Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
- TAGS
- shtaygen.net
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
<strong>–</strong><br />
שערי עיון קונטרס<br />
פורים<br />
.<br />
94<br />
שלא יתחייבה לעולם וצ"ע על דבריו מזבחים צ"א.<br />
שפסח קבוע לו זמן מ"מ מילה חשובה יותר תדיר<br />
שמבואר שמילה לגבי פסח זהו תדיר,<br />
ואפילו<br />
.<br />
95<br />
נבנצל: מילה ות"ת אלו מצוות היחיד ולכן ת"ת קודם כי מילה אינה בכל שנה כי מי<br />
הגר"א<br />
תשובת<br />
אמר שיוולד לו בן, ומי אמר שיצטרך למול בפסח, אך לגבי פסח שזה חובת כלל הציבור, מילה<br />
דיחיד עדיפא וחשובה יותר.<br />
נד.<br />
בציבור. יש להסתפק במי שיש לו אפשרות או לבוא<br />
המגילה<br />
זכור בציבור או קריאת ה קריאת<br />
לקריאת זכור בציבור או לקריאת המגילה בציבור הי מינייהו עדיף.<br />
תשובה: במשנה ברורה סימן תרפה סקט"ז הביא בזה מחלוקת שבתרומת הדשן כתב דשמיעת קריאת<br />
פ' זכור בעשרה עדיף יותר ממקרא מגילה בצבור שמקרא מגילה לדעת רוב הפוסקים סגי בזמנו<br />
ביחיד וע"כ אם א"א לו לקיים שניהם יראה לקיים קריאת פ' זכור בצבור, אבל המג"א מצדד דטוב<br />
יותר שיבוא למקום שקורין המגילה בצבור ופרשת זכור יוצא ע"פ הדחק במה שישמע הקריאה<br />
בפורים פרשת ויבוא עמלק דבזה נמי זוכר מעשה עמלק ויוצא י"ח ור"ל דיוצא מדאורייתא, והנה<br />
למאי דקי"ל לעיל בסימן ס' דמצות צריכות כונה יהיה צריך בעת שמיעת פרשה זו לכוין לצאת בזה מ"ע של זכור, אבל<br />
לענ"ד עיקר דינו של המ"א צ"ע דהא כתיב בתורה זכור את אשר עשה וגו' אשר קרך בדרך ויזנב בך<br />
וגו' תמחה וגו' והכונה שלא לשכוח מה שעשה לנו עמלק ונספר זה לבנינו ולדורותינו לומר להם כך<br />
עשה לנו הרשע ולכך נצטוינו למחות את שמו כמו שכתב הרמב"ן בביאורו וזה לא נזכר בפרשת<br />
ויבא עמלק ע"כ. והנה בתרוה"ד בביאור סברתו כתב שאפילו שכל המצוות נדחות מפני קריאת המגילה, בכל אופן<br />
אפשר לקיימה ביחיד, משא"כ בזכור הדין ציבור הוא לעיכובא, ולכאורה יש לדון שגם מחמת אין מעבירין על המצוות,<br />
פרשת זכור תהיה קודמת לקריאת המגילה, אמנם ראה בחיי אדם כללי המצוות שכתב שכל הנידון של אין מעבירין<br />
96<br />
שרוצה לקיים שניהם, אבל כשיכול לקיים רק אחת מהמצוות בזה הולכים בתר החמור .<br />
נה.<br />
המגילה או הדלקת נרות שבת. יש להסתפק כשפורים חל ביום שישי, ולא קרא את המגילה<br />
קריאת<br />
עד סמוך לשבת ויכול עכשיו בסוף היום או לקרוא המגילה או להדליק נרות שבת הי מינייהו עדיף,<br />
והאם זה דומה לגמ' דנר חנוכה ונר שבת נר שבת עדיף.<br />
תשובה: הנה ברמב"ם [הל' מגילה פ"ג ה"ג] כתב והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת<br />
המגילה, וא"כ מסתבר כמו שנר חנוכה הפרסומי ניסא שלו נדחה מפני נר שבת, לכאורה נראה<br />
שה"ה קריאת המגילה שהיא פרסומי ניסא נדחה מפני נר שבת<br />
.<br />
97<br />
28<br />
94<br />
95<br />
96<br />
97<br />
וראיתי באבני נזר או"ח ח"ב סי' תצ"ט סברא לומר שמגילה קודמת מחמת שהיא חובת יום, ומילה אף שמצוותה ביום<br />
השמיני, אינו אלא מצוותו של תינוק אבל לא מצוות היום<br />
ביחס לפרט מילה אינה תדירה כלל, מאידך ביחס לכלל היא תדירה ביותר, פסח הינו חובת הציבור [במידה מסויימת,<br />
אכמ"ל], ואילו מגילה הינה חובת היחיד [ורק צורת קיומה בציבור], והדברים עתיקין.<br />
תלי' אם זכור בציבור דאוריי' או דרבנן, דאילו דאוריי' עדיף מדברי קבלה, ואילו דרבנן ממילא גרע בדברי קבלה, ול"ש<br />
לבני הכפרים שפטורים משום אונס, ואין סיבה לתקן ע"ג דאוריי' במקום פטור, משא"כ בדרבנן מראש קבועוהו באופן שלא<br />
יהא עליהם אונס, ובתה"ד ק"ח נשאל בבני הישובים שאין להם מנין ובאים לעיר למגילה אם יקדימו להגיע גם לזכור, וכתב<br />
דאדרבה בזכור יש להקפיד יותר כשיטתו שם דציבור בה דאוריי', ע"ש דמ"מ משמ' דמ"מ אי"ז חיוב עליהם להגיע והיינו<br />
מחמת האונס ורק למי שרצונם לבוא למגילה שיקפידו יותר לזכור, ורק בשו"ע סס"י תרפ"ה כתב שצריכים, ע"ש רמ"א<br />
דמ"מ אם א"א להם לבא ש"ד, ותלי' בגדר החיוב מראש לצאת מהאונס ע"ד הר"ן בתשו' נ"א, עיין באחרונים פסחים ד:.<br />
מסתברא הכי, ול"ש לירושל' ברכות ד-ג [הו' ברא"ש שם ד- אי [ תפלת המנחה ומוספין מנחה קודם .. כשאין שהות ביום ...<br />
אבל יש שהות ביום ..מוסף קודמת, ובמג"א רפו-ג כתב לא כן רק משום שלמנחה יש תשלומים, עיין בית אפרים או"ח ס"ב