כרם נבות: החקלאות הישראלית בגדה המערבית
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
אדמות מדינה, חילופי שטחים, נכסי נפקדים, השתלטות ‘פיראטית’ של מתנחלים על שטחים פרטיים; סוג<br />
הבעלות על הקרקע )בעלות פלסטינית פרטית, בעלות ציבורית ]‘אדמות מדינה’[, בעלות הווקף המוסלמי,<br />
או בעלות יהודית מלפני 1948(; המועצה האזורית שהקרקע שייכת אליה; אפיון אוכלוסיית המתנחלים<br />
במקום )דתיים/חילונים(; מיקום השטח החקלאי ביחס לשטח השיפוט של ההתנחלות )בתוכו או מחוצה<br />
לו(, וסוג היבול או הענף החקלאי. כדי לקבוע מהו מעמדה של כל חלקה, הן מבחינת הבעלות עליה, הן<br />
מבחינת שיוכה לתחום השיפוט של התנחלות כלשהי, הצלבנו נתונים עם שכבות מידע רשמיות שמקורן<br />
במִנהל האזרחי. מידע זה הועבר לרשותנו בשנים 2012-2007 )והוא מעודכן למאי 2012( בעקבות סדרה<br />
של פניות ועתירות שהוגשו על בסיס חוק חופש המידע. על כן אפשר לראות במידע המוצג בדו”ח שיקוף<br />
נאמן של הנתונים הישראליים הרשמיים.<br />
חלק שני: אמצעי ההשתלטות הרשמיים והלא - רשמיים על אדמות הגדה <strong>המערבית</strong><br />
וההקשר המשפטי<br />
מאז תום המלחמה ביוני 1967 עשתה ישראל שימוש באמצעים שונים כדי להשתלט על קרקעות <strong>בגדה</strong>.<br />
שני האמצעים הרשמיים שנעשה בהם שימוש נרחב במיוחד לשם השתלטות על אדמות הגדה בכלל ולשם<br />
השתלטות לצרכים חקלאיים בפרט הם תפיסות קרקע לצורכי ביטחון והכרזה על אדמות מדינה. מלבד<br />
האמצעים הרשמיים שרשויות מדינת ישראל נקטו כדי להשתלט על קרקעות <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>, עודדה<br />
המדינה לאורך השנים בדרך בלתי רשמית פלישות של מתנחלים לשטחים נוספים, הן לאדמות ציבוריות<br />
)אדמות מדינה( והן לאדמות שבבעלות פלסטינית פרטית. מכאן שחלק ניכר מ<strong>החקלאות</strong> <strong>הישראלית</strong> <strong>בגדה</strong><br />
<strong>המערבית</strong> הוא תוצאה של פעילות עבריינית בלתי חוקית, הן על פי החוק הבינלאומי, הן על פי החוק<br />
הצבאי והחוק האזרחי הישראלי. המציאות העגומה המתוארת במסמך זה לא הייתה יכולה להתקיים בלי<br />
הימנעותה הכמעט גורפת של המדינה מאכיפת החוק על מתנחלים המשתלטים השתלטות בלתי חוקית<br />
על אדמות פלסטיניות ותוקפים פלסטינים כדי לגרשם מאדמתם. למעשה, עד היום ידוע רק על מקרים<br />
ספורים שבהם הורתה המדינה לעקור חלקות שנטעו מתנחלים באופן בלתי חוקי <strong>בגדה</strong>.<br />
חלק שלישי: הבקעה וההר - שתי טיפולוגיות של חקלאות ישראלית <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong><br />
ואמצעי ההשתלטות הבלתי רשמיים<br />
<strong>החקלאות</strong> <strong>הישראלית</strong> בגב ההר<br />
<strong>החקלאות</strong> <strong>הישראלית</strong> בגב ההר מבוססת בעיקרה על גידולי גפנים, זיתים ועצי פרי נשירים, שהאקלים<br />
הקריר יחסית בחורף מתאים להם. רוב התנחלויות גב ההר נועדו להיות קהילות פרווריות ולא יישובים<br />
חקלאיים, אך בשנים האחרונות נהפכו שטחים נרחבים סביב ההתנחלויות האלה לאזורים חקלאיים<br />
שמתנחלים מהאזור מעבדים אותם. אחת הסיבות לכך היא אופי האוכלוסייה - חלק הארי מהאוכלוסייה<br />
<strong>הישראלית</strong> החיה בהתנחלויות גב ההר היא אוכלוסייה דתית, ורבים מהמתנחלים ביישובים אלו רואים<br />
ביישוב ארץ ישראל ובעיבוד חקלאי של אדמותיה לא רק מעשה פוליטי, אלא גם מצווה דתית. על פי<br />
הערכות זהירות, בשנים האחרונות נסגרו לכניסת פלסטינים עשרות אלפי דונמים סביב ההתנחלויות<br />
באזור זה )מרביתם בבעלות פלסטינית פרטית(, ועל חלקים ניכרים מהשטחים האלה השתלטו מתנחלים<br />
והחלו לעבד אותם. בכמה מקומות לאורך הרכס ההררי חדרו מתנחלים גם לשטחים המוגדרים אזור<br />
B, בניגוד גמור להסכמי אוסלו )בשטחים אלו יש לפלסטינים סמכויות אזרחיות מלאות, ואין בהם, ולא<br />
יכולה להיות בהם, כל התנחלות או נוכחות קבועה של מתנחלים(. השתלטות לצורכי חקלאות באזור זה<br />
קשורה קשר הדוק לאמצעי השתלטות נוספים שהמתנחלים נוקטים, כגון הקמת מאחזים, פריצת דרכי<br />
גישה ‘פיראטיות’, והשתלטות על אזורים בעלי ערך נופי כדי להופכם לאטרקציות תיירותיות, הכול בעידוד<br />
הרשויות.<br />
7<br />
<strong>החקלאות</strong> <strong>הישראלית</strong> בבקעת הירדן ובצפון ים המלח<br />
התנחלויות רבות בבקעת הירדן הוקמו בעשור הראשון שלאחר 1967 ותוכננו מלכתחילה להיות יישובים<br />
חקלאיים. <strong>החקלאות</strong> <strong>הישראלית</strong> באזור זה מתבססת בעיקר על תמרים, על גידולי פלחה ועל גידולי<br />
חממה, המתאימים כולם לאקלים החם והיבש השורר במקום. ההתנחלויות <strong>הישראלית</strong> בבקעת הירדן<br />
משתייכות לשתי מועצות אזוריות: בקעת הירדן ומגילות. שטחיהן של המועצות האלה משתרעים על כמעט
Change language