כרם נבות: החקלאות הישראלית בגדה המערבית
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
מבנה הדו”ח<br />
בדו”ח זה ארבעה חלקים ושני נספחים.<br />
בחלקו הראשון של הדו”ח נסקור את הרקע ההיסטורי והתמטי לפעילות החקלאית <strong>הישראלית</strong> <strong>בגדה</strong><br />
<strong>המערבית</strong>, ונתאר את הגורמים העומדים מאחורי הגידול חסר התקדים במספר ההתנחלויות בשנות<br />
ה־90 ובעשור הראשון של שנות האלפיים ואת הגידול בשטחי ההתנחלויות הקיימות. בחלק זה נציג את<br />
השאלות המרכזיות שדו”ח זה יתמקד בהן, את המתודולוגיה, וכן את המקורות והנתונים העומדים בבסיסו<br />
של הדו”ח. בחלק הראשון נידרש גם למגבלות המתודולוגיות של הסקר ונסקור כמה נושאים שראוי<br />
לדעתנו שיעמדו בבסיסם של מחקרי המשך בנושא <strong>החקלאות</strong> <strong>הישראלית</strong> <strong>בגדה</strong>.<br />
חלקו השני של הדו”ח מוקדש לתיאור כללי של אמצעי ההשתלטות הרשמיים, דהיינו האמצעים שהרשויות<br />
הישראליות מאז 1967 נקטו כדי להשתלט על אדמות הגדה <strong>המערבית</strong> ולהעבירן לידי המתנחלים. אמצעים<br />
אלו יידונו בתוך ההקשר הרחב של המשפט הבינלאומי ההומינטרי וזכויות האדם, ואגב התייחסות<br />
למחויבויות הכוח הכובש כלפי האוכלוסייה הנכבשת ומחויבותו לשמירת הסדר הציבורי, לביטחון האישי<br />
ולרכוש הפרטי של האוכלוסייה הנכבשת. בפרק זה נרחיב את היריעה באשר לשני אמצעים מרכזיים שבהם<br />
עשתה ישראל שימוש לשם הקמת התנחלויות והרחבתן לאורך השנים: תפיסה לצרכים צבאיים והכרזה<br />
על אדמות מדינה. חלק זה מציג גם את האמצעים הלא־רשמיים שבאמצעותם השתלטו מתנחלים על<br />
אדמות פלסטיניות פרטיות בשני העשורים האחרונים, וכן את אי־אכיפת החוק מצד הרשויות הישראליות<br />
המאפשרת את ההשתלטויות האלה.<br />
בחלק השלישי ננתח את שני סוגי <strong>החקלאות</strong> <strong>הישראלית</strong> <strong>בגדה</strong> ונשווה בין הפעילות החקלאית שסביב<br />
ההתנחלויות בגב ההר )לאורך כביש 60( לבין הפעילות החקלאית שסביב ההתנחלויות שלאורך בקעת<br />
הירדן )לאורך כביש 90(.<br />
בחלק הרביעי נציג את ממצאיו המרכזיים של הסקר המציגים את התרחבותה של <strong>החקלאות</strong> <strong>הישראלית</strong><br />
<strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong> משנת 1997 ועד שנת 2012, מתוך התבוננות בכמה משתנים: שנת ההשתלטות על<br />
הקרקע, האזור הגאוגרפי, אופי אוכלוסיית המתנחלים במקום, סוג הבעלות על הקרקע, מיקום השטח<br />
החקלאי ביחס לשטח השיפוט של ההתנחלות, וסוג הגידול או הענף החקלאי. בסופו של פרק זה מוצגות<br />
המסקנות העיקריות העולות מממצאי הסקר ומהמחקר שבא בעקבותיו.<br />
הנספח הראשון לדו”ח מוקדש לניתוח המציאות שנוצרה סביב ההתנחלות שילה ומאחזיה. באזור זה<br />
הגיעה בשנים האחרונות ההשתלטות ‘הפיראטית’ של מתנחלים על אדמות פלסטיניות פרטיות ועל אדמות<br />
ציבוריות כאחד לממדים חסרי תקדים. הדיון בפרק זה ילך ויתמקד באזור שסביב המאחז עֲדֵי עַד - אחד<br />
המאחזים האלימים ביותר <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>, שבספירה זהירה מאוד אפשר לומר שבשנים האחרונות<br />
אירעו סביבו עשרות רבות של אירועי אלימות. בנספח נבחן את מפת ההשתלטויות החקלאיות סביב<br />
המאחז בזיקה למפת האירועים האלימים הרבים שאירעו סביבו במהלך למעלה מעשור. מלבד המפות,<br />
סקר ממוקד זה מבוסס על סדרת ראיונות שנערכו בשנת 2009 עם מספר רב של תושבים פלסטינים,<br />
תושבי הכפרים שאדמותיהם סמוכות למאחז עדי עד. בין היתר, מקרה המבחן הזה נבחר כדי לבדוק אם<br />
אלימות המתנחלים סביב המאחז היא אלימות מקרית ושרירותית, או שמא היא אמצעי מתוכנן ובעל הגיון<br />
פנימי ברור שנועד לקדם את שאיפות ההשתלטות וההתרחבות הטריטוריאלית של תושביו.<br />
את הנספח השני המצורף לדו”ח כתבה עוה”ד קמר מישרקי־אסעד, מנהלת המחלקה המשפטית של<br />
‘שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם’, והוא סוקר את ההגנות המשפטיות הקיימות בדין המקומי<br />
החל <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong> נגד פלישת מתנחלים לאדמות פלסטיניות פרטיות. עוה”ד מישרקי־אסעד מפרטת<br />
את הרקע המשפטי להיעדר הביטחון הקנייני של התושבים הפלסטינים בשטח C ודנה בטענותיהם<br />
המשפטיות העיקריות של המתנחלים ובהגנות המשפטיות העומדות לרשות בעלי הקרקעות הפלסטינים,<br />
ומעריכה את מידת יעילותן של ההגנות האלה בימים אלו.<br />
19
Change language