כרם נבות: החקלאות הישראלית בגדה המערבית
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
כבישים עוקפים - בשנים שלאחר החתימה על הסכמי אוסלו נסללו מאות קילומטרים של כבישים<br />
עוקפים חדשים ביוזמת הממשלה. צעד זה נועד לאפשר גישה נוחה ומהירה משטחי ישראל הריבונית אל<br />
ההתנחלויות, וכן לשם חיבור בין ההתנחלויות עצמן.<br />
פריצת דרכים ‘פיראטיות’ וסלילתן - מאות דרכים נפרצו סביב התנחלויות, מאחזים, שטחי בור וקרקעות<br />
מעובדות <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>, במטרה לאפשר גישה לשטחים שסביבם ולקבוע חזקה עליהם.<br />
הקמת מאחזים ו’שכונות’ חדשות - סביב גרעיני ההתנחלויות המקוריים, אך במרחק - מה מהם, הוקמו<br />
מאחזים חדשים, בתקווה לצמצם במשך הזמן את הפערים הגאוגרפיים בין נקודות היישוב ולהכלילם<br />
בשטח ‘התנחלות האֵם’, בין מבחינה רשמית, בין בפועל בלבד.<br />
הקצאת שטחים לטובת ‘אזורי תעשייה’ - במהלך השנים הקצו הרשויות הישראליות עשרות שטחים<br />
<strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong> ל’אזורי תעשייה’. התופעה הגיעה לשיאה בשנות ה־90. למעט ארבעה אתרים שבהם<br />
24<br />
אכן מתקיימת תעשייה בהיקפים בעלי משמעות כלשהי )מישור אדומים, ברקן, אריאל מערב ושחק(,<br />
שאר ‘אזורי התעשייה’ עומדים ריקים ברובם ומשמשים בעיקר נקודות שירות ומסחר בעבור אוכלוסיית<br />
המתנחלים באזור )חנויות, מוסכים ומשרדים ממשלתיים(.<br />
מיזמים תיירותיים - בשנים האלה נבנו נקודות תצפית והוכשרו מסלולי הליכה ומסלולי נסיעה לרכבי<br />
4X4, שמטרתם למשוך תיירים לשטחי הגדה ולהשתלט על שטחים נרחבים סביב ההתנחלויות. בהקשר<br />
זה אפשר לכלול גם את התופעה של השתלטות על מעיינות <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong> והפיכתם למוקדי ביקור של<br />
25<br />
ישראלים, אגב חסימתם לכניסת פלסטינים.<br />
חקלאות - בתקופה זו הועברו עשרות אלפי דונמים למתנחלים, או נלקחו על ידם, לשם שימוש חקלאי.<br />
האמצעים שנמנו כאן היו ועודם האמצעים העיקריים שהמדינה, באמצעות כמה רשויות ממלכתיות<br />
וציבוריות, משתמשת בהם כדי לעבות את השטחים שמפעל ההתנחלויות חולש עליהם בפועל. הניסיון<br />
הבלתי פוסק להגדיל את השטחים הללו הוא הדרך העיקרית שהרשויות הישראליות הפועלות <strong>בגדה</strong><br />
<strong>המערבית</strong> נוקטות כדי לפצות על הנחיתות הדמוגרפית המובהקת של הקהילה <strong>הישראלית</strong> <strong>בגדה</strong> לעומת<br />
הרוב הפלסטיני.<br />
השאלות המרכזיות שהדו”ח עוסק בהן<br />
הדו”ח מתמקד בבירור השאלות האלה:<br />
- מהם האמצעים הרשמיים והלא - רשמיים שרשויות המדינה והמתנחלים נוקטים לשם השתלטות<br />
26<br />
על קרקעות <strong>בגדה</strong>?<br />
- כיצד משתלב המאמץ להשתלט על שטחים לצורכי חקלאות עם האמצעים הנוספים שנעשה בהם<br />
שימוש כדי להשתלט על קרקעות <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>?<br />
- מהו גודל השטח המשמש לחקלאות ישראלית <strong>בגדה</strong>? בכמה גדל שטח זה בשנים 2012-1997?<br />
- מהם האזורים העיקריים <strong>בגדה</strong> שפעילות חקלאית זו מתקיימת בהם?<br />
- מתי התרחשה ההשלטות בכל אחד מהחלקות הכלולות בסקר?<br />
- מהו מעמדן הקנייני והמוניציפלי של הקרקעות המשמשות את <strong>החקלאות</strong> <strong>הישראלית</strong> בשטחי<br />
הגדה?<br />
24 מלבד אזורי התעשייה האלה יש להזכיר גם את אזור התעשייה עטרות הנמצא בתחום השטח שסופח לירושלים לאחר 1967, ולכן אינו נכלל בסקר זה.<br />
25 מחברו של דו”ח זה כתב בעבור OCHA דו”ח מקיף הסוקר את השתלטות מתנחלים על מעיינות <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>. הדו”ח פורסם במרץ 2012, ראו: http://<br />
.www.ochaopt.org/documents/ocha_opt_springs_report_march_2012_english.pdf<br />
26 בשימוש במונח ‘אמצעים רשמיים’ כוונתנו לאמצעים המכוונים שנקטו הרשויות הישראליות לאורך השנים כדי להשתלט על אדמות <strong>בגדה</strong>. ‘אמצעים בלתי<br />
רשמיים’ הם אמצעים שהרשויות הישראליות לא עמדו מאחוריהם באופן רשמי )בשל אי חוקיותם הבסיסית גם על פי החוק הצבאי הישראלי החל <strong>בגדה</strong>(, אף<br />
שמדינת ישראל תמכה בהם וממשיכה לתמוך בהם הלכה למעשה ומטרתם היא אותה המטרה - השתלטות על אדמות.<br />
23
Change language