כרם נבות: החקלאות הישראלית בגדה המערבית
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
- השתלטות על נכסי וקף והעברתם לידי המתנחלים.<br />
- העברת קרקעות שרכשו יהודים לפני שנת 1948 להתנחלויות.<br />
- פתיחת האפשרות לפני תאגידים ישראליים לרכוש קרקע <strong>בגדה</strong>, ואף עידודם לעשות כן, 37 בין<br />
היתר, באמצעות הסוואת רכישות של גורמים ישראליים והעלמת עין מהליכי רכישה בעייתיים<br />
38<br />
ביותר שאף היו נגועים בחשדות כבדים לפלילים.<br />
26<br />
37 עד היום סירב המנהל האזרחי לחשוף את מפת רכישות הקרקע שרכשו גורמים ישראליים פרטיים לאחר שנת 1967, אך ממה שידוע על היקף העסקאות<br />
האלה, נראה שהיקף השטחים האלה זניח מאוד ביחס לכלל השטחים שהקצו הרשויות הישראליות לטובת מפעל ההתנחלויות. על פי החוק הצבאי החל<br />
בשטחי הגדה <strong>המערבית</strong>, כל עסקת נדל”ן שמעורבים בה ישראלים מחויבת מראש באישור עסקה של שר הביטחון. צו בדבר עסקאות במקרקעין )יהודה<br />
ושומרון( )מס’ 25(, התשכ”ז-1967 קובע ש’לא יעשה אדם עסקה בקשר למקרקעים, בין בעצמו ובין על ידי אחר, בין במישרין ובין בעקיפין, אלא ברשיון על ידי<br />
מהרשות המוסמכת’ )סעיף 2(. עסקה שבוצעה בניגוד להוראות סעיף 2, אין לה תוקף )סעיף 3(, היא עברה על החוק ועונשה עד חמש שנות מאסר, או קנס, או<br />
שניהם יחדיו )סעיף 4(. למרות צו זה, לעתים קרובות מתנחלים מעלים טענות רכישה של קרקעות <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>, שגם על פי גרסתם נרכשו בלא היתר משר<br />
הביטחון. ולמרות זאת, ככל הידוע לנו, עד היום לא הועמד לדין אפילו ישראלי אחד בשל רכישת מקרקעין <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong> בלי היתר.<br />
38 סעיף בצו בדבר רכוש ממשלתי )מס’ 59( התשכ”ז מתיר במפורש לממונה על הרכוש הממשלתי להכריז על קרקע מסוימת אדמת מדינה, אם מדובר<br />
ב’רכוש שבעליו ביקש מאת הממונה לנהל אותו והממונה קיבל עליו את ניהולו’. צו זה אפשר לתאגידים ישראליים להסוות רכישות קרקע ולהסתמך על מסמכי<br />
מכירה שלא פעם נחשד שהם מזויפים. סוגיה זו נידונה בבג”ץ 3988/06, יאסין ואח’ נ’ המפקד הצבאי, ובו דרשו העותרים לבטל שתי הכרזות על אדמות<br />
מדינה שנעשו באדמות הכפר בילעין בשנים 1991-1990. בג”ץ דחה את העתירה ב־9 בנובמבר 2006. ראו: http://elyon2.court.gov.il/files/06/980/039/<br />
.P09/06039980.P09.htm
Change language