כרם נבות: החקלאות הישראלית בגדה המערבית
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
- מהם ענפי <strong>החקלאות</strong> באזורים השונים <strong>בגדה</strong>?<br />
- מהי הזיקה בין מאפייני <strong>החקלאות</strong> <strong>הישראלית</strong> באזורים השונים <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>, לבין אופייה של<br />
אוכלוסיית המתנחלים באזורים האלה?<br />
מקורות המידע ושיטת המחקר:<br />
דו”ח זה מתבסס על סקר קרקעי מקיף ועל מאגר נתונים שנוצר החל מ־2009 וכולל נתונים משנת 1997 ועד<br />
תחילת שנת 2013. הסקר מקיף את כל השטחים החקלאיים <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong> שלמיטב ידיעתנו מעובדים<br />
על ידי מתנחלים ישראלים או בשמם - 93,000 דונמים בסך הכול. 27 השטחים החקלאיים שמתנחלים<br />
מעבדים כיום, או עיבדו בעבר, זוהו ומופו בעזרת תצלומי אוויר שצולמו פעם בשנה לפחות והקיפו את<br />
הגדה <strong>המערבית</strong> כולה. תצלומי אוויר הם מקור המידע העיקרי שעל פיו נקבעו השנה שבה חלקה מסוימת<br />
החלה להיות מעובדת, גודל החלקה וסוג היבול הגדל בה.<br />
כדי לקבוע מהו מעמדה של כל חלקה, הן מבחינת הבעלות עליה, הן מבחינת שיוכה לתחום השיפוט של<br />
התנחלות כלשהי, השתמשנו בשכבות מידע דיגיטליות היושבות על מערכת ממ”ג ,)GIS( שמקורן במנהל<br />
האזרחי. מידע זה הועבר לרשותנו בשנים 2012-2007 )מעודכן למאי 2012(, בעקבות סדרה של פניות<br />
ועתירות שהוגשו על בסיס חוק חופש המידע. מדובר בשכבות מידע דיגיטליות שיש בהן הבחנה בין אדמות<br />
פרטיות, לאדמות מדינה, לאדמות יהודים שנרכשו לפני 1948 ולאדמות שבבעלות הווקף המוסלמי. מכאן<br />
28<br />
שאפשר לראות בנתונים המובאים בדו”ח זה מידע שגורם רשמי של מדינת ישראל שותף להפקתו.<br />
לאחר זיהוי גבולותיה של כל חלקה ומיפויה נבדקו באשר לכל חלקה וחלקה הנתונים האלה:<br />
• שנת ההשתלטות בפועל. כלומר השנה הראשונה שבה נראו בחלקה סימני עיבוד קרקע או<br />
הכשרת קרקע מובהקים שנוצרו בידי מתנחלים ישראלים או שלוחיהם.<br />
29<br />
• סוג הגידול החקלאי בחלקה )גפנים, זיתים, עצי פרי, תמרים, פלחה ועוד(.<br />
• שטח החלקה בדונמים.<br />
• שם ההתנחלות או המאחז שהחלקה סופחה אליהם, בין סיפוח רשמי בין סיפוח מעשי.<br />
• מעמד החלקה מבחינה קניינית )אדמה פרטית, אדמת מדינה, אדמת וקף, אדמה בבעלות יהודית<br />
לפני 1948(.<br />
• מעמדה המוניציפלי של החלקה. כלומר, אם היא נמצאת בגבולות שטח השיפוט של<br />
התנחלות כלשהי או מחוצה לו.<br />
לאחר איסוף כל הנתונים הכנו תרשימים המציגים את ממצאי הסקר, והם מובאים בחלק הרביעי של דו”ח<br />
זה.<br />
במהלך העבודה עלו מגבלות וקשיים מתודולוגיים, ומן הראוי להזכירם בקצרה בשלב זה:<br />
תיארוך: אחד האתגרים המרכזים בעריכת מסד הנתונים שקדם לכתיבת הדו”ח היה לנסות לקבוע את<br />
השנה שבה החלו מתנחלים לעבד כל חלקה. לרשותנו עמדו תצלומי אוויר של הגדה <strong>המערבית</strong> משנת<br />
1997 ועד 30 2012. לפיכך, ברובם המכריע של המקרים שבהם עיבוד הקרקע של מתנחלים ישראלים קדם<br />
ל־1997 לא הייתה בידינו אפשרות לקבוע את השנה המדויקת שהוא החל בה. זאת ועוד, בשל מרווח<br />
הזמן בין מועדי תצלומי האוויר, לא היה אפשר לקבוע מתי בדיוק התחילה הפעילות החקלאית בכל חלקה<br />
31<br />
וחלקה.<br />
24<br />
27 סקר זה אינו עוסק בשטחים שסופחו לישראל בירושלים המזרחית )שבהם, ככל הידוע, אין פעילות חקלאית ישראלית(, וכן ברצועת שטח ההפקר שבמרכזה<br />
אזור לטרון, שאף היא סופחה לישראל לאחר מלחמת ששת הימים )ובה שטחים חקלאיים נרחבים המעובדים בידי ישראלים(. חשוב לציין גם שהשטחים<br />
הכלולים בסקר זה הם כולם שטחים שיש בהם פעילות חקלאית מתמשכת לאורך כמה שנים, כגון חריש וקציר עונתיים, נטיעת עצים או בניית מתקנים חקלאיים<br />
למיניהם )למשל רפתות ולולים(, להבדיל מפלישות ארעיות נטולות המשכיות המוכרות לנו מכמה מקומות שלא נכללו בסקר זה.<br />
28 רמת הדיוק של המיפוי הדיגיטלי משתנה משכבה לשכבה, אם כי התמונה הכוללת המתקבלת מסיכום כלל הנתונים בהירה דיה.<br />
29 במקומות שבהם העיבוד מעורב ולא היה אפשר להפריד בין סוגי הגידולים, נקטנו את המילה ‘אחר’ other( באנגלית(.<br />
30 למעט שנת 1998.<br />
31 באשר לכל חלקה ציינו את השנה שבה נראים הסימנים הראשונים לעיבוד חקלאי. אולם אין זה בלתי אפשרי שבכמה מקרים החל עיבוד החלקה בפועל עוד<br />
בשנה הקודמת, בפרק הזמן שבין שני תצלומי אוויר.
Change language