02.01.2015 Views

Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "

Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "

Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

<strong>–</strong><br />

שערי עיון קונטרס<br />

פורים<br />

תשובה:‏ לכאורה נראה שבכל מקרה אינו יוצא ידי חובה,‏ דבין לטעם שהמשלוח מנות הוא יהיה דבר<br />

הראוי לסעודה כאן הוא אינו ראוי לסעודה בשבילו,‏ וגם לטעם שלהרבות רעות,‏ אינו מרבה בזה<br />

רעות מכיון שאינו ראוי בשבילו,‏ וצ"ע דבפוסקים מבואר שלא כדברינו,‏ ראה הערה<br />

.<br />

126<br />

פא.‏<br />

הנאה.‏ והנה יש שנסתפקו במי ששלח לחבירו שהוא חולה איסורי הנאה<br />

באיסורי<br />

מנות משלוח<br />

שהוא מוכרח לאכלם האם קיים בזה למצווה או לא,‏ ולכאורה יש לדון כאן ג"כ מצד דהרי איסורי<br />

הנאה אינן שלו,‏ אמנם באמת יש להסתפק האם יש דין לשלוח לחבירו דברים השייכים לו,‏ ומה<br />

הדין בשלח לו דברי הפקר שהנותן לא זכה בהן האם יצא בזה ידי חובה.‏<br />

.<br />

127<br />

תשובה:‏ נראה מסברא שאין דין כלל שמשלוח מנות יהיה שלו,‏ דעיקר טעם המצוה הוא בריבוי<br />

הרעות,‏ ומבואר בגמ'‏ שהיו מחלפי סעודתייהו בהדי הדדי,‏ ובכלל לא מבואר דקנו את הסעודה ובכל<br />

אופן קיימו למצוה<br />

,<br />

128<br />

.<br />

129<br />

פב.‏<br />

פג.‏<br />

מנות ואכל השליח למי חייב.‏ הנה יש להסתפק מי ששלח לחבירו משלוח מנות ואכלן<br />

משללללוח<br />

מ שלח<br />

השליח למי חייב האם למשלח או למקבל והנה אולי זה תלוי ג"כ במה שיש להסתפק האם צריך<br />

לזכות במשלוח מנות או לא עוד יש להסתפק באכל לאיש עני ששלח משלוח מנות,‏ ואין לו שוב אפשרות<br />

להשיג משלוח מנות ליתן שוב,‏ האם יהיה חייב גם עשרה זהובים למשלח.‏<br />

מנות האם צריך שיהיה מבושל.‏ הנה כ'‏ הפר"ח ‏{שם בסק"ד}‏ שמי ששלח לחבירו תרנגול חי<br />

משלוח<br />

האם צריך שזה יהא מוכן ממש,‏<br />

כוונתו מה<br />

לא יצא ידי חובה,‏ דצריך דבר המוכן,‏ והנה יש להסתפק<br />

והיינו אף מבושל ומוכן לאכילה,‏ או מספיק שזה שחוט,‏ ול"צ שיהא ראוי לאכילה ממש.‏ והנה מתחילת<br />

130<br />

דבריו משמע שרק בא להפקיע שלא יהא חי,‏ אבל משמע של"צ שיהא ממש מוכן לאכילה , אמנם בסו"ד ציין שם<br />

למשנה בביצה ושם בדף י"ד:‏ כ'‏ רש"י בזה"ל אין משלחין אלא מנות דבר המוכן ואינו עשוי להניחו למחר כגון חתיכות<br />

36<br />

125<br />

126<br />

127<br />

128<br />

129<br />

130<br />

בערה"ש שלא יצא,‏ אך מסברא ש"ד דבשעת הנתינה היה מותר לאכול עפ"י רובא,‏ וכפי שלאכפ"ל בנתקלקל ביד המקבל<br />

אף כשסיבת הקלקול מראש,‏ וכן בפוסקים עכ"פ להיכא שלבסוף נהנה ‏[כדמספק"ל בבאה"ט באכל,‏ עבהגה'‏ חכמת שלמה<br />

דבדוקא,‏ ועפי"ז יש שחילקו בין דאוריי'‏ לדרבנן אי חשיבא הנאה,‏ מועד לכל חי ‏[הו'‏ בברכ"י]‏ עחשב האפוד ח"א קל"א]‏ וצ"ע<br />

כוונתם מאכפ"ל מה קרה בסוף.‏<br />

בפוסקים כתבו דשפיר דמי ‏[קנין תורה ח"ז נ"ה יבי"א ח"ט ע"ד ‏[מילואים]‏ ובנשמת אברהם ‏[מהדו"ב]‏ תרצה-ד הביא כן<br />

מהגרש"ז ותמה על כך]‏ ואי"ז משום שיכול הלה לעבור ‏[כסברת רי"ז בנשמת אברהם שם עפ"י תוס'‏ ב"ק פה.‏ כפי שהשיג<br />

הנשמת אברהם]‏ אלא משום דמשלוח מנות דוקא לאכילה של המקבל בעצמו אלא לסעודתו עם אחרים,‏ ‏[כמש"כ קנית תורה<br />

ע"ש שהשוה לחלב לאדם בשרי],‏ והאריך בירור הלכה תרצה-ה.‏<br />

וא"כ ברור שא"צ בעלות שאי"ז מצוה ליתן מנות אלא לארגן את המנות,‏ ולהכי באשה שקלו וטרו אם תתן משלוח מנות,‏<br />

או יוצאת בבעלה ולא הוזכר בפוסקים נידון שיהא בעלה צריך להקנות לה המנות ‏[ובהליכות ביתה לגרש"ז דחק בזה],‏ וכן<br />

בבניו הגדולים והקטנים ‏[עיין פמ"ג א"א תרצה-יד ועוד ולא הוזכר להקנות להם,‏ עיין קנין תורה ח"א קל"ב],‏ וזש"כ א"א<br />

דקטנים כיון שאין להם משלהם יתנו רק משלוח מנות ולא מתנות לאביונים ‏[ולאפוקי ממש"כ בס'‏ חנוך לנער ‏(לר"י בלוי<br />

שליט"א)‏ פכ"ז שיתן לקטן מעות ומנות ויעשה שניהם].‏<br />

למשלח,‏ דאילו מזכה ע"י השליח פספס ההידור לעשות ע"י שליח שכבר נתן,‏ דהלא במקנה ע"י זכיה יי"ח משל"מ,‏<br />

כהנותן ע"י בני ביתו של המקבל ‏[עערוה"ש תרצה-טז].‏<br />

מסברא א"צ שהמצוה בארגון מנה לשני וכמבו'‏ במזמינו לסעודה ‏[לשיטות שבעלמא אורח אינו קונה את מנתו],‏ ולהכי<br />

אפשר ליתן לקטן ‏[לולי חסרון ברעהו,‏ ואי"ז משום הזכיה שבאכילה עצמה ‏[ע"ד תוס'‏ בפסחים כט.]‏ דא"כ יהא קיום המצוה<br />

רק באכל המקבל עצמו בפורים]‏ ובאינו רוצה לקבלם.‏<br />

כך דייק הפמ"ג מהפר"ח,‏ אך בפשוטו הפר"ח כותב שהבעיה בחי הוא מאחר שצריך מוכן,‏ כלו'‏ שחי הוא דוגמא לדבר לא<br />

מוכן ‏[והדנקט לה כנראה משום דס"ד דעדיף שנותן לו מין חפץ בפ"ע],‏ וכפי שהוא במ"א ערוה"ש ושא"פ להדי',‏ ובמעשה רב<br />

רמ"ט משלו"מ תרנגולת מבושלת ודגים מבושלים וכו',‏ אגב,‏ במקור שבמהרי"ל כתב רק ד'טוב'‏ לשלוח,‏ והרי שם מנה<br />

במינימום הוא גם בחי כדמצי'‏ בקרא והיה לך למנה ‏[העמ"ש ס"ז]‏ .

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!