Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
- TAGS
- shtaygen.net
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
<strong>–</strong><br />
שערי עיון קונטרס<br />
פורים<br />
שכל מה שהתחיל באותו רגע אז גם מה שממשיך אח"כ זהו מזיק, ומידה טובה מרובה ולכן אף לגבי<br />
תפילה הכל חשיב כבתוך הזמן, וה"ה לגבי סעודת הפורים אפילו שרובה ועיקרה בלילה הכל הולך<br />
אחר ההתחלה בזה.<br />
קכד.<br />
קודם הסעודה. הנה הרמ"א {בסי' תרצ"ה ס"ב} כתב טוב לעסוק בתורה מעט קודם שיתחיל<br />
ללמוד<br />
בסעודה וסמך לדבר ליהודים הייתה אורה ושמחה ודרשינן אורה זו תורה. ולכאו' קשה האיך הצריכו<br />
ללמוד קודם הסעודה ולא חששו שמא יימשך בלימוד זה, וכמו שאסור ללמוד מקודם בדיקת חמץ,<br />
ה"נ כאן צ"ל אסור דהרי לא קיים מצוות השמחה בסעודה<br />
.<br />
183<br />
קכה.<br />
שמחה בפורים. יש לעיין מדוע אין דין לשמח אשתו בבגדים נאים כמו שמצאנו בשאר יו"ט,<br />
מצוות<br />
הרי כתוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה.<br />
תשובה: בספר עמק ברכה כתב לחלק משמיה דהגרי"ז, בין שמחת פורים לשמחת יו"ט, דבכל<br />
המועדות המצוה היא לשמוח בה' ובשר ויין זהו רק כדי לעורר השמחה, אבל בפורים כיון שכתבו<br />
משתה ושמחה נמצא שהמשתה עצמה היא המצוה בלי שום תכלית של שמחה, ולכן תקנו לשתות<br />
עד דלא ידע . 184 ולכן לא חייבו כאן על פעולות חיצוניות שיעוררו השמחה מלבד שעצם היום הוא יום שמחה<br />
במהותו יחד עם המשתה ודו"ק.<br />
.<br />
185<br />
קכו.<br />
נשים בפורים. צ"ע דהנה נפסק בשו"ע {תרצ"ו ס"ח} שמותר לישא נשים בפורים, וצ"ע דהרי<br />
לישא<br />
בכל יו"ט אין נושאין נשים דאין מערבין שמחה בשמחה, ומכיון שבפורים יש דין שמחה אמאי לא<br />
יהא דין של אין מערבין שמחה בשמחה<br />
תשובה: הנה למה שנתבאר לעיל בעמק ברכה שבכל המועדות הדין שמחה הוא בה' א"כ שייך אין<br />
מערבין שמחת אשתו בשמחה בה', אבל כאן בפורים שהעיקר שיהא שמח בכל מה שמשמחו בכל<br />
מה שמשמחו, א"כ א"ש. וכמו שכתב בט"ז בסי' תרצ"ו סק"א שיש להתיר פרקמטיא באופן ששמח<br />
בזה והיינו שעי"ז יש קיום של שמחה, וא"כ ה"ה באשה.<br />
קכז.<br />
בשמחת פורים לקטן. הנה הרמ"א {בסי' תרצ"ה ס"ב} כתב י"א שאם הזיק אחד את חבירו מכח<br />
מזיק<br />
שמחת פורים פטור מלשלם. יל"ע אם הזיק לקטן שאינו בר מחילה אם פטור. ושורש הספק האם הפטור<br />
הוא משום מחילה וא"כ קטן לאו בר מחילה, או שזהו כהפקר בי"ד שלא ימנע משמחת פורים.<br />
תשובה: אולי יש לדייק מהתרומת הדשן סימן קי שכ' שמעתי מה"ר טוביה בשם ריב"א, שכל מאכל<br />
שלוקחים הבחורים זה מזה אפילו שלא ברשות, משום שמחת פורים משעת קריאת המגילה עד<br />
לילה סעודת פורים, שהן שני לילות ויום אחד, אין בהם משום גניבה ולא משום גזילה, ומדוייק<br />
48<br />
183<br />
184<br />
הוא חלק מסדר היום, משום אורה זו תורה כטעם הרמ"א, והר"ז כמו ששני מצוות של יום אינם אוסרות זא"Z<br />
מלקיימם, ועמוע"ז ח"ב סי' י"ג בזה.<br />
ע"ש בעמק ברכה שבמועדים המטרה בשמחה בה', ואילו כאן המטרה בשמחה מצד עצמה, ששלימותה רק ע"י משתה,<br />
ולא סגי בסעודה כיו"ט דעלמא עם בשר ויין ולנשים בגדים נאים שאינו אלא מסייע לשמחה בה', אך לא יועיל לשמחה<br />
עצמית ששלימותה דוקא במשתה, ולנשים שיין אינו משמחת אלא מנולם ממילא אנוסים הם משלמות זו בשמחה, אך<br />
בגדים לא יועילו לזה.<br />
185<br />
הרשב"א ח"ג רע"ו דשרי דל"ש ביטול פו"ר וגם ל"ש ושמחת בחגך דבכל מאי שמשמח ש"ד [ועפי"ז יסוד הגרי"ז],<br />
ובהדלאכפ"ל מאין מערבין ע"ש דמשמ' דמשום דפלוג' היא ובדרבנן לקולא, אך בכת"ס קל"ח [זרע אמת ק"א ועוד] שכוונת<br />
הרשב"א ליתי' בשמחת פורים דדרבנן, ובפר"ח מ"א ולבוש אה"נ אסרו, ובכלבו נסתפק.
Change language