כרם נבות: החקלאות הישראלית בגדה המערבית
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
קושי זה מתחדד לנוכח העובדה שחלק מבעלי הזכויות במקרקעין נהפכו לנפקדים לאחר שברחו מהגדה<br />
24<br />
<strong>המערבית</strong> בשנת 1967. נכסים שבעליהם מוגדרים נפקדים מנוהלים על ידי הממונה על הרכוש הנטוש.<br />
מציאות זו גורמת לכך שפלסטינים רבים בעלי זכויות במקרקעין נמנעים מלפתוח הליך לרישום מקרקעין<br />
ומלפנות לרשויות אכיפת החוק שמא יטען נגדם שבני משפחתם נפקדים והרכוש יעבור לניהול הממונה<br />
25<br />
על הרכוש הנטוש.<br />
לאור כל האמור לעיל, הסעדים האזרחיים אינם רלוונטיים בעבור רוב הפלסטינים. 26 ריבוי מעשי פלישה<br />
לקרקעות וחוסר האפקטיביות של ההליכים האזרחיים מחייבים מעורבות יעילה ועיקשת ברמה המנהלית,<br />
ולאו דווקא ברמה השיפוטית. קרי: מציאות זו מדגישה ביתר שאת את מחויבותן של הרשויות הציבוריות<br />
והמנהליות להפעיל את סמכויותיהן ולמנוע את מעשי הפלישה של ישראלים לאדמות פלסטינים.<br />
הגנות מהתחום המנהל הציבורי<br />
צו סילוק פולשים )פלישה טרייה( - ההגנה הקלאסית<br />
צו זה קיים משנת 1999, והוא נחתם במקרים שבהם בעל זכויות באדמה הבחין בפלישה לאדמתו ופנה<br />
לעזרת המשטרה בתוך 30 יום מרגע שהחלה. מטרת הצו היא להשיב לבעל הקרקע את זכויותיו לאלתר,<br />
בטרם ייגרמו לו נזקים וישתנה מאזן הזכויות. המחזיק הפלסטיני יכול לפנות את הפולש רק בכפוף לקבלת<br />
27<br />
אישור מפקד המשטרה והמפקד הצבאי.<br />
לרוב הגנה זו אינה שימושית לפלסטינים, מכמה טעמים: )1( גורמי הביטחון מסרבים ומתמהמהים לאשר<br />
את הצו; )2( הפלסטינים אינם יודעים על הפלישה לאדמתם ב’זמן אמת’ בשל קשיי תנועה וגישה המוטלים<br />
29<br />
עליהם סמוך להתנחלויות; )3( 28 הקושי להוכיח חזקה כדין בשל היעדר הסדר ורישום המקרקעין.<br />
בבג”ץ אֲמָנָה בשנת 2004 ציינה השופטת פרוקצ’יה שהצו אינו ישים ואינו מספק מענה הולם להשתלטויות<br />
על הקרקעות בשטחים: ‘מתחייב אפוא הסדר חקיקתי ישיר וכללי אשר יסמיך את המפקד הצבאי לפעול<br />
30<br />
לצורך מניעת השתלטות בלתי מורשית על שטחי קרקע באזור’.<br />
2. צו בדבר שימוש מפריע במקרקעין פרטיים - הגנה חדשה<br />
ואכן, בעקבות הפסיקה בבג”ץ אמנה, ובעקבות דו”ח ששון, שעסק בהיעדר מענה מנהלי הולם לפלישות<br />
לקרקעות פרטיות לא מוסדרות <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>, נחקק בשנת 2007 ‘צו שימוש מפריע’, 31 צו המסמיך את<br />
המפקד הצבאי לפנות פלישות למקרקעין פרטיים עד חמש שנים מיום תחילתן. 32 הפעלת הצו אינה תלויה<br />
בהגשת תלונה על ידי בעל הקרקע. על פי הצו, ‘שימוש מפריע’ הוא ‘שימוש במקרקעין פרטיים ללא זכות<br />
בדין’. קרי: ללא מקור חוקי המצביע על הזכות לקניין או לשימוש. במקורו הגן על בעלי זכות במקרקעין<br />
מפלישות בנות שלוש שנים, ובשנת 2010 הוא הורחב לפלישות בנות חמש שנים. בתיקון נקבע שמניין<br />
חמש השנים יימנה מחדש אם חל ‘שינוי מהותי’ באופי השימוש בקרקע. מכאן, שהיקף ההגנה שהצו<br />
מעניק מלכתחילה מוגבל ואינו כולל פלישות רבות שהחלו לפני 2004 )דהיינו שלוש שנים לפני תחיקת<br />
הצו(.<br />
110<br />
21 חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו, מס’ 6 לשנת 1964, כפי שתוקן בצו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו )יהודה והשומרון(<br />
מס’ .2008 ,1621<br />
22 לוין־שנור, לעיל ה”ש 8, עמ’ 18.<br />
23 לפי סעיפים 51 40, לחוק בתי משפט )נוסח משולב(, תשמ”ד 1984.<br />
24 צו בדבר נכסים נטושים )רכוש הפרט( )יהודה והשומרון( )מס’ 58(, תשכ”ז-1967.<br />
25 מבקר המדינה דין וחשבון שנתי 56 א’ לשנת 222; 2005, דו”ח הבנק העולמי ‘ההשפעות הכלכליות של נגישות מוגבלת לאדמה <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>’, 2008,<br />
עמ’ 10. ראו: http://siteresources.worldbank.org/INTWESTBANKGAZA/Resources/EconomicEffectsofRestrictedAccesstoLandintheWestBankO<br />
.ct.21.08.pdf<br />
26 לניתוח מעמיק ראו לוין־שנור, לעיל ה”ש 8.<br />
27 על פי סעיף 4 לצו בדבר מקרקעין )סילוק פולשים()יהודה ושומרון( )מס’ 1472(, התש”ס 1999.<br />
28 דו”ח ששון, לעיל ה”ש 8, עמ’ 316.<br />
29 שם.<br />
30 סעיף 3 לפסק דינה של השופטת פרוקצ’יה בבג”ץ 548/04 אמנה - תנועת ההתיישבות של גוש אמונים נ’ מפקד כוחות צה”ל באיו”ש )טרם פורסם(.<br />
31 צו בדבר מקרקעין )שימוש מפריע במקרקעין פרטיים( )יהודה ושומרון( צו מס’ 1586 התשס”ז - 2007 )להלן: צו שימוש מפריע(.<br />
32 צו בדבר מקרקעין )שימוש מפריע במקרקעין פרטיים( צו מס’ )2010( 1657 )תיקון מס’ 2(.
Change language