כרם נבות: החקלאות הישראלית בגדה המערבית
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
<strong>החקלאות</strong> <strong>הישראלית</strong> בבקעה ובצפון ים המלח<br />
כבר קולות ילדים נשמעים במושב<br />
וצחוקם מתגלגל כמו צלצול פעמון<br />
גם יש מים זורמים, ולא נחל אכזב.<br />
הירדן שוב שוטף בגאון.<br />
דוהרים הסוסים בשבילי מטעים<br />
מבטיחים שהכול יעלה ויפרח...<br />
)אֵי שם בבקעה, מילים: נח ורשואר, לחן: אלה שריף,<br />
ביצוע: להקת פיקוד מרכז, 1974(<br />
בקעת הירדן היא הרצועה המזרחית של הגדה <strong>המערבית</strong>. הנקודה הדרומית ביותר שלה היא נקודת<br />
החיבור של הקו הירוק לחוף ים המלח מצפון לעין גדי, והיא עולה צפונה עד לבקעת בית שאן. רוחבה של<br />
‘רצועה’ זו כ־15 קילומטרים ורובה מדברית )למעט כמה נקודות שיש בהן מקורות מים טבעיים(. ממזרח<br />
הבקעה גובלת בקו הגבול שבין הגדה <strong>המערבית</strong> והממלכה הירדנית ההאשמית, ובמערב - בקו הכפרים<br />
הפלסטיניים שלאורך כביש אלון. כביש זה נסלל ברובו )על ידי ישראל בראשית שנות ה - 70(, במקביל לקו<br />
המשקעים )קו האורך שכמות המשקעים השנתית מאפשרת חקלאות הר מסורתית רק ממערבה לו(.<br />
<strong>החקלאות</strong> בהתנחלויות בבקעת הירדן מתבססת על תמרים, על פלחה ועל גידולי חממה.<br />
החל בשנות ה־60 המאוחרות ובמשך שנות ה־70 הקימה ישראל סדרת יישובים לאורך בקעת הירדן.<br />
מרביתם קמו כהאחזויות נח”ל, 81 אוזרחו לאחר מכן ונהפכו ברובם לקיבוצים ולמושבים חקלאיים. האוכלוסייה<br />
ברוב ההתנחלויות האלה הייתה חילונית, מקצתה אף בעלת זיקה מובהקת למפלגת העבודה ולתנועה<br />
הקיבוצית. עשרות אלפי דונמים של קרקע שישראל השתלטה עליה בדרכים מגוונות באותן השנים הוקצו<br />
להתנחלויות הבקעה כדי לעזור להם לבסס את כלכלתן על חקלאות.<br />
כיום יש באזור זה כ־40 התנחלויות ומאחזים, והם משתייכים לשתי מועצות אזוריות: המועצה האזורית<br />
בקעת הירדן והמועצה האזורית מגילות )בצפון ים המלח(. על פי המפות הצבאיות שטחיהן של המועצות<br />
האלה משתרעים על כמעט 1,500,000 דונמים, 82 וחיים בהן רק כ־9,500 מתנחלים )מתוך כ־350,000<br />
מתנחלים <strong>בגדה</strong> בסך הכול, בלי ירושלים המזרחית(. על פי הערכות, מתגוררים בבקעה כיום כ־80,000<br />
פלסטינים, והם כ־90 אחוזים מאוכלוסיית האזור. 83 עם זאת, רוב קרקעות הבקעה אינן בנות שימוש בעבור<br />
תושביה הפלסטינים, שכן ישראל מונעת זאת מהם במגוון אמצעים. האמצעים העיקריים שישראל נוקטת<br />
לצורך זה הם אלה:<br />
• אדמות מדינה - החל ב־1967, אך בעיקר בשנות ה־80, הוכרזו עשרות אלפי דונמים <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong><br />
‘אדמות מדינה’, כלומר, הרבה מעבר להיקף השטחים שנרשמו כאדמות מדינה עוד בתקופה הירדנית.<br />
שטחים אלו הועברו ברובם לניהול המתנחלים באזור.<br />
• נכסי נפקדים - בשלהי שנות ה־60 ובשנות ה־70 הוכרזו שטחים נרחבים )שגודלם המדויק אינו ידוע,<br />
אם כי על פי כמה הערכות מדובר באלפי דונמים( 84 ‘נכסי נפקדים’ והועברו לשימוש המתנחלים בניגוד<br />
ל’צו בדבר נכסים נטושים )רכוש הפרט( )יהודה והשומרון( )מס’ 58(, תשכ”ז-1967’.<br />
50<br />
81 נח”ל - נוער חלוצי לוחם. חטיבת הנח”ל נוסדה ב־1948 ושימשה את ממשלות ישראל כדי להקים קהילות חקלאיות חדשות, בעיקר בנגב ובגליל. חיילי הנח”ל<br />
משלבים שירות צבאי רגיל עם עבודה חקלאית.<br />
82 נבקש לציין שמפות אלו אינן מדויקות, והן כוללות בתוכן הרבה מאוד שטחים שעל פי הצו בדבר ניהול מועצות אזוריות )יהודה ושומרון( )צו 783( התשל”ט,<br />
אינם יכולים להיות כלולים מבחינה רשמית בשטחי השיפוט של המועצות האזוריות. צו זה קובע ששטחים פרטיים שלא נתפסו בתפיסה צבאית ושטחים סגורים<br />
אינם יכולים להכלל בשטחי השיפוט של המועצות האזוריות.<br />
83 נתונים אלו מבוססים על דו”ח בצלם, ‘נישול וניצול: מדיניות ישראל בבקעת הירדן ובצפון ים המלח’, מאי 2011, http://www.btselem.org/sites/default/<br />
.files/201105_dispossession_and_exploitation_heb.pdf<br />
84 דו”ח מבקר המדינה, ‘דוח שנתי 56א לשנת 2005’. ראו: http://www.mevaker.gov.il/serve/contentTree.asp?bookid=433&id=1848&contentid=8021&<br />
.parentcid=8017u&bctype=0&sw=1600&hw=830
Change language