Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
- TAGS
- shtaygen.net
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
<strong>–</strong><br />
שערי עיון קונטרס<br />
פורים<br />
תשובה: אולי בגלל שאמרו בגמ' מגילה י"ד. אכתי עבדי אחשורוש אנן, ולכן שייך שפיר לומר הרב את<br />
ריבנו שמציל אותנו כל רגע ורגע מידיו של אחשורוש וזרעו, משא"כ שם אנטיוכוס נכנע לגמרי<br />
במלחמתו וממילא אומרים זאת בלשון עבר ומיושב שפיר.<br />
וידידי רמ"פ תי', ששם עיקר המלחמה היה עם בני חשמונאי לכן אומרים רבת את ריבם,<br />
כאן ההמלחמה הייתה עם כולם ואומרים הרב את ריבנו.<br />
משא"כ<br />
נבנצל: יש שפירשו שבכל הדורות ישנם גזירות של עמלק על ישראל אך גזירת<br />
הגר"א<br />
תשובת<br />
אנטיוכוס הייתה רק בזמנו.<br />
קריאת המגילה עניני<br />
זוהי הלילא. בגמ' {יד ע"א} אי הכי הלל נמי נימא! וכו' רב נחמן אמר: קרייתא זו הלילא,<br />
קרייתה<br />
ועפ"י זה כתב המאירי שם דמי שאין לו מגילה לקרות, יאמר את ההלל, ולכאו' צ"ע א"כ אמאי<br />
כשחל פורים בשבת לא יקראו את ההלל, כמו מי שאין לו מגילה. עוצ"ב הרי הלל יש לאמרו רק בעמידה<br />
כמבואר בשו"ע או"ח סי' תכ"ב, ואם קריאת המגילה הוא כאמירת ההלל, אמאי נפסק בשו"ע תר"צ ס"א שאפשר<br />
לקרוא את המגילה בין עומד ובין יושב<br />
. 85<br />
תשובה: הנה בברכי יוסף{תרצ"ג סק"ד}כתב שמסתימת דברי הפוסקים משמע שאין בו הלל לעולם,<br />
והטעם דקי"ל כרבא שהוא בתרא והוא אמר דאין אומרים הלל דאכתי עבדי אחשורוש אנן, ולטעם<br />
זה לעולם אין לאומרו. ובשיורי ברכה שם החיד"א הוסיף, והביא את דברי הרמב"ם פ"ג ממגילה ה"ו<br />
ולא תקנו הלל בפורים שקריאת המגילה היא ההלל, ואפשר דגם לטעם זה אף מי שאין לו מגילה לא<br />
יקרא הלל בברכה דמשום דקריאתה זוהי הלילא לא תיקון הלל, ומאחר דלא תקון גם דלית לו<br />
מגילה אין לקרות דלא פלוג רבנן. ובאמת דלולי דברי המאירי היה אפ"ל, דאף לר"נ שקריאתה זוהי הלילא שאין<br />
לו מגילה איננו יכול לקרות את הלל<br />
נבנצל:<br />
הגר"א<br />
תשובת<br />
כי שניהם על הנס.<br />
בכל זאת יש חילוק,<br />
ואולי דומה להלל של ליל פסח שאפשר לאמרו בישיבה<br />
נא.<br />
זוהי הלילא: יש להעיר אם יש כזו סברא אמאי תקנו לומר בליל הסדר אף את ההלל,<br />
קריאתה<br />
ואמאי ל"א שאמירתה של ההגדה זוהי הלילא, ובכלל יש להבין הגדר שקריאתה זוהי<br />
הלילא, הרי אין בה שום דברי שבח והלל להקב"ה אלא ספור דברים<br />
.<br />
87<br />
ודי בכך . 86<br />
תשובה: כתב הבן איש חי {בספרו בן יהוידע} דדוקא מגילת אסתר שהיא מן הכתובים, תספיק במקום<br />
הלל שהוא מן הכתובים, אבל ההגדה כולה מדרש חז"ל. ובאמת יש להוסיף עוד דרק בקריאת המגילה<br />
נתחדש שקריאתה זוהי הלילא, מכיון שהנס היה נסתר, לכן ההלל הוא על ידי ספור כל השתלשלות הנס מתחילתו ועד<br />
26<br />
85<br />
87<br />
כתמיהת חת"ס או"ח נ"א, והיישוב דעמידה אינה מדיני ההלל וההילול, אלא משום שהוא עדות שבחו של מקום וכו'<br />
כמש"כ שבהל"ק קע"ג [הו' במשנ"ב תנ"ב ומט"מ תקכ"א, ובב"י תכ"ב בשינוי], והיינו אף שהנוסח מהפסוקים מ"מ מהות<br />
האמירה הינה עצמית על הנהגת ה' אלינו, משא"כ איננו אלא מספרים מהמגילה, והיא המעדת [ראה קול מהיכל פורים<br />
מעמ' רפ"ב].<br />
86<br />
אי"ז מידי דממילא דהלל ומגילה כחדא, אלא שנתחדש בפורים שצורת ההילול העדיפה הינה במגילה, וממילא כל<br />
שיעשוהו ביום א', אין מחייב לעשותו בשבת, ובליל פסח לא נתחדש שראויה אופן זה של הילול.<br />
הלל אין מהותו הודאה אלא להגיד מעשיו המשובחים [ל'מלל' גבורתיו].
Change language