-מספר-41
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
עמיעד איש נינוח ושָ לֵ ו, בחיק המשפחה<br />
הייתי מתקשרת ושואלת אם זה מתאים? אם לא קשה? תמיד נעניתי, גם<br />
כשהיה מדי פעם מאושפז בבית החולים - תמיד שמח לעזור.<br />
בתקופה האחרונה, ולאחר שכתב וסיכם נושאים רבים, אמר שיש לו עוד<br />
נושא קצת אחר מקודמיו, "רכילות רחובותית" - לא הבנתי, אתה תכתוב<br />
על רכילות?!<br />
כשקראנו, הדס ואני, את הפרקים הראשונים הבנו שזו לא רכילות לשמה<br />
אלא זו "רכילות עמיעדית ברזנרית" רכילות ברמה אקדמית. כי לא תמיד יש<br />
אמת אחת, זו המקובלת המוסכמת על הכול וצריך לחשוף גם את האחרות.<br />
עמיעד לא הספיק לכתוב את כל הפרקים שרצה, אבל את אלה שהספיק<br />
נוציא לאור.<br />
בביקוריי האחרונים בביתכם הרגשתי כי כוחו תש ומצב רוחו עגום,<br />
למרות הפָסֹון ששמר, תמיד היה לבוש נאה, תמיד מתעניין - מה קורה ומה<br />
חדש?<br />
אני יודעת שלאדם כמוהו חיים ללא תוכן מחשבתי ויצירתי אינם חיים.<br />
להערכה, לרגשות ולמילים שהבעתי, לקִרבה לעמיעד שותפים חברתי לצוות<br />
הארכיון, הדס אביבי והמתנדבים שהספיקו להכירו ולהוקירו מקרוב. תחסר<br />
לנו מאד, עמיעד.<br />
נוח על משכבך בשלום.<br />
"חליל - היסטוריון <strong>מספר</strong> 1 של חיל השריון"<br />
- סא"ל )במיל'( אברהם זהר, מנהל המכון לחקר מלחמות ישראל<br />
בשנת 1981, פגשתי את חליל, כך קראנו לו, דרך חיבה בשריון, בסמינר<br />
להיסטוריה צבאית באוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופ' יהודה ואלך.<br />
חליל שאת תואר הדוקטורט שלו קיבל בגיל 70, היה אז תלמיד לתואר<br />
שני. הטלנו עליו להרצות על נושא היסטורי־צבאי. אינני זוכר את ההרצאה<br />
אך אני זוכר את המנגינה. הן פרופ' ואלך והן אנוכי הבטנו בחליל כלא<br />
מאמינים למשמע אוזנינו - זה לא היה חליל השקט והצנוע שהכרנו<br />
בשריון. ההרצאה הייתה ברמה גבוהה וגילינו באחת את מה שהיה חבוי כל<br />
השנים באיש הזה. זו הייתה הרצאה של תלמיד חכם. ברור לי כיום שאילולֵי<br />
היה חליל נענה לצו הצורך לשרת בצה"ל, היה מתפתח לאיש מדע הרוח<br />
בתחום ההיסטוריה.<br />
אך גם כשנגלה כרבי עקיבא באיחור ההגעה למוסדות ההשכלה, נשאר<br />
צנוע אך יעיל. בספריו על השריון ועל הנגב במלחמת העצמאות, נגלה<br />
לקורא איש קפדן ומדייק בכל עובדה שהביא. בספר ישעיהו כתוב : "...<br />
קַח־לְָך ּגִּלָיֹון ּגָדֹול; ּוכְתֹב עָלָיו ּבְחֶֶרט אֱנֹוׁש" )ישעיהו ח' 1(. פירש רש"י:<br />
חרט אנוש משמעו כפול: כתוב בלשון שאנשים יבינו את דבריך, חרט<br />
אנוש - זכור שאתה כותב על בני אדם. ואכן ספריו של ד"ר עמיעד ברזנר,<br />
חליל, שזכו לפרסים, כולל פרס יצחק שדה לספרות צבאית, כתובים גם<br />
לקהל הלא מקצועי, זה שלא למד בבית הספר לשריון, ומתארים נאמנה<br />
את תולדות השריון - הכלים והאנשים. ד"ר עמיעד ברזנר היה הוגן כלפי<br />
קברו של עמיעד ביום ההלוויה<br />
גיבורי ספריו, לא ניסה להטיף להם מוסר ולקח, אך גם לא ויתר על עובדות<br />
לא נוחות.<br />
בקהילת ההיסטוריונים של חיל השריון היה חליל ונשאר, ללא ספק,<br />
<strong>מספר</strong> 1.<br />
"הוא היה בשבילי הצפון, הדרום, המזרח והמערב"<br />
- הרעיה בת־שבע<br />
בית משירו של המשורר האנגלי אודן Auden( )Funeral Blues/ W.H.<br />
המביע את רגשותיי לעמי:<br />
הוא היה בשבילי הצפון, הדרום, המזרח והמערב<br />
הוא היה שבוע העבודה שלי, וגם יום המנוחה שלאחריו<br />
הוא היה בשבילי צהריים, חצות, שיחה, פיוט,<br />
חשבתי שאהבה תימשך לנצח, אבל כנראה שעשיתי טעות.<br />
"עמיעד ברזנר ז"ל - איש תיעוד ומחקר"<br />
- דבורי בורגר, מנהלת מרכז המידע לטרון<br />
סא"ל )במיל'( ד"ר עמיעד ברזנר, המוכר בכינויו "חליל", הותיר<br />
בלבנו חלל גדול. התרגלנו לראותו באירועי עמותת יד לשריון, לעיתים<br />
מלווה ברעייתו היקרה בת שבע, כשהוא מבטא בהתמדה זו את הערכתו<br />
ומעורבותו הבלתי פוסקת במפעלי העמותה להנצחת מורשת גבורת לוחמי<br />
השריון לדורותיהם.<br />
במרכז המידע של חיל השריון ביד לשריון מתועדים תוצרי מחקריו<br />
בשלביהם השונים. במיזם ייחודי של ראיונות הוא תיעד בווידיאו ובאודיו<br />
למעלה מ־170 ממפקדי השריון מאז הקמתו של החַיִל. הראיונות הומרו<br />
למדיה דיגיטלית וערכם למחקר רב מאוד. שלושת ספריו, שפורסמו כרצף<br />
כרונולוגי - "ניצני שריון", "סוסים אבירים" ו"אש לפניו תלך" - נמצאים אף<br />
הם על מדף הספרים במרכז המידע, והם מביאים את סיפור התפתחותו של<br />
חיל השריון במבנהו, בהצטיידותו, בתורתו הצבאית ובהיבטים מחקריים<br />
נוספים. כן ניתן למצוא מפרי עטו מאמרים שפורסמו בכתבי עת מקצועיים<br />
ובאסופות מחקרים, ומערכי שיעור שאותם שילבנו בערכות פדגוגיות.<br />
עמיעד היה הכתובת הטבעית והראשונה לאין ספור הבקשות שהפניתי<br />
אליו. קצינות ומש"קיות חינוך נעזרו בו בשאלות על גדודים וחטיבות; קצינות<br />
נפגעים בקשו להיאחז בפיסות מידע נדירות, שהיה אפשר לקבל רק ממנו, על<br />
מנת להשלים מידע על נסיבות נפילה של חללי שריון, לשחזר חדרי מורשת של<br />
יחידות שפורקו ואף להשלים רשימות מוזמנים לאירועים; לוחמים ותיקים<br />
נעזרו בו לאיתור יחידותיהם וחבריהם; חוקרים מהארץ ומחו"ל הסתייעו<br />
בו לקידום מחקריהם. לכולם השיב עמיעד תשובות ענייניות ומדויקות,<br />
תוך שהוא מכוון אותם, על פי צורך, למיצוי משימתם. היענותו התאפיינה<br />
בהקשבה ובצניעות רבה, ועודדה את הפונים להסתייע בו בכל עת שנזקקו<br />
לתמיכתו ולהכוונתו.<br />
72 ׀ שריון <strong>41</strong> יוני 2012
Change language