Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
- TAGS
- shtaygen.net
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ט{<br />
י{<br />
<strong>–</strong><br />
שערי עיון קונטרס<br />
פורים<br />
-<br />
כח.<br />
מעמי הארץ מתייהדים. הנה בגמ' במות דף כד ע"ב} שהיה רבי נחמיה אומר: אחד גירי אריות,<br />
ורבים<br />
ואחד גירי מרדכי ואסתר אינן גרים, ומקורו ממסכת גרים פ"א כל המתגייר לשום אשה, לשום<br />
אהבה, לשום יראה, אינו גר. וכן היו רבי יהודה ורבי נחמיה אומרים כל אותם שנתגיירו בימי מרדכי<br />
ואסתר אינם גרים, שנאמר ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם, וכל שאינו<br />
מתגייר לשם שמים אינו גר. וא"כ צע"ק על המהרש"א {בחידושי אגדות למגילה טז ע"ב} וששון זו מילה<br />
שחזרו לה כמ"ש ורבים מעמי הארץ מתיהדים דהיינו תחלה בברית מילה, והרי גירות זו לא חלה<br />
וא"כ לא חשיב כמילה, ואיך אפ"ל שהמילה שהייתה להם היינו במילה זו.<br />
.<br />
56<br />
תשובה: ואולי היה אפ"ל דהרי להלכה קי"ל שאם נתגיירו הן גרים, אמנם אין מקבלין אותן, ולכן<br />
ליהודים הייתה ששון, אמנם עדיין קשה דהרי ליהודים הייתה אורה, זה מה שעם ישראל עשו, ואיך<br />
אפשר להכליל בזה גם את מילת המתייהדים<br />
כט.<br />
אבדתי. ובגמ' "ו.} כשם שאבדתי מבית אבא כך אובד ממך, והיינו דתאסר על מרדכי<br />
אבדתי כאשר<br />
מכיון שהלכה ברצון, והק' התוס' אמאי לא גירשה ואח"כ יחזירנה ותהיה מותרת לו, וצ"ע דהנה<br />
המהר"ם מלובלין {בסי' קכ"ג} כ' שהנותן גט לאשתו ובשעת הגירושין בדעתה להחזירה, אי"ז כריתות,<br />
והגט אינו גט, וא"כ מה הקשו התוס', ומוכח שלא כיסוד הנ"ל וצ"ע<br />
.<br />
57<br />
נבנצל: מ"מ מרדכי לא ידע שיוכל להחזירה ורק אם תעזוב מאחשורוש יחזירנה,<br />
הגר"א<br />
תשובת<br />
בשואה היו יהודים שגרשו נשותיהם כדי לברוח מהגרמנים, ופשוט שאחרי המלחמה יעשו שוב<br />
קידושין.<br />
ל.<br />
כל הנלוים עליהם. אסתר פרק ט (כז) קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם<br />
על<br />
ולא יעבור להיות עשים את שני הימים וגו', וברש"י שם הנלוים עליהם, גרים העתידים להתגייר,<br />
וקשה מדוע כאן במצוה זו צריך אזהרה מיוחדת אף לגרים, הרי הם בכלל ישראל כמו שאר מצוות<br />
.<br />
58<br />
,<br />
59<br />
תשובה: ואולי אפ"ל שהנה מבני בניו של המן למדו תורה בב"ב, והיה צד לומר שלא נחייב לנכדי<br />
המן לשמוח במפלת זקנם הרשע, וכמו דאמר רב, היינו דאמרי אינשי, גיורא עד עשרה דרי לא תבזי<br />
ארמאה קמיהי- {סנהדרין צ"ד א'} אבל פה נתחדש דאדרבה מחוייב לשמוח במפלת סבו כי המן<br />
הרשע היינו עמלק, ואין ה' שלם עד שימחה זרעו של עמלק.<br />
נבנצל: הגמ' משווה את זה לשאר המצוות. במס' שבועות.<br />
הגר"א<br />
תשובת<br />
לא.<br />
אסתר. נחלקו רש"י ותוס' בגמ' {דף י"ג ע"א} אם אסתר הייתה אוכלת קדלי דחזירי, ולדעת<br />
מאכל<br />
רש"י מתוך שנאנסה לא נענשה, ובתוס' כתבו וח"ו היא לא הייתה אוכלת, וצ"ע במה נחלקו כאן.<br />
18<br />
56<br />
57<br />
כוונת המהרש"א להוכחה שהיהודים עצמם חזרו למילה, דאל"כ לא היו מלים הגרים ולא היה בגירות כלום.<br />
דברי מהר"ם בהתחייבות לנישואין [בקנין ורק שאינו בתנאי] משא"כ בתוס', וכפי שחרם הקהילות בגט שכ"מ לחזור<br />
ולינשא ונמצא דעתם לחזור אינו פוסל [דמאחר שהמחוייבות כללית ולא מביניהם מודה מהר"ם דהוי כריתות], וגם בעזרת<br />
כהן תשו' ק' דמודה מהר"ם בכה"ג, ומלבד שבעיקר דברי מהר"ם השיגוהו כל הפוסקים עיין תשו' גאני בתראי נ"ב, עין<br />
יצחק אה"ע ל"ז.<br />
58<br />
תחילת קבלת פורים לא היה כמצוה דרבנן אלא קבלת נדר הודאה להם ולבניהם [כמבו' ברמב"ן, עח"א סו' הל' פורים],<br />
ובזה לא יכללו הגרים מאליהם.<br />
59<br />
אבל זה לא סיבה לבטל מצוה.
Change language