08.01.2014 Views

כרם נבות: החקלאות הישראלית בגדה המערבית

האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.

האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

ב־‎13‎ בפברואר 2012 מינתה ממשלת ישראל ועדה בראשות השופט אדמונד לוי לבדוק את מעמדה של<br />

הבנייה <strong>הישראלית</strong> <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>.‏ ועדת לוי הקדישה תשעה עמודים מהדו”ח הסופי שלה לדיון במה<br />

שכינו חברי הוועדה ‏‘סכסוכי קרקעות’.‏ 58 על פי הוועדה,‏ המונח ‏‘סכסוכי קרקעות’‏ מציין מגוון של אמצעי<br />

השתלטות על קרקעות ‏)בנייה,‏ חקלאות,‏ גידור(,‏ שהוועדה אינה מבחינה ביניהם.‏ אף שהמונח ‏‘סכסוך’‏<br />

מצביע על סימטריה בין הצדדים המעורבים,‏ למעשה,‏ המכנה המשותף לכל ההשתלטויות האלה הוא<br />

שכולן הן השתלטויות על קרקעות בבעלות פלסטינית פרטית והפולשים הם תמיד מתנחלים ישראלים.‏<br />

בתשעת העמודים הללו הוועדה יוצאת מגדרה כדי לבנות בניין המבוסס על טיעונים משפטיים שימנעו,‏<br />

למעשה,‏ כל סעד משפטי אפקטיבי מפלסטינים שקרקעותיהם נגזלו ‏)עוד לעניין דו”ח לוי,‏ ראו בנספח ב’,‏<br />

עמ’‏ 111(.<br />

לאור המתואר לעיל,‏ עולה הצורך לומר דברים ברורים בנוגע לתופעה זו,‏ וראוי לנצל במה זו כדי לחדדם:‏<br />

איּונה של מערכת שלטון החוק היה ונותר נדבך מרכזי של מפעל ההתנחלויות הישראלי <strong>בגדה</strong><br />

<strong>המערבית</strong> עוד משלביו המוקדמים,‏ ומאחוריו עומד היגיון מוצק,‏ שיטתי ועקיב.‏ המחדל המתמשך של<br />

אי־אכיפת החוק על מתנחלים הוא המאפשר את השתלטותם של המתנחלים על שטחים נרחבים.‏<br />

במילים אחרות:‏ במתח המובנה שבין חובתה של מדינת ישראל לאכוף את חוקיה על אזרחיה החיים<br />

<strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong> לבין שאיפתה להעביר כמה שיותר שטחים לידי אזרחים ישראלים,‏ גבר כמעט<br />

תמיד הרצון לייהד כמה שיותר שטחים בכמה שפחות זמן ומאמץ.‏ בכך הוקרבה,‏ למעשה,‏ מערכת<br />

שלטון החוק <strong>בגדה</strong> על מזבח האינטרסים הטריטוריאליים של מפעל ההתנחלויות.‏ 59 לפיכך,‏ אין פלא<br />

שעבֵרות של מתנחלים ישראלים הנעשות בהקשר ישיר לניסיונות השתלטות על קרקעות <strong>בגדה</strong><br />

<strong>המערבית</strong> והפעילות החקלאית <strong>הישראלית</strong> <strong>בגדה</strong> בכללה עומדות במרכז המשבר - הקיומי,‏ יש לומר<br />

60<br />

- של מערכת אכיפת החוק <strong>הישראלית</strong> <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>.‏<br />

מתנחלים מאזור שכם השתלטו על עין אל־מחנה ‏)השייך לתושבי הכפר בורין(,‏ ומכנים אותו היום ‏‘עין עמשא’.‏ בצדו הימני של<br />

התצלום נראים כרמי זיתים שנטעו מתנחלים על קרקעות בבעלות פלסטינית פרטית.‏ זה אחד המקומות שבהם המתנחלים<br />

עושים שימוש בכמה אמצעים בעת ובעונה אחת כדי להשתלט על שטחים נרחבים<br />

58 אדמונד לוי,‏ תחייה שפירא ואלן בייקר,‏ ‏‘דו”ח על מעמד הבניה באזור יהודה ושומרון’,‏ 26 ביוני 2012, עמ’‏ 79-70, http://www.pmo.gov.il/Documents/<br />

.doch090712.pdf<br />

59 לעניין זה ראו את דו”ח צוות מעקב ההתנחלויות של שלום עכשיו,‏ ‏‘עבירה גוררת עבירה’,‏ נובמבר http://www.peacenow.org.il/content/%D7%A2%D7%9,2006<br />

1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%AA<br />

%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%95%D7%AA-<br />

%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7-<br />

.%99%D7%9D<br />

60 ארגון יש דין,‏ העוקב אחר תלונות של פלסטינים,‏ הראה שרובם המוחלט של תיקי החקירה שנפתחו למתנחלים במשטרת ש”י בגין חשד להסגות גבול,‏ נסגרו<br />

מטעמים שונים.‏ ראו:‏ יש דין,‏ ‏‘דף נתונים מרץ 2012’, עמ’‏ http://www.yesh-din.org/userfiles/file/datasheets/LawEnforcement%20data%20sheet%20 7.<br />

.Heb_March_2012.pdf וכן ראו את הנתונים המובאים בנספח ב’,‏ עמ’‏ 111, בעניין תיקי החקירה שנסגרו.‏ העובדה שהמשטרה סגרה תיקים העוסקים בהסגת<br />

גבול בנימוק ש’מבצע העבירה אינו ידוע’‏ תמוהה ביותר לנוכח העובדה שאותה העברה נעשית שוב ושוב באותו מקום.‏<br />

37

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!