בתחום זה, הוא קבלת יכולת<br />
חישה בו זמנית וברזולוציה מלאה בשני אורכי<br />
גל )האחד בתחום 12-8 מיקרון והשני בתחום<br />
5-3 מיקרון(, עם אופטיקה משותפת. יכולת זו<br />
תאפשר קבלת תמונה אמינה ומפורטת יותר<br />
בכל שעות היממה.<br />
תחום מלהיב וחדש יחסית הוא תחום<br />
SWIR )או ה־IR .)Short wave בתחום זה<br />
שנמצא באורכי גל של 2-1 מיקרומטר בקירוב,<br />
העבירות האטמוספרית טובה מאשר בתחום<br />
הנראה, דבר שמאפשר ראיית פרטים במרחקים<br />
יותר גדולים מאלו שמתקבלים במצלמות כיום.<br />
עובדה נוספת היא שבתחום זה קיימת קרינת<br />
רקע שמגיעה משכבות האטמוספרה העליונות,<br />
שתאפשר ראיית לילה לטווחים של כקילומטר<br />
אחד ללא צורך בתאורה חיצונית. תפקוד זה<br />
יתאפשר לאחר שרעש הגלאים יוקטן ל<strong>מספר</strong><br />
אלקטרונים בודד, בתהליך שמפותח כיום<br />
וצפוי להבשיל בתוך כשנתיים שלוש.<br />
מערכות אלקטרו־אופטיות<br />
לכוחות היבשה<br />
תחום היבשה מתאפיין במגוון האמצעים<br />
שגדל והולך, החל מהחייל הבודד שציודו<br />
משתפר ומאפשר תפקודים שלא היו אפשריים<br />
עד כה, עבור דרך מערכות רכובות וכלה<br />
בשילוב של יכולות אוויריות שיועמדו לרשות<br />
הכוח היבשתי. המודיעין של החייל הבודד<br />
יכלול יכולת איסוף מודיעין )יכולת צילום(,<br />
יכולת קבלת מודיעין חזותי על משקף הקסדה<br />
או במכשיר שיחזיק בכף ידו, הן מודיעין שֵמַע<br />
והן נתונים ומפות שיופקו על השטח על פי<br />
מידע מעודכן שיגיע באופן שוטף.<br />
מידע זה יגיע ממקורות רבים מאד שיהיו<br />
באזורי הפעולה, הן על החיילים והן על<br />
אמצעים כגון כלי טייס בלתי מאוישים<br />
)כטב"מים( ואחרים שיפעלו בשטח הלחימה.<br />
המידע יסונן ויעובד להתאמה לנקודת ראותו<br />
של החייל המקבל, ויכיל רק את המידע הדרוש<br />
לשם קבלת החלטות לפעילות המבצעית<br />
הרלוונטית. החייל יוכל להעביר ולקבל נתונים<br />
באופן שוטף ממערכת השליטה והבקרה. חלק<br />
גדול מהדיווח למפקדות יהיה אוטומטי.<br />
עקב הכמות הגדולה של המידע שתהיה<br />
קיימת, המערכות יוכלו לבצע היתוך מידע<br />
52 ׀ שריון <strong>41</strong> יוני 2012
Change language