02.01.2015 Views

Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "

Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "

Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

<strong>–</strong><br />

שערי עיון קונטרס<br />

פורים<br />

15<br />

השחיתו,‏ והרי צריך למחות אף ממון עמלק<br />

צריך גם משם למחות את עמלק<br />

ועוצ"ב שמצינו שבביזה לא שלחו את ידם,‏<br />

והרי היה<br />

,<br />

.<br />

16<br />

[.1<br />

17<br />

תשובה:‏ אפ"ל כמה דרכים:‏ ברבינו בחיי ‏{פר'‏ בשלח}‏ כתב שזהו הטעם שבבזה לא שלחו את ידם<br />

דאסור להנות מממון עמלק,‏ אמנם אינו מובן אמאי לא השמידו ממון זה,‏ ולא סגי במה שלא שלחו<br />

את ידם ‏.<strong>–</strong>ואי נימא שהמצוה היא על המלך למחות א"ש ‏(ראה רמב"ם פ"ג ממלכים ה"ו),‏ עוד אפ"ל<br />

שהמן היה עבד של מרדכי,‏ ומה שקנה עבד קנה רבו,‏ וא"כ מעיקרא לא היה לו ממון שלו אף פעם.‏<br />

ועיין עוד פרקי דר"א ‏(פרק מ"ט)‏ שהמן התעשר ממון של מלכי יהודה,‏ וא"כ לא היה דין למחות<br />

ממון זה שהיה גזל בידו.‏ ויש מהאחרונים שתירצו דהנה הרי מתחילה המלך הביא את בית המן<br />

לאסתר,‏ ולשיטות האלו שנשים אינם במצוות מחיית עמלק א"כ א"ש,‏ אמנם באמת תי'‏ זה קשה<br />

הרי אסתר הייתה אשתו של מרדכי ומה שקנתה אשה קנה בעלה,‏ וא"כ הוא היה מחוייב להשמיד<br />

ממון זה והגרי"ז תי'‏ שהמן היה מהרוגי מלכות,‏ וקי"ל סנהדרין מ"ח:‏ שהרוגי מלכות נכסיהן<br />

למלך,‏ ושוב הוא ממון של אחשורוש ולא של המן.‏<br />

[.2<br />

[.4<br />

[.5<br />

.<br />

18<br />

[.3<br />

נבנצל:‏ הציווי היה רק על בעלי חיים,‏<br />

הגר"א<br />

תשובת<br />

19<br />

ולא על ממון אחר של עמלק .<br />

ט.‏<br />

בזכירת מעשה עמלק.‏ במנחת חינוך ‏{מצוה תר"ג}‏ הביא שיטות הפוסקים שנשים מחויבות<br />

נשים<br />

בזכירת מעשה עמלק,‏ ולכן חייבות בשמיעת זכור שעל ידי זה אנו מקיימים למצוה זו,‏ ולכאו'‏ קשה<br />

ממה שמבואר בגמ'‏ ברכות ‏{דף מ"ז:}‏ שר"א שחרר עבדו כדי לצרפו למנין,‏ ובתוס'‏ ביארו שהיינו<br />

לצורך קריאת זכור,‏ והרי לכאו'‏ לדעת הפוסקים הנ"ל שנשים חייבות בזכור,‏ לכאו'‏ אף עבדים<br />

צריכים להיות כן שהרי חייבים כנשים וא"כ מדוע הוצרך ר"א לשחרר עבדו.‏ והרי בוודאי שאם<br />

יש להקשות למש"ככככ בתורה לשמה<br />

ובפרט<br />

חייבת מדאורייתא במצוה זו למה שלא תצטרף למנין<br />

כתב ‏{קפ"ז ובית יצחק אה"ע ה-ד}‏ דעבדים לכו"ע חייבים בזכירת מחיית עמלק,‏ דל"ש בהו טעמא,‏<br />

הפטור של הנשים דלאו בת מלחמה ע"ש בדומיא דהשחתת זקן,‏ ואכמ"ל.‏<br />

.<br />

20<br />

נבנצל:‏<br />

הגר"א<br />

תשובת<br />

כי הם יותר חשובים.‏<br />

מ"מ נשים לא משלימות למנין,‏<br />

כי כל בי עשרה שכנתא שרי אקאי על גברים<br />

8<br />

15<br />

וליכא למימר שהיה של המלכות דהא אמרי'‏ עלה י:‏ ולחוטא נתן עניין לאסוף וגו',‏ והרי לא היה של מרדכי מדין העבדות<br />

שהיתה קנין פירות לבד ‏[שבלא מילה וטבילה לעבדות]‏ וליכא מה שקנה עבד קנה רבו,‏ אלא שברגע שיצא מבעלות עמלק אין<br />

דין מחייה כמשנ"ת,‏ וביותר הכא כמש"כ הגרי"פ ע"ט מאחר שנעשה של אחשורוש מדין נכסי הרוגי מלכות כר"מ מלכים ד-‏<br />

ט ‏[ומ"מ גזילה ה-יג]‏ דאף במלך נכרי ‏[דלא כלרש"י סנהדרין מח:‏ ופשטות הרשב"א ח"א קנ"ט]‏ או ממנהגא כתשוה"ג מזרח<br />

ומערב קע"ט,‏<br />

16<br />

כנ"ל.‏<br />

17<br />

18<br />

20<br />

כנ"ל,‏ והאיסור הנאה אינו אלא מאחר דכיון שחל תו לא פקע ‏[עפסחים כא:,‏ ואכמ"ל במרדכי שם]‏ או מצד הנאה מהעבר.‏<br />

ורחוק לומר שניתר מחמת שזכייתו מאחר שהיא זוכה קודם אליו,‏ דסו"ס אין כאן זמן שלא בבעלות עמלק.‏<br />

19<br />

צ"ע המקור לחידוש זה.‏<br />

והיינו שמאחר שדין עשרה בזכור אינו מהדין בעלמא ד'ונתקדשתי בתוך בנ"י'‏ דלזה ודאי לאכפ"ל אם הוא בר חיובא ‏[כפי<br />

שיישב בנין ציון חד'‏ ח'],‏ אלא מאחר שבזכור הוא דין בפ"ע מעיקר דינו הוא לקרוא לציבור המוחה למחות ‏[קר"א ברכות ו.,‏<br />

וכמבו'‏ לתה"ד ק"ח שהוא דאוריי',‏ עיין תורת חסד ל"ז ופעולת שכיר על מע"ר קל"ג,‏ ולשון הרמב"ן סו"פ כי תצא שנסתפק<br />

אם כוונת קרא לפרשת זכור ‏'לומר פרשת עמלק בצבור'‏ ע"ש],‏ אולם גם בזה לק"מ,‏ שאי"ז קריאה למוחים אישית אלא<br />

כציבור,‏ ונשים ‏[ועבדים]‏ אינם מוגדרות כהציבור ‏[מצ"ע או משום שאין ביניהם צירוף כהגרי"ז]‏ או נציגיו.‏

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!