Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
- TAGS
- shtaygen.net
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
<strong>–</strong><br />
שערי עיון קונטרס<br />
פורים<br />
.<br />
,<br />
30<br />
-<br />
,{<br />
29<br />
28<br />
טובים. ששון זו מילה ועל כל אלה גזר עכ"ל. וא"כ מבואר שגזר אף שלא יעסקו בתורה ויקיימו<br />
מצוות, וא"כ צ"ע מאי שנא נס חנוכה מנס פורים. והרי בחנוכה שם ג"כ נלחמו בהם בגוף, אבל בכל<br />
אופן מכיון שגזרו גם על הנפש א"כ ההודאה היא בהלל ולא במשתה ושמחה, וא"כ הרי בפורים ג"כ<br />
היה כן.<br />
תשובה: ונראה לומר שבוודאי החילוק ברור בין חנוכה לפורים, דבפורים המן רצה להרוג את הגוף,<br />
ואף את מי שהיה בוחר להשתמד רצה להרוג, {אמנם צ"ב דהא המן אמר ודתיהם שונות ומשמע שבלא זה לא<br />
היה הורגם וצ"ע ורק ידע שלא יוכל לקיים גזירתו רק אם לא ילמדו תורה ויעסקו במצוות, ולכן גזר<br />
על כל המצוות הללו ג"כ אבל העיקר היה הגזירה על הגוף, משא"כ בחנוכה הגזירה הייתה רק על<br />
הנפש ואדרבה אלו שהשתמדו היו יושבין ראשונה במלכות, ולכן נקרא גזירה על הנפש<br />
.<br />
31<br />
נבנצל: לולי דברי רש"י היה נראה לומר דהפסוק ליהודים הייתה אורה ושמחה כתוב<br />
הגר"א<br />
תשובת<br />
אחרי הפסוק ומרדכי יצא מלפני המלך, דהיינו שעד אותה שעה התפללו וצמו, וא"כ אורה זו תורה<br />
לפי שלא היה זמן לעסוק בתורה, והנשים צמו א"כ לא היה להם חלב לתינוקות שלהם ולכן לא יכלו<br />
למול את אותם, וכן שמו אפר על הראש ולא יכלו להניח תפילין, ולכן ויקר זה תפילין שבראש,<br />
ולפי"ז שפיר יש לומר דגזירת המן לא הייתה כלל על התורה, וביטול המצוות היה כתוצאה<br />
מהצומות.<br />
טו.<br />
מרדכי השתתף בסעודת אחשוורוש. במגילת אסתר {א-ח} לעשות כרצון איש ואיש, איתא<br />
האם<br />
בגמ' מגילה (י"ב ע"ב) על פסוק זה, לעשות כרצון מרדכי והמן, מרדכי מדכתיב איש יהודי, ועל המן<br />
איש צר ואויב, וברש"י הם היו שרי המשקים בסעודה. <strong>–</strong>ולכאורה צ"ב כיצד הסכים מרדכי להיות<br />
שר המשקים בסעודה שהוא הזהיר את ישראל שלא להשתתף בה וכדאיתא במדרש {ז' י"ח} שמרדכי<br />
הכריז לא תלכו לסעודת אחשוורוש, שלא הזמין אתכם כי אם ללמד עליכם קטרוגים.<br />
12<br />
תשובה: אולי צ"ל שבאמת מרדכי היה אנוס ולא היה לו דין למסור נפש על זה, כי אין זה מג'<br />
עבירות, אבל עליהם לא היה טענה שחייבים לבוא כי הרי כרצון איש ואיש ולכן כעס עליהם<br />
מרדכי.- ובספר טעמא דקרא למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב שזה גופא הסיבה שמרדכי היה שר<br />
המשקים כי רצה שלא ייכשלו בפת עכו"ם ויין נסך, ולכן הוא השקה אותם וכן הוא זרק קיסם לאש<br />
שלא יהיה בישולי עכו"ם ופת עכו"ם. {אמנם צ"ע ע"ד הגר"ח, מילקוט שמעוני -רמז תתרמח, מכאן שאכלו<br />
33<br />
בשולי כותים בע"כ, מבואר שאכלו שם איסור דרבנן שזהו בישולי עכום, ולא הציל אותם מרדכי מאיסור זה }.<br />
,<br />
32<br />
29<br />
31<br />
32<br />
נבנצל: אדרבה הוא ניסה למנוע מהיהודים להשתתף בסעודה והיה אומר לכל יהודי<br />
הגר"א<br />
תשובת<br />
שילך מהסעודה ולא יהנה מסעודתו של אותו רשע.<br />
28<br />
ואולי כוונת רש"י לאחשורוש, וכמבואר להלן אות כ'<br />
שאחשורוש גזר רק על הנפשות והמן גזר על הגוף, ומיושב שפיר.<br />
צריך לומר זה רק היה אמתלאות לדבריו שאמר לאחשורוש.<br />
30<br />
וכן משמע גם במדרש רבה ז יג, שכל הטכסיס של הסעודה היה של המן לעורר קטוגריא על בני ישראל ולגרום למיתתם.<br />
כ"כ יקר תפארת מועדים [בסוף הספר] ועוד.<br />
אמנם בפשוטו היה שחייבום לבוא ורק שהיה זה שעת השמד והיו צריכים למסור נפש על זה [כמשנ"ת לעיל] אבל כל זה<br />
ביחס לאכילה בסעודה, אך לא ביחס להגשה, כך שלמרדכי היה היתר. עוד אפ"ל שאחשורוש אנס את כולם לבוא לסעודה,<br />
אבל כרצון איש ואיש היה על הסעודה עצמה, ששם לא חייבם לאכול, והם נהנו מסעודתו של אותו רשע ולכן נתבעו על זה<br />
משא"כ מרדכי רק הגיש ולא נהנה והוא אמת.<br />
33<br />
וצ"ל שהיו עוד שרי משקים שהכינו והגישו, ורק מרדכי רצה להציל כמה שיותר יהודים מעבירה.
Change language