-מספר-41
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
אלוף )במיל'(<br />
שמואל גונן )גורודיש( ז"ל -<br />
האיש והאגדה<br />
יוני 2012 שריון <strong>41</strong> ׀ 57<br />
בגדוד גדל והתפתח מסמל מחלקה, מ"מ טנקים,<br />
קורס קציני שריון )בה"ד 5 ברמלה(, מ"פ פלוגה ג'<br />
בגדוד 82 שהייתה של טירונים, ולקראת מלחמת<br />
"קדש" התמנה למ"פ פלוגה ב' ויצא למלחמה זו<br />
בשנת 1956. לאחר המלחמה שימש בתפקידי מטה<br />
בחטיבה 7, ובהמשך קיבל את הפיקוד על הפלוגה<br />
הראשונה של הסנטוריונים )טנקי שוט( שהגיעו<br />
לחיל השריון. האלוף גונן היה שותף לכתיבת<br />
תורת ההפעלה ותשתית האימונים של טנקים<br />
אלה. לימים התמנה למג"ד 82.<br />
אלוף גונן בוגר קורס בכיר באנגליה שנמשך<br />
שנה שלמה, שימש בתפקיד קצין אג"ם של גייסות<br />
שריון כאשר האלוף דוד אלעזר )דדו( היה מפקד<br />
גייסות השריון. לאחר מכן התמנה לסמח"ט<br />
7 ובהמשך היה מפקד חטיבה 7 שאיתה יצא<br />
למלחמה בגזרת סיני במלחמת ששת הימים 1967.<br />
מה הייתה פעילותו של אלוף שמואל גונן<br />
במלחמת סיני, אוקטובר 1956?<br />
במסגרת חטיבה 7 בפיקודו של מפקד החטיבה<br />
אל"ם )לימים תא"ל( אורי בן-ארי )בנר(, לחם<br />
שמואל גונן בתפקיד מ"פ פלוגה ב' בהתקפה נגד<br />
הצבא המצרי בסיני. לפני המלחמה הוא אימן את<br />
הפלוגה במסגרת אימוני החטיבה עם טנקי השרמן<br />
הישנים, כהכנה ללחימה עם הטנקים.<br />
במלחמה זו אני יואל גונן, אחיו הצעיר<br />
של המ"פ, הייתי אלחוטן במפקדת חטיבה<br />
7. לפני היציאה לקרב הוא הגיע לזחל"ם שבו<br />
הייתי בסביבות ניצנה, חיבק אותי ואמר אנחנו<br />
במלחמה. לא הבחנתי בפחד בפניו, נפרדנו ולאחר<br />
מכן התחילה המלחמה כאשר המח"ט אורי בן-<br />
ארי נותן את הפקודה "נוע נוע סוף". השריון<br />
פרץ קדימה ושינה את תורת צה"ל לגבי תפקידו<br />
של חיל השריון במלחמה. לחימתו של שמוליק<br />
בקרבות במלחמה זו נגד הצבא המצרי, במסגרת<br />
גדוד 82 בפיקודו של סגן אלוף דאז אברהם אדן<br />
)ברן(, הצטיינה בגבורה ובאומץ לב.<br />
במהלך המלחמה במעבר "הדייקה" שמעתי<br />
בקשר לפנות בוקר ששמוליק נפצע ומטפלים<br />
בפינויו. באור ראשון של בוקר כאשר עברנו עם<br />
הזחל"ם במעבר "הדייקה" ראיתי את שמוליק, ידו<br />
חבושה ומוכתמת בדם. שמעתי אותו נותן פקודות<br />
והבנתי שהכול בסדר.<br />
לאחר המלחמה סיפר לי שמוליק, שאת<br />
הפקודות להתקפה לכל טנק<br />
וטנק בפלוגה נתן באופן אישי<br />
למפקד הטנק כשהוא נאלץ<br />
לרוץ בין הטנקים שלו, כיוון<br />
שהקשר האלחוטי ב'שרמנים'<br />
הישנים לא עבד. על הצטיינותו<br />
במלחמה זו שבה גילה גבורה<br />
במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף<br />
נפש הוא עוטר בעיטור העוז.<br />
במלחמת ששת הימים,<br />
1967, הצטיין אל"ם דאז שמואל<br />
גונן מפקד חטיבה 7 בניהול<br />
קרבות שריון בשריון, נגד הצבא<br />
המצרי בסיני, ולימים סיפר על<br />
ההכנות למלחמה ואת מהלכה<br />
עד לניצחון.<br />
ערב מלחמת ששת הימים היה ברור שעומדת<br />
לפרוץ מלחמה והיו סימנים ברורים שארצות ערב<br />
השכנות מתכוננות למלחמה. במצב שהיה קיים<br />
אז היה ברור שאנו חייבים לתקוף ראשונים, כי<br />
מי שמתחיל ראשון הוא שקובע את ההצלחה<br />
במלחמה.<br />
לפני המלחמה הייתה חטיבה 7 ערוכה מול<br />
רמת הגולן והמח"ט שמוליק גונן פיקד על תקריות<br />
מול הסורים שהיו מעלינו. הוא תכנן שיטת ירי<br />
מיוחדת שאפשר לפגוע משטח נמוך לשטח הרבה<br />
יותר גבוה. באחת התקריות באזור שמתחת לתל-<br />
עזזיאת, עלה על מוקש הג'יפ שבו ישבו המח"ט<br />
גונן, קצין האג"ם של החטיבה ינוש בן גל, קצין<br />
הקשר ישראל זמיר וקצין המודיעין יוסי מיינר.<br />
המפקדים נחבלו ונפצעו. ינוש בן גל נפצע קשה<br />
ואני, יואל גונן, כקצין בחטיבה החלפתי אותו<br />
כממלא מקום קצין אג"ם. כך הייתי מעורב בהכנות<br />
למלחמת ששת הימים.<br />
עם תחילת ההכנות הממוקדות לקראת<br />
המלחמה הוריד המח"ט שמואל גונן את החטיבה<br />
מהצפון לרביבים בדרום לשטחי אימונים<br />
312. נכנסנו לסדרת אימונים רצופה, ממוקדת<br />
ותכליתית לקראת המלחמה הצפויה בקרוב.<br />
בנוסף לאימונים הרגילים התאמנו גם בלחימה נגד<br />
מטוסים ובהתנהגות בלחימה עם גזים. התקיימו<br />
שיחות עם הלוחמים לטיפוח המוטיבציה והרמת<br />
המורל היחידתי. בקבוצת הפקודות האחרונה<br />
בפיקוד הדרום, לפני המלחמה, אמר לי רחבעם<br />
זאבי - ראש מטה הפיקוד: "יואל יש מלחמה".<br />
ביום 5 ביוני 1967 בשעות הבוקר קיבלנו<br />
פקודה ממפקד האוגדה האלוף ישראל טל "סדין<br />
אדום" - "נוע נוע סוף"!<br />
מיד ראינו את המטוסים שלנו התוקפים את<br />
הרצועה. משימת חטיבה 7 הייתה להיכנס במרכז<br />
הרצועה ולכבוש את אזור חאן יונס, רפיח, שיח<br />
זואיד ועד אל עריש. ניהלנו קרבות קשים נגד<br />
הצבא המצרי המחופר במוצבים ונגד השריון<br />
המצרי. בצומת רפיח התנהל קרב קשה עם נפגעים
Change language