-מספר-41
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
יוני 2012 שריון <strong>41</strong> ׀ 31<br />
צירי התנועה של<br />
חטיבת השריון 10<br />
במלחמת ששת הימים<br />
היו בשטח הררי מסולע<br />
וקשה והצריכו הכשרה<br />
הנדסית בנקודות<br />
מפתח. כאן סיפור<br />
על פריצת הציר ליד<br />
בית איכסא במאמץ<br />
הנדסי חסר אמצעים<br />
ומלא תושייה שהביא<br />
לפריצת הדרך<br />
אל"ם )במיל'( מיכה מאור*<br />
רקע<br />
במלחמת ששת הימים הייתה חטיבה 10<br />
חטיבה ממוכנת עצמאית בפיקוד המרכז. החטיבה<br />
כללה את שני גדודי החרמ"ש 104 ו־106; גדוד<br />
הטנקים 95 שכלל 3 פלוגות שרמן אם־50, פלוגת<br />
שרמן אם־51 ופלוגת שוט בנזין מקמ"ט, סך<br />
הכול כ־60 טנקים; פלוגת שריוניות; גדוד מכמ"ת<br />
)מרגמות כבדות מתנייעות( 120 מ"מ; ויחידות<br />
חטיבתיות - סיור, הנדסה, קשר, חימוש, הספקה,<br />
יר"ם )יחידת רכב מגויס( ועוד. פלוגת ההנדסה<br />
כללה 3 מחלקות פלסים על זחל"מים, מחלקת<br />
צמ"ה )ציוד מכני הנדסי(, מחלקת חימוש ומנהלה<br />
וכיתת סיור.<br />
בשבועיים של ההמתנה עסקו מפקדת<br />
החטיבה והגדודים בתכנון התקפות־נגד בתוך<br />
הקו הירוק ונערכו סיורי מפקדים בגזרת פיקוד<br />
המרכז, לרבות מציאת מעברים לטנקים לחצית<br />
יובלי הירקון. רק יומיים לפני יום ה־"ע" החלו<br />
מפקדי היחידות בסיורים ובתצפיות בגזרת<br />
ההבקעה במסגרת תכנון מחטפים, כגון: כיבוש<br />
מתחם הרדאר, כיבוש מובלעת לטרון ועוד.<br />
שלוש מחלקות הפלסים של פלוגת ההנדסה<br />
וכלי הצמ"ה פעלו תחת פיקוד גדודי חטיבת החי"ר<br />
4, בביצור קו ראש העין כפר קאסם, במהלך השבוע<br />
שלפני תחילת המלחמה. ביום המלחמה הוחזרו<br />
מחלקות הפלסים בדקה ה־90, ללא כלי הצמ"ה<br />
האורגניים שלהן, שהושארו בחטיבה 4 בהוראת<br />
פיקוד המרכז. שתי מחלקות שיועדו לפעול תחת<br />
פיקוד שני גדודי החרמ"ש הצטרפו לגדודים תוך<br />
כדי תנועה משטחי הכינוס לשטחי ההערכות.<br />
חטיבה 10 נכנסה לקרב תנועה לילי בשטח<br />
הררי קשה ומסולע, כשהמפקדים אינם מכירים<br />
כנדרש את השטח והמכשולים שבו, ללא הכנה<br />
מספקת, ללא כלי צמ"ה, ללא אמצעים לפריצת<br />
מכשולים ועם מחסור קריטי בחומרי נפץ. חלק<br />
משדות המוקשים נגד טנקים בתחילת הצירים<br />
הונחו על ידי חטיבה 16 הירושלמית. למרות<br />
שבקבוצת הפקודות הדגשתי זאת למפקדים, כבר<br />
בתחילת התנועה טנקים עלו על אותם המוקשים<br />
וחסמו את הצירים.<br />
תמונת הקרב החטיבתי<br />
ב־6 ביוני בשעה 02:00<br />
שני גדודי החרמ"ש שתחת פיקוד כל אחד מהם<br />
הייתה פלוגת טנקים, כבשו את מתחם שיח עבד<br />
אל־עזיז, מתחם הרדאר, חירבת לאוזה, חירבת<br />
קיקה, בידו ונבי סמואל. גדוד הטנקים התקדם<br />
ונאבק כול הלילה בקרקע המסולעת שבציר,<br />
וגדודי החרמ"ש כבשו את היעדים והתגברו על<br />
המכשולים השונים בסיוע מחלקות הפלסים,<br />
כל אחד בציר שלו. גדוד הטנקים תפס עמדות<br />
על חירבת א־זהרה ושלט באש על ציר ירושלים<br />
רמאללה. החטיבה הייתה צריכה להשתלט על רכס<br />
תל אל־פול ובכך לממש את משימתה העיקרית,<br />
שהיא שליטה מוחלטת על ציר רמאללה ירושלים<br />
ומניעת התקפת־נגד ירדנית של חטיבת השריון<br />
60 הירדנית מיריחו דרך רמאללה לעבר ירושלים.<br />
בהמשך יום לחימה זה, לאחר התרסקות חטיבה<br />
60 הירדנית, המשיכה חטיבה 10 בלחימה וכבשה<br />
את מוצבי שועפת, המִבְתָר והגבעה הצרפתית,<br />
ושמרה על האגף הצפוני של זירת הלחימה<br />
ואִפשרה לחטיבה 55 לכבוש את הר הצופים, את<br />
אוגוסטה ויקטוריה והר הבית.<br />
חטיבת השריון הירדנית 60 שכללה טנקי פטון<br />
אם־48 חדשים יועדה לבצע התקפת־נגד, נמצאה<br />
באותה העת בתנועה מיריחו לתל אל־פול כדי<br />
למנוע את כיבוש ירושלים המזרחית. טנקים<br />
בודדים שלה הצליחו כבר להגיע לתל אל־פול.<br />
סיפור המעשה<br />
בשעה 02:00 נשארו הטנקים של חטיבה 10<br />
עם דלק לשעת מנוע אחת בלבד, והיה צורך דחוף<br />
בתדלוקם כדי להמשיך בהתקדמות ובהשתלטות<br />
על רכס תל אל־פול, טרם בואה של חטיבה 60<br />
הירדנית ולפני תחילת קרב השריון בשריון איתה.<br />
הסיבה לצריכה המוגברת של שעות המנוע של<br />
הטנקים עד כה היא התנועה על זחלים משטח<br />
הכינוס של גדוד הטנקים ביער חולדה אל שטחי<br />
היערכות במעלה החמישה ובמבשרת ציון. ציר<br />
התנועה של גדוד הטנקים מהיערכות צפונה לעבר<br />
בית חנינה נמשך בתוך ואדי מסולע וכמעט בלתי<br />
עביר לרק"ם. ההתקדמות לכן הייתה במהירות<br />
של צב, כקילומטר אחד בשעה. ציר הלחימה<br />
של גדוד החרמ"ש 104 ופלוגת טנקים, ממעלה<br />
החמישה, מתחם הרדאר, לעבר בידו, היה חסום<br />
בשדה מוקשים מעורב ובתעלת נ"ט, לרגלי רדאר<br />
1. התגברות על מכשול זה נמשכה זמן רב תוך<br />
שימוש בדקרים, בכידונים, בחנ"ם ובעבודת ידיים.<br />
הקושי לבצע את התדלוק היה משום ששני<br />
צירי התנועה היחידים בגזרת הלחימה ההררית<br />
והמסולעת, למשאיות הדלק בעלות הנעה 6x6,<br />
היו חסומים בכלי רק"ם שעלו על מוקשים. במצב<br />
הזה התקשר אלי המח"ט אורי בן ארי והורה<br />
לי לאתר תוואי תנועה בגזרה, ועליו לנייד את<br />
משאיות הדלק. בהתייעצות משותפת הציע לי<br />
אורי לאתר את סימני הגלגלים של הג'יפים של<br />
פלוגת הסיור שהצליחו לטפס לבית אכסא מעמק<br />
הארזים, כבסיס אפשרי לתוואי הדרך. השטח לא<br />
היה מוכר לי וגם לא הזכרתי לאורי שאין ברשותי<br />
צמ"ה וחומרי נפץ. סמכתי על האינטואיציה שלי<br />
ועל כושר האלתור והניסיון המקצועי. בדיעבד<br />
עזרה לנו הרבה אלת המזל.<br />
בנוסף לזחל"ם הפיקוד שלי לקחתי איתי<br />
את זחל"ם צוות החימוש ונ"נ של צוות הסיור,<br />
והתחלנו בסריקה לילית רגלית ורכובה מעמק<br />
הארזים לעבר מעלה ההר בואכה בית איכסא.<br />
תוך כדי הסריקה איתרתי סימנים של גלגלי ג'יפ,<br />
הלכנו עליהם עד מעלה הרכס וקו פרשת המים,<br />
וממנו זיהינו דרך צרה, מסולעת וקשה אל הבתים<br />
בפאתי הכפר. במהלך מהיר סימנו את שלד
Change language