Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
- TAGS
- shtaygen.net
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ד{<br />
<strong>–</strong><br />
שערי עיון קונטרס<br />
פורים<br />
או פורים דמוקפים. יש להסתפק מי שיש לו אפשרות לקיים הפורים או בי"ד או<br />
דפרזים<br />
פורים<br />
קלא.<br />
בט"ו, וכגון מי שמגיע מחו"ל לא"י, מה יעדיף, והאם זה דומה למש"כ הרמ"א בסי' תרפ"ח שמי<br />
הנמצא במדבר קורא בי"ד כמו רוב העולם, או מצד אין מעבירין על המצוות, ואולי זה ל"ש כאן<br />
וכמו"כ יש להסתפק האם מי שבי"ד נמצא במוקפין ובט"ו נמצא בפרזים האם יכול לפטור את עצמו<br />
משניהם, או שאין כזה מציאות לפטור את עצמו לגמרי צ"ע.<br />
-.<br />
190<br />
'<br />
.<br />
191<br />
קלב.<br />
קלג.<br />
הן היו באותו נס. הנה בגמ' ע"א} מבואר הטעם שנשים חייבות בפורים, שאף הן היו<br />
נשים-אף<br />
באותו הנס, וצ"ע מה אכפ"ל בזה הרי הטעם שפטורין ממצות עשה שהז"ג זהו מחמת כמש"כ<br />
האבודרהם {ברכת המצות ומשפטיהם} וז"ל ואם היתה מחוייבת במצות עשה שהזמן גרמא אפשר<br />
שבשעת עשיית המצוה יצוה אותה הבעל לעשות מצותו ואם תעשה מצות הבורא ותניח מצותו אוי<br />
לה מבעלה ואם תעשה מצותו ותניח מצות הבורא אוי לה מיוצרה לפיכך פטרה הבורא ממצותיו כדי<br />
להיות לה שלום עם בעלה. וגדולה מזו מצאנו שהשם הגדול הנכתב בקדושה ובטהרה נמחה על<br />
המים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו כי רשות בעליהם עליהם, עכ"ל. ואם מטעם זה פטרנום<br />
מכל המצוות עשה שהזמן גרמא א"כ מה אכפ"ל בזה, שאף הן היו באותו הנס, הרי עדיין שייך האי<br />
טעמא לפטור {והנה למה שמבואר שאף הן היו באותו הנס, וחייבות יש להסתפק מה הדין אשה שכתבה מגילה<br />
האם המגילה כשרה, ועיין בשדי חמד מערכת פורים}, והנה בעיקר הדבר ידוע ג"כ קושיית החוות יאיר בס"י שלכאורה<br />
בכל מצוה שהיא דרבנן חייבות מצד לא תסור, והרי בלאוין אין חילוק בין איש לאשה, וא"כ מה צריך להגיע לאף הן<br />
192<br />
היו באותו הנס, הרי תיפו"ל שחייבת מצד לא תסור . <strong>–</strong>גם יש להעיר סתירה דרש"י כאן במגילה{ד' ע"א} כ'<br />
לגבי אף הן היו באותו הנס, שאף על הנשים גזר המן להשמיד ולהרוג, ואילו בפסחים {ק"ח:} כ' דאף<br />
הן היו באותו הנס שהנס נעשה ע"י אסתר, ומדוע שינה בזה רש"י<br />
מתתיהו בפורים האם חוזר. יש להסתפק מה הדין מי שאמר בתפילה בימי מתתיהו בעל<br />
בימי<br />
הניסים, במקום בימי מרדכי האם חוזר כמו אחד שאמר שקר בתפילה שאז צריך לחזור<br />
.<br />
193<br />
תשובה: הנה המשנ"ב סימן קח ס"ק לח הכלל בדברים אלו שאם אמר שקר בתפילה כגון שאמר זכרנו<br />
לחיים וכו' וכתבנו או שאמר יעלה ויבא ואמר גם בראש החודש הזה הרי זה שקר והוי כשח בתפילה<br />
וצריך לחזור, אבל אם אמר אתה חוננתנו בברכת אתה חונן בכל ימות השנה אין כאן שקר כי זה<br />
שייך תמיד לתת הודיה להשי"ת שחלק לו לב להבין, ולכאורה כמו כן אם אמר בימי מתתיהו אין<br />
כאן שקר ולא חוזר אלא שאם סיים עד סוף על הניסים ואמר וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו אולי<br />
הוי שקר וצריך לחזור ולהתפלל אולם סיים המשנ"ב שבחיי אדם כתב שאף אם אמר שקר אם כבר<br />
50<br />
190<br />
191<br />
192<br />
193<br />
אף שהעיקר <strong>–</strong> החיוב הבסיסי <strong>–</strong> הינו י"ד, וה"א דהרמ"א, וה"ט דהירושל' [לפשוטו] דמי שאינו בשניהם מחוייב בי"ד, וכן<br />
השיטות בירושל' שהנמצא בשניהם מתחייב רק בי"ד, וכן בירושל' שהכל יוצאין בי"ד, אך מ"מ אי"ז סיבה לעדיפות<br />
וללכתחילה, לבד מאולי תוספת עת רצון במה שיש יותר מישראל עמו, ומשום אין מעבירין ודאי ל"ש.<br />
הוא מחייב בפ"ע למצוה כדמצינו ביותר בראשונים שמחייב אף קטן [רמב"ן בר"ן יט: ראבי"V תקס"ט ועוד, וכן פשטות<br />
הירושל' ב-ה [ר"ן] דלא כבהגר"א תרפ"ט] וכן האריכו גבי עבדים, ואף לצד שהוא סיבה למניעת הפטור היינו מחמת הסיבה<br />
לחייב, ורק שמחמת זאת לא חידשו חיוב אלא מנעו הפטור.<br />
עד כמה שרבנן הכניסו מצוותיהם בכללי התורה הר"ז בכלל מצו"ע שהזמ"ג דנשים פטורות [ול"ש חסרון בהגדרתו<br />
לעשה], ל"ש לא תסור, ופלוג' הראשונים אם בדרבנן איכא לפטורא דמצו"ע שהזמ"ג [דאף שבתוס' ברכות כ: הוכיחו דאיכא<br />
ועפי"ז בתוס' פסחים קט: ועוד, מ"מ דעת ארח"ח ציצית [ל"א] ושבת ג' סעודות [ב'] דחייבות וכה"ד ר"ת בס' הישר, ובד'<br />
רש"י האריכו] היינו אם רבנן עצמם הגדירו מצוותיהם בכללי התורה, ולהכי מודו במצוות שיש להם עיקר מה"ת כהלל ועוד<br />
[אכמ"ל], ורק לו יצוייר שאין הדרבנן מוגדר כמערכת דינים בעצם אלא רק הוראות של לא תסור שייכא תמיהת החו"י.<br />
ואולי דאין בזה שקר, הלא מעשה מתתיהו היה ורק שעכשיו אין הזמן להזכרתו.