כרם נבות: החקלאות הישראלית בגדה המערבית
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
מורשים בעתיד, ולהמליץ על הדרכים שבהן אפשר להדק את האכיפה ולנקוט<br />
הליכים משפטיים נגד האחראים להקמתם. ביקורת רחבה נמתחה בזמנו על<br />
אריאל שרון על עצם מינויה של עוה”ד ששון לבדיקת סוגיית המאחזים, שכן שרון,<br />
בהיותו שר בממשלת נתניהו, הוא שקרא למתנחלים, מיד לאחר חתימת הסכם<br />
ו ָאי )שנחתם ב־23 באוקטובר 1998(, ‘לרוץ לתפוס את הגבעות’.<br />
בפרק המבוא לדו”ח שלה כתבה עוה”ד ששון:<br />
למעשה תופעת המאחזים הבלתי מורשים היא המשך מפעל ההתנחלות<br />
בשטחים. אך בעוד שבעבר הרחוק יותר זכה מפעל ההתנחלות בחלק<br />
מהשנים, להכרה ועידוד פורמאליים של ממשלות ישראל, הרי שבמחצית שנות<br />
התשעים הוא שינה פנים. ממשלות ישראל לא היו עוד מעורבות פורמאלית<br />
בהקמת המאחזים וככל הנראה מחמת מצבה הבינלאומי של ישראל ועמדתן<br />
השלילית של רוב מדינות העולם נגד מפעל ההתנחלות. לא כך הוא המצב<br />
לגבי רשויות ציבוריות וגופים מטעם המדינה, שנטלו חלק מרכזי בהקמתם<br />
יחד עם אחרים, בחלקן בהשראת הדרג המדיני מי בעצימת עין ומי בעידוד<br />
50<br />
ותמיכה אך ללא החלטה של הדרג המדיני המוסמך מטעם המדינה.<br />
דו”ח טליה ששון משנת 2005 הוקדש, כאמור, לעניין מעורבותה העמוקה של המדינה בהקמתם של<br />
המאחזים הלא־חוקיים <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>. בדו”ח זה מוזכר שהפעילות החקלאית של מתנחלים ישראלים<br />
הייתה אחד האמצעים הבלתי חוקיים שנעשה בהם שימוש לשם הקמת המאחזים. למשל, מבואות יריחו<br />
)נקרא בתחילה ‘חוות אִקְלּום’(, הוא מאחז שהוקם על קרקעות שהוקצו במקור לחטיבה להתיישבות<br />
בהסתדרות הציונית למטרות חקלאיות. 51 בפרק המוקדש להמלצות ולשינויים הנדרשים בהחלטות ממשלה,<br />
עוה”ד ששון מציינת שהחטיבה להתיישבות מקצה קרקעות חקלאיות בלא בקרה של הדרג המדיני בשל<br />
אופן הניסוח של סעיף ב’ בהחלטת הממשלה 150 משנת 1996, העוסק בהקצאת אדמות מדינה לתכנון<br />
ולבנייה. ששון ממליצה להוסיף ולקבוע במפורש שהקצאת אדמות מדינה למטרות חקלאות )כמו הקצאת<br />
קרקעות למטרות בנייה(, תיעשה רק לאחר קבלת אישור משר הביטחון. 52 על כל פנים, מהמחקר שערכנו<br />
עולה שהתופעה של הקמת מאחזים על קרקעות שהוקצו להתנחלויות למטרות חקלאות נפוצה אף יותר<br />
מכפי שתוארה בדו”ח ששון.<br />
דוגמה נוספת לתופעה שהזכירה ששון אפשר למצוא במסד הנתונים שאסף הצוות ברשותו של תא”ל<br />
במיל’ ברוך שפיגל. 53 בבסיס הנתונים הזה מצוין שהמאחז שכונת כרמים )המוכר יותר בשם ‘מצפה כרמים’(,<br />
שהוקם בשנת 1999 ממזרח להתנחלות כוכב השחר, הוקם באישור שר הביטחון דאז, אהוד ברק, על<br />
קרקעות שנועדו לשימוש חקלאי בתכנית מתאר 54 223/1. שפיגל מציין שמבנה נוסף, המשמש פנימייה<br />
ונמצא ממערב להתנחלות מבוא חורון, נבנה אף הוא על קרקעות שיועדו לחקלאות.<br />
50 טליה ששון, ‘חוות דעת ביניים - המאחזים הבלתי מורשים’, מרץ 2005, עמ’ 19, http://www.pmo.gov.il/SiteCollectionDocuments/PMO/<br />
.Communication/Spokesman/sason2.pdf<br />
51 שם, עמ’ 109.<br />
52 שם, עמ’ 326.<br />
53 מדובר במסד הנתונים שהמדינה סירבה לפרסם בטענה שיש בו ‘מידע ביטחוני רגיש’. מסד הנתונים נחשף בסופו של דבר בעיתון ‘הארץ’. ראו: אורי בלאו,<br />
‘חשיפה: הדו”ח הסודי של מערכת הביטחון על הבנייה הבלתי חוקית בהתנחלויות’, הארץ, 30 בינואר .http://www.haaretz.co.il/misc/1.1528811 2009,<br />
54 יש להעיר שעצם הכללת קרקעות אלו בתכנית המתאר 223/1 נעשתה כבר אז בניגוד לחוק, שכן מדובר בקרקעות פרטיות ומוסדרות של תושבי הכפרים<br />
דיר ג’ריר וכפר מאלכ, שאין למדינה או למתנחלים אבק של זכות בהן.<br />
35
Change language