02.01.2015 Views

Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "

Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "

Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

ד{‏<br />

<strong>–</strong><br />

שערי עיון קונטרס<br />

פורים<br />

או פורים דמוקפים.‏ יש להסתפק מי שיש לו אפשרות לקיים הפורים או בי"ד או<br />

דפרזים<br />

פורים<br />

קלא.‏<br />

בט"ו,‏ וכגון מי שמגיע מחו"ל לא"י,‏ מה יעדיף,‏ והאם זה דומה למש"כ הרמ"א בסי'‏ תרפ"ח שמי<br />

הנמצא במדבר קורא בי"ד כמו רוב העולם,‏ או מצד אין מעבירין על המצוות,‏ ואולי זה ל"ש כאן<br />

וכמו"כ יש להסתפק האם מי שבי"ד נמצא במוקפין ובט"ו נמצא בפרזים האם יכול לפטור את עצמו<br />

משניהם,‏ או שאין כזה מציאות לפטור את עצמו לגמרי צ"ע.‏<br />

-.<br />

190<br />

'<br />

.<br />

191<br />

קלב.‏<br />

קלג.‏<br />

הן היו באותו נס.‏ הנה בגמ'‏ ע"א}‏ מבואר הטעם שנשים חייבות בפורים,‏ שאף הן היו<br />

נשים-אף<br />

באותו הנס,‏ וצ"ע מה אכפ"ל בזה הרי הטעם שפטורין ממצות עשה שהז"ג זהו מחמת כמש"כ<br />

האבודרהם ‏{ברכת המצות ומשפטיהם}‏ וז"ל ואם היתה מחוייבת במצות עשה שהזמן גרמא אפשר<br />

שבשעת עשיית המצוה יצוה אותה הבעל לעשות מצותו ואם תעשה מצות הבורא ותניח מצותו אוי<br />

לה מבעלה ואם תעשה מצותו ותניח מצות הבורא אוי לה מיוצרה לפיכך פטרה הבורא ממצותיו כדי<br />

להיות לה שלום עם בעלה.‏ וגדולה מזו מצאנו שהשם הגדול הנכתב בקדושה ובטהרה נמחה על<br />

המים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו כי רשות בעליהם עליהם,‏ עכ"ל.‏ ואם מטעם זה פטרנום<br />

מכל המצוות עשה שהזמן גרמא א"כ מה אכפ"ל בזה,‏ שאף הן היו באותו הנס,‏ הרי עדיין שייך האי<br />

טעמא לפטור ‏{והנה למה שמבואר שאף הן היו באותו הנס,‏ וחייבות יש להסתפק מה הדין אשה שכתבה מגילה<br />

האם המגילה כשרה,‏ ועיין בשדי חמד מערכת פורים},‏ והנה בעיקר הדבר ידוע ג"כ קושיית החוות יאיר בס"י שלכאורה<br />

בכל מצוה שהיא דרבנן חייבות מצד לא תסור,‏ והרי בלאוין אין חילוק בין איש לאשה,‏ וא"כ מה צריך להגיע לאף הן<br />

192<br />

היו באותו הנס,‏ הרי תיפו"ל שחייבת מצד לא תסור . ‏<strong>–</strong>גם יש להעיר סתירה דרש"י כאן במגילה{ד'‏ ע"א}‏ כ'‏<br />

לגבי אף הן היו באותו הנס,‏ שאף על הנשים גזר המן להשמיד ולהרוג,‏ ואילו בפסחים ‏{ק"ח:}‏ כ'‏ דאף<br />

הן היו באותו הנס שהנס נעשה ע"י אסתר,‏ ומדוע שינה בזה רש"י<br />

מתתיהו בפורים האם חוזר.‏ יש להסתפק מה הדין מי שאמר בתפילה בימי מתתיהו בעל<br />

בימי<br />

הניסים,‏ במקום בימי מרדכי האם חוזר כמו אחד שאמר שקר בתפילה שאז צריך לחזור<br />

.<br />

193<br />

תשובה:‏ הנה המשנ"ב סימן קח ס"ק לח הכלל בדברים אלו שאם אמר שקר בתפילה כגון שאמר זכרנו<br />

לחיים וכו'‏ וכתבנו או שאמר יעלה ויבא ואמר גם בראש החודש הזה הרי זה שקר והוי כשח בתפילה<br />

וצריך לחזור,‏ אבל אם אמר אתה חוננתנו בברכת אתה חונן בכל ימות השנה אין כאן שקר כי זה<br />

שייך תמיד לתת הודיה להשי"ת שחלק לו לב להבין,‏ ולכאורה כמו כן אם אמר בימי מתתיהו אין<br />

כאן שקר ולא חוזר אלא שאם סיים עד סוף על הניסים ואמר וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו אולי<br />

הוי שקר וצריך לחזור ולהתפלל אולם סיים המשנ"ב שבחיי אדם כתב שאף אם אמר שקר אם כבר<br />

50<br />

190<br />

191<br />

192<br />

193<br />

אף שהעיקר <strong>–</strong> החיוב הבסיסי <strong>–</strong> הינו י"ד,‏ וה"א דהרמ"א,‏ וה"ט דהירושל'‏ ‏[לפשוטו]‏ דמי שאינו בשניהם מחוייב בי"ד,‏ וכן<br />

השיטות בירושל'‏ שהנמצא בשניהם מתחייב רק בי"ד,‏ וכן בירושל'‏ שהכל יוצאין בי"ד,‏ אך מ"מ אי"ז סיבה לעדיפות<br />

וללכתחילה,‏ לבד מאולי תוספת עת רצון במה שיש יותר מישראל עמו,‏ ומשום אין מעבירין ודאי ל"ש.‏<br />

הוא מחייב בפ"ע למצוה כדמצינו ביותר בראשונים שמחייב אף קטן ‏[רמב"ן בר"ן יט:‏ ראבי"‏V תקס"ט ועוד,‏ וכן פשטות<br />

הירושל'‏ ב-ה ‏[ר"ן]‏ דלא כבהגר"א תרפ"ט]‏ וכן האריכו גבי עבדים,‏ ואף לצד שהוא סיבה למניעת הפטור היינו מחמת הסיבה<br />

לחייב,‏ ורק שמחמת זאת לא חידשו חיוב אלא מנעו הפטור.‏<br />

עד כמה שרבנן הכניסו מצוותיהם בכללי התורה הר"ז בכלל מצו"ע שהזמ"ג דנשים פטורות ‏[ול"ש חסרון בהגדרתו<br />

לעשה],‏ ל"ש לא תסור,‏ ופלוג'‏ הראשונים אם בדרבנן איכא לפטורא דמצו"ע שהזמ"ג ‏[דאף שבתוס'‏ ברכות כ:‏ הוכיחו דאיכא<br />

ועפי"ז בתוס'‏ פסחים קט:‏ ועוד,‏ מ"מ דעת ארח"ח ציצית ‏[ל"א]‏ ושבת ג'‏ סעודות ‏[ב']‏ דחייבות וכה"ד ר"ת בס'‏ הישר,‏ ובד'‏<br />

רש"י האריכו]‏ היינו אם רבנן עצמם הגדירו מצוותיהם בכללי התורה,‏ ולהכי מודו במצוות שיש להם עיקר מה"ת כהלל ועוד<br />

‏[אכמ"ל],‏ ורק לו יצוייר שאין הדרבנן מוגדר כמערכת דינים בעצם אלא רק הוראות של לא תסור שייכא תמיהת החו"י.‏<br />

ואולי דאין בזה שקר,‏ הלא מעשה מתתיהו היה ורק שעכשיו אין הזמן להזכרתו.‏

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!