Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
- TAGS
- shtaygen.net
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
<strong>–</strong><br />
שערי עיון קונטרס<br />
פורים<br />
15<br />
השחיתו, והרי צריך למחות אף ממון עמלק<br />
צריך גם משם למחות את עמלק<br />
ועוצ"ב שמצינו שבביזה לא שלחו את ידם,<br />
והרי היה<br />
,<br />
.<br />
16<br />
[.1<br />
17<br />
תשובה: אפ"ל כמה דרכים: ברבינו בחיי {פר' בשלח} כתב שזהו הטעם שבבזה לא שלחו את ידם<br />
דאסור להנות מממון עמלק, אמנם אינו מובן אמאי לא השמידו ממון זה, ולא סגי במה שלא שלחו<br />
את ידם .<strong>–</strong>ואי נימא שהמצוה היא על המלך למחות א"ש (ראה רמב"ם פ"ג ממלכים ה"ו), עוד אפ"ל<br />
שהמן היה עבד של מרדכי, ומה שקנה עבד קנה רבו, וא"כ מעיקרא לא היה לו ממון שלו אף פעם.<br />
ועיין עוד פרקי דר"א (פרק מ"ט) שהמן התעשר ממון של מלכי יהודה, וא"כ לא היה דין למחות<br />
ממון זה שהיה גזל בידו. ויש מהאחרונים שתירצו דהנה הרי מתחילה המלך הביא את בית המן<br />
לאסתר, ולשיטות האלו שנשים אינם במצוות מחיית עמלק א"כ א"ש, אמנם באמת תי' זה קשה<br />
הרי אסתר הייתה אשתו של מרדכי ומה שקנתה אשה קנה בעלה, וא"כ הוא היה מחוייב להשמיד<br />
ממון זה והגרי"ז תי' שהמן היה מהרוגי מלכות, וקי"ל סנהדרין מ"ח: שהרוגי מלכות נכסיהן<br />
למלך, ושוב הוא ממון של אחשורוש ולא של המן.<br />
[.2<br />
[.4<br />
[.5<br />
.<br />
18<br />
[.3<br />
נבנצל: הציווי היה רק על בעלי חיים,<br />
הגר"א<br />
תשובת<br />
19<br />
ולא על ממון אחר של עמלק .<br />
ט.<br />
בזכירת מעשה עמלק. במנחת חינוך {מצוה תר"ג} הביא שיטות הפוסקים שנשים מחויבות<br />
נשים<br />
בזכירת מעשה עמלק, ולכן חייבות בשמיעת זכור שעל ידי זה אנו מקיימים למצוה זו, ולכאו' קשה<br />
ממה שמבואר בגמ' ברכות {דף מ"ז:} שר"א שחרר עבדו כדי לצרפו למנין, ובתוס' ביארו שהיינו<br />
לצורך קריאת זכור, והרי לכאו' לדעת הפוסקים הנ"ל שנשים חייבות בזכור, לכאו' אף עבדים<br />
צריכים להיות כן שהרי חייבים כנשים וא"כ מדוע הוצרך ר"א לשחרר עבדו. והרי בוודאי שאם<br />
יש להקשות למש"ככככ בתורה לשמה<br />
ובפרט<br />
חייבת מדאורייתא במצוה זו למה שלא תצטרף למנין<br />
כתב {קפ"ז ובית יצחק אה"ע ה-ד} דעבדים לכו"ע חייבים בזכירת מחיית עמלק, דל"ש בהו טעמא,<br />
הפטור של הנשים דלאו בת מלחמה ע"ש בדומיא דהשחתת זקן, ואכמ"ל.<br />
.<br />
20<br />
נבנצל:<br />
הגר"א<br />
תשובת<br />
כי הם יותר חשובים.<br />
מ"מ נשים לא משלימות למנין,<br />
כי כל בי עשרה שכנתא שרי אקאי על גברים<br />
8<br />
15<br />
וליכא למימר שהיה של המלכות דהא אמרי' עלה י: ולחוטא נתן עניין לאסוף וגו', והרי לא היה של מרדכי מדין העבדות<br />
שהיתה קנין פירות לבד [שבלא מילה וטבילה לעבדות] וליכא מה שקנה עבד קנה רבו, אלא שברגע שיצא מבעלות עמלק אין<br />
דין מחייה כמשנ"ת, וביותר הכא כמש"כ הגרי"פ ע"ט מאחר שנעשה של אחשורוש מדין נכסי הרוגי מלכות כר"מ מלכים ד-<br />
ט [ומ"מ גזילה ה-יג] דאף במלך נכרי [דלא כלרש"י סנהדרין מח: ופשטות הרשב"א ח"א קנ"ט] או ממנהגא כתשוה"ג מזרח<br />
ומערב קע"ט,<br />
16<br />
כנ"ל.<br />
17<br />
18<br />
20<br />
כנ"ל, והאיסור הנאה אינו אלא מאחר דכיון שחל תו לא פקע [עפסחים כא:, ואכמ"ל במרדכי שם] או מצד הנאה מהעבר.<br />
ורחוק לומר שניתר מחמת שזכייתו מאחר שהיא זוכה קודם אליו, דסו"ס אין כאן זמן שלא בבעלות עמלק.<br />
19<br />
צ"ע המקור לחידוש זה.<br />
והיינו שמאחר שדין עשרה בזכור אינו מהדין בעלמא ד'ונתקדשתי בתוך בנ"י' דלזה ודאי לאכפ"ל אם הוא בר חיובא [כפי<br />
שיישב בנין ציון חד' ח'], אלא מאחר שבזכור הוא דין בפ"ע מעיקר דינו הוא לקרוא לציבור המוחה למחות [קר"א ברכות ו.,<br />
וכמבו' לתה"ד ק"ח שהוא דאוריי', עיין תורת חסד ל"ז ופעולת שכיר על מע"ר קל"ג, ולשון הרמב"ן סו"פ כי תצא שנסתפק<br />
אם כוונת קרא לפרשת זכור 'לומר פרשת עמלק בצבור' ע"ש], אולם גם בזה לק"מ, שאי"ז קריאה למוחים אישית אלא<br />
כציבור, ונשים [ועבדים] אינם מוגדרות כהציבור [מצ"ע או משום שאין ביניהם צירוף כהגרי"ז] או נציגיו.