-מספר-41
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
עמיעד ברזנר )חליל( - קורות חיים<br />
עמיעד נולד בשנת 1927 ברחובות. הוא התגייס לפלמ"ח בשנת 1946, היה<br />
בפלוגה ד' בגדוד הראשון. בקיץ 1947 עבר קורס מ"כים בדליה. בספטמבר־<br />
נובמבר 1947 היה מ"כ בפלוגה י"ב, ששמרה על קווי המים בנגב. בדצמבר 1947<br />
- אפריל 1948, היה מ"כ מחלקת בארי. באפריל־יולי 1948, השתתף בהגנה על<br />
כפר־דרום הנצור, עד לפינוי היישוב.<br />
פעילותו בצה"ל<br />
באוגוסט - 1948 סוף שנת 1949, היה מ"כ מקלעי בזות בגדוד התשיעי של<br />
חטיבת הנגב. השתתף במבצעים:<br />
יואב", "לוט", "חורב".<br />
בין השנים 1954 - 1952 היה סמ"פ בגדוד 9.<br />
בשנת 1955 היה עמיעד מדריך בבה"ד 5.<br />
בשנת 1956 היה מפקד קורס מ"כים חרמ"ש.<br />
בין השנים 1959, - 1958 היה מ"פ טנקים.<br />
בין השנים 1960 - 1959 היה שותף להסבת חטיבות חי"ר לחרמ"ש.<br />
ביו השנים 1964 - 1961 הדריך בבית־הספר לשריון.<br />
בין השנים 1967 - 1964 הוא שימש כקצין אג"ם חטיבתי.<br />
בין השנים 1979 - 1968 היה עמיעד קצין מטה במפקדת גייסות השריון.<br />
החל משנת 1980 אחרי השחרור מצה"ל, התחיל עמיעד ללמוד באוניברסיטאות,<br />
תל אביב והעברית. עם סיום לימודיו הוסמך בתואר ד"ר. עסק במחקרים צבאיים<br />
בעיקר בנושאי שריון.<br />
חליל היה לוחם רגלי מצטיין ומפקד זוטר מצטיין במלחמת העצמאות. הוא שירת<br />
שנים רבות במפקדת גייסות השריון בתחום תוא"ר )תכנון וארגון( וטיפל בתקינה<br />
של כוח אדם ואמצעים של יחידות השריון שהגייס הקים או הסב. במלחמת יום<br />
הכיפורים היה קמב"ץ במפקדה של ברן. בעברו הדריך בקורס קציני השריון<br />
)קק"ש( אצל שמואל גורודיש. עמיעד היה בוגר קורס קומנדו של צה"ל.<br />
מקור הכינוי "חליל"<br />
אף אחד לא יודע לאשורו מה מקור הכינוי, רבים גם לא חקרו והכירו את עמיעד<br />
רק בכינוי "חליל". העזתי ושאלתי את רעייתו בת־שבע למקור הכינוי והיא אמרה<br />
כי יש <strong>מספר</strong> גרסות, והמקובלת במשפחה היא כי בהיותו ילד, גבוה יחסית<br />
לחבריו ברחובות של אותם הימים, עבד בפרדסי המשפחה ערבי גבוה בשם<br />
חליל. הילדים שהיו משחקים יחד עם עמיעד ונתקלו בעובד הערבי בשם חליל,<br />
החליטו להצמיד כינוי זה לעמיעד, והוא, מסתבר, קיבל זאת ללא עוררין, ומי<br />
יודע, אולי בגאווה. ברבות הימים הרי לכול פלמ"חניק הגון, לצד שמו הרשמי,<br />
היה גם כינוי...<br />
כמה מן הכתבות המפורסמות של עמיעד ברזנר<br />
•"הכומתה השחורה וצבעי השריון" )התפרסם בגיליון שריון מס' 28, מאי 2008(<br />
• "מגח נגח מג"ח" )התפרסם בגיליון שריון מס' 30, דצמבר 2008(<br />
• "קרב הטנקים האכזרי בהיסטוריה" )התפרסם בשני חלקים בגיליונות שריון<br />
מס' 30, 29, ספטמבר ודצמבר 2008(<br />
מעמודי התווך של מפעל המורשת של חיל השריון. כחבר בוועדת ההיגוי של<br />
מרכז המידע ביד לשריון מיום כינונה, שקדת על המיזם החיוני של תיעוד<br />
מפקדי השריון מאז מלחמת העצמאות. רבים שאלו לעצתך, בין אם לצורכי<br />
תיעוד או לצורכי איתור לוחמים ומפקדים בעבר. חדרי מורשת בבסיסי<br />
צה"ל הוקמו רק לאחר שאישרת את תוכנם. נענית בחפץ לב לפניות למידע<br />
לקראת מפגשי לוחמים ותיקים - והכול בצניעות ובענווה רבה.<br />
ידך הייתה רבה גם בחקר תולדות רחובות, העיר שבה נולדת, גדלת<br />
וחיית. בתוך כך חקרת וכתבת מחקר על "מערכת החינוך ברחובות<br />
מייסודה ועד תום מלחמת העולם הראשונה" )1996(, שבו סקרת את<br />
התפתחות מערכת החינוך ברחובות והתמודדותה עם הקשיים המעשיים,<br />
על רקע ההתנגשות בין אידיאולוגיות חינוכיות שונות, אלה שלא התיישבו<br />
אחת עם רעותה, והזרם המרכזי שניסה לפעול בדרך ביניים שתְַרצֶה את<br />
המחנות השונים.<br />
וכן מחקר על "כלכלת רחובות כמושבת כרמים בשנים 1918", - 1890<br />
שבו פירטת על איזה רקע ומה היו המושגים שעל פיהם תוכננה החקלאות<br />
ברחובות, וכיצד יּושָב המתח שבין האידיאולוגיות של מייסדי המושבה<br />
לבין המציאות הקשה.<br />
חקרת וכתבת על ההתיישבות בנגב, ופרסמת את הספר "הנגב<br />
בהתיישבות ובמלחמה: המאבק על הנגב 1948-19<strong>41</strong>" )הוצאת משהב"ט,<br />
1994(, שזכה בפרס הקרן הקיימת לישראל. בספר זה הוכחת כי מאמץ<br />
לאומי אדיר נדרש ליישוב הנגב, והוא לא היה נכבש לולא קומץ "משוגעים<br />
לדבר" שראו במטרה זו חזות הכול. הביטחון היה חלק קבוע מהעשייה בנגב,<br />
החל בשלבי ההתיישבות הראשונים ועד למלחמת העצמאות, שלקראתה<br />
ובמהלכה הפכה שאלת הביטחון לַסוגיה המרכזית. כאיש פלמ"ח ששירת<br />
בנגב, בשמירה על קווי המים לפני מלחמת העצמאות ובחטיבת הנגב בעת<br />
המלחמה, הבאת לביטוי במחקר זה, מהיכרותך הקרובה את העשייה בנגב,<br />
את רוח התקופה ואת המקורות הראשוניים העוסקים בנושא.<br />
כתבת גם על "ביצורי היישובים היהודיים בנגב: מ־19<strong>41</strong> ועד לעמידתם<br />
למבחן מלחמת העצמאות" )1998(.<br />
איש נעים הליכות היית, עמיעד, איש צנוע מאוד, חבר מסור וֵָרעַ לרבים<br />
מאיתנו. הלכת מאיתנו כל כך בשקט, אך דמותך עוד תעמוד לפנינו שנים<br />
רבות, ופרי עבודתך הברוכה ישמש עוד רבים בעתיד.<br />
נוח על משכבך בשלום.<br />
"חליל - איש ידען עם יושרה אינטלקטואלית"<br />
- אלוף )במיל'( אמנון רשף<br />
לראשונה, נפגשתי עם "חליל" בסוף שנת 1956 בעת שפיקד על קורס<br />
מ"כים חרמ"ש שבו הייתי חניך. הקורס פורק לאחר שבועות ספורים, והיכרותי<br />
עם "חליל" הייתה קצרה. עודני זוכר את דמותו של הסרן הצעיר והתמיר,<br />
עם כנפי הצניחה בעלי הרקע הירוק, שהעיד כי עבר קורס קומנדו. התרשמתי<br />
עמוקות מהשקט הנפשי, מקור הרוח ומהרוגע שאפיינו את "חליל" ומהליכתו<br />
הבטוחה והקלילה.<br />
בשנת 1970 בתקופת שירותי כקצין אג"ם במפקדת גייסות השריון פגשתיו<br />
פעם נוספת, בהיותו עוזרי ויד ימיני. הפעם השירות המשותף נמשך שנתיים<br />
וחצי. "חליל" היה קצין מטה מקצועי ומסור. קצין הבקיא בנושאי השריון<br />
ומקור למידע רב בתחום זה.<br />
מה שאפיין עוד את "חליל" כקצין הוא היותו אדם המסייע לזולת ומשתף<br />
פעולה עם יתר הקצינים, וחסר את גורם התחרותיות, המאפיין כה רבות את<br />
הקצונה הצה"לית. הוא היה קצין סולידי וללא "מרפקים".<br />
כעבור כעשר שנים, התמניתי למפקד גייסות שריון ו"חליל" המשיך לשרת<br />
בתפקיד המטה, בהיותו מופקד על תחום התכנון וארגון )תוא"ר(. הוא ביצע<br />
את תפקידו נאמנה ובשלמות ומתוך ידע רב וניסיון.<br />
לפני <strong>מספר</strong> שנים פנה אליי אלוף במילואים ישראל טל, "טליק", ואמר לי<br />
שמִן הראוי לערוך מחקר ראוי על הקרבות של חטיבה 14 ב"חווה הסינית",<br />
שעליה פיקדתי במלחמת יום־הכיפורים, וצריך למצוא את האדם המתאים<br />
לשם כך. יצרתי קשר עם "חליל" וביקשתיו לערוך את המחקר. הייתי משוכנע<br />
שהוא האדם המתאים לבצע עבודה מעין זו - אדם הניחן ביושרה, ביושר<br />
אינטלקטואלי, אדם יסודי ומוקפד ללא כחל וסרק. זכורני ראיון שלו עם<br />
"טליק", שנמשך שלוש שעות תמימות, ובו "טליק" ניתח את הקרבות של<br />
חטיבה 14, תוך השוואה לקרבות היסטוריים, כש"חליל" מתחקר אותו בצורה<br />
ישירה וכנה. בסיכומו של דבר פרסם "חליל" כתבה נרחבת על כך בביטאון<br />
"שריון".<br />
לפני כחודש ימים עלתה במוחי המחשבה שמן הראוי לתמלל את הראיון<br />
המלא עם "טליק" ולמסרו ל"יד לשריון". התקשרתי ל"חליל". בת שבע הרימה<br />
את הטלפון ומיד חשתי בקולה ש"חליל" אינו כתמול שלשום. היא סיפרה לי<br />
שעַמִי )כך נהגה לקרוא לו( חולה והעבירה לו את הטלפון. זה המקום לציין כי<br />
70 ׀ שריון <strong>41</strong> יוני 2012
Change language