Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
- TAGS
- shtaygen.net
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ב{<br />
<strong>–</strong><br />
שערי עיון קונטרס<br />
פורים<br />
22<br />
נפש .<br />
עוד אולי צ"ל שזהו מחמת החילול ה' שהיה שם, מחמת כלי המקדש שהיו שם בסעודה, ובזה<br />
שישבו שם ישראל ולא מיחו נתגלגל חטא זה עליהם, וחומרת הנהנו מסעודתו קאי על החילול ה'<br />
שהיה שם.-וראה עוד ביערות דבש ח"א דרוש ג'.<br />
תי' דחומר הנהנו מסעודתו של אותו רשע היה בחטא גילוי עריות וכמבואר במדרש,<br />
רמ"פ<br />
וידידי<br />
שהעמיד להם אחשורוש זונות בסעודה, ולכן היו צריכין למסור נפש על זה<br />
.<br />
23<br />
נבנצל: הסעודה הייתה לכבוד חורבן בית המקדש, וגם במטרה לבולל את ישראל בין<br />
הגר"א<br />
תשובת<br />
העמים, כמו"כ הסעודה לא הייתה באונס.<br />
-<br />
יב.<br />
שנשתחוו לצלם. הנה בגמ' מגילה שם} מבואר ששאלו תלמידיו את רשב"י וא"ל אמור אתה!<br />
מפני<br />
אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם. ולכאו' קשה על זה: מדוע בימי ירבעם ואחאב כשעבדו ישראל<br />
ע"ז ולא נגזרה עליהם גזירת כליון ורק בימי אחשורוש נגזר עליהם<br />
.<br />
24<br />
תשובה: בדורות האחרים שעבדו ע"ז, גם אם נתחייבו כליה על שנשתחוו לצלם אלו היו באחדות<br />
זכות זו היתה מגינה עליהם, וכדאיתא במדרש תנחומא {שופטים י"ח} שבזמן שישראל עשויים חבורה<br />
אחת אפילו עבודה זרה ביניהם אין מדת הדין פוגעת בהם אבל באותו הדור היו מפורדין וכמו<br />
שקטרג המן ולכן נענשו על העבודה זרה שבהם.<br />
,<br />
25<br />
נבנצל: בימי אחאב היו שבעת אלפים שלא עבדו ע"ז, וכן אצל ירבעם לא כולם עבדו,<br />
הגר"א<br />
תשובת<br />
וגם לא היה ע"ז ממש.<br />
וביאר ידידי הרב מרדכי הגר, ששני הדברים יחד הם מסבירים את עומק הענין, שבימי אחאב מכיון<br />
שהיה חלק מהעם שלא עבדו ע"ז והיה אחדות א"כ אז האנשים הללו שלא עבדו ע"ז, הגינו על<br />
השאר, אבל כאן שהיו מפורדין ועבדו ע"ז א"כ נענשו על כך, ולא היה מי שיגין עליהם.<br />
10<br />
22<br />
23<br />
24<br />
25<br />
ובאמת נחלקו הראשונים האם בשעת השמד צריך למסור נפש על איסור דרבנן.<br />
וז"ל המדרש באסתר רבה (וילנא) פרשה ז סימן יג, אמר רבי יצחק נפחא המן הרשע בעלילה גדולה בא על ישראל הה"ד<br />
ובמלאת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה וגו' ואין העם האמור כאן אלא ישראל הה"ד (דברים<br />
ל"ג) אשריך ישראל מי כמוך עם נושא בה' וגו', אמר המן לאחשורוש אלהיהם של אלו שונא זמה העמד להם זונות ועשה<br />
להם משתה וגזר עליהם שיבואו כולם ויאכלו וישתו ויעשו כרצונם שנאמר לעשות כרצון איש ואיש, כיון שראה מרדכי כך<br />
עמד והכריז עליהם ואמר להם לא תלכו לאכול בסעודתו של אחשורוש שלא הזמין אתכם כי אם ללמד עליכם קטיגוריא כדי<br />
שיהא פתחון פה עם מדת הדין לקטרג עליכם לפני הקדוש ברוך הוא ולא שמעו לדברי מרדכי והלכו כולם לבית המשתה,<br />
א"ר ישמעאל שמונה עשר אלף וחמש מאות הלכו לבית המשתה ואכלו ושתו ונשתכרו ונתקלקלו, מיד עמד שטן והלשין<br />
עליהם לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבונו של עולם עד מתי תדבק באומה זו שהם מפרישין לבבם ואמונתם ממך, אם<br />
רצונך אבד אומה זו מן העולם, כי אינם באים בתשובה לפניך, אמר הקדוש ברוך הוא תורה מה תהא עליה.<br />
כתב על זה ידידי רי"ח שיחי', כשהיינו בא"י היה לנו יחס אחר, בבית המלך, והיה לנו זכות קיום בכל אופן, כידוע, ובמה<br />
שלא נענשו מיד אחרי מעשה נבוכדנצר עפנ"י י: שבצירוף הסעודה שמלאה סאתם. ולענ"ד צל"ע דאדרבה בא"י צריך<br />
להחמיר כמבואר בתורה שא"י מקיאה עוברי עבירה וכמש"כ הגר"א באגרתו שחמור המפר את התורה בא"י מבחו"ל.<br />
וכן כתב החרדים פרק ז' וז"ל כי הא דאמרו רז"ל כשישראל בשלום זה עם זה אין שטן נוגע בהם וכו' ושכינתו אינה<br />
מסתלקת מביניהם אפילו הם עובדים ע"ז וכו' דוגמת דור אחאב שאף על פי שהיו ישראל עובדים עבודה זרה לפי שהיה<br />
ביניהם שלום כשהיו יורדים למלחמה היו נוצחין וכשאין שלום ביניהם נופלים אף על פי שהם צדיקים כדורו של דוד ולכן<br />
נתארך גלותינו על עוון מחלוקת ושנאת חנם שהוא בינינו שעדיין לא הטהרנו ממנו שכל העולמות קשורים זה בזה ובהראות<br />
פירוד בתחתון גורם דוגמת פירוד משלשה אשר עליו עכ"ל.
Change language