Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
- TAGS
- shtaygen.net
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
<strong>–</strong><br />
שערי עיון קונטרס<br />
פורים<br />
בסבסבסבס"דדדד<br />
מחיית עמלק עניני<br />
א.<br />
בהמת עמלק ורכושם. הנה במכילתא {סו"פ בשלח} מבואר ר"א המודעי נשבע הקב"ה אם<br />
מחיית<br />
הניח נין ונכד של עמלק שלא יאמרו גמל זה של עמלק, ובפשטות היינו דיש חיוב במחיית ממון<br />
1<br />
עמלק, {וכ"כ ברבנו בחיי פר' בשלח דנכסי עמלק אסורין בהנאה }, וכן ברש"י {סו"פ כי תצא}, תמחה את זכר<br />
עמלק, מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על בהמה זו<br />
של עמלק הייתה, ומעתה צע"ג אמאי הוצרך רש"י לפרש {בשמואל א ט"ו} שמה שצווה שמואל להרוג<br />
ולא לחמול משור ועד שה זהו מחמת שהעמלקים היו בעלי כשפים ומשנים עצמם לבהמות, ותיפוק<br />
ליה דבלא זה הרי יש חיוב מחיה על כל ממון עמלק שלא יהא שם עמלק נשאר וצ"ע.<br />
,<br />
2<br />
תשובה: אפשר לומר דסבר רש"י שכל חיוב מחיית ממון עמלק, זהו דוקא כל עוד הנכס בבעלות<br />
עמלק, אבל אחרי הריגת הבעלים הרי אין זה ממון עמלק אלא זהו הפקר, או של ישראל בתורת<br />
כיבוש מלחמה ולכן שם אצל שמואל שהרגו את כל העמלקים א"כ כבר אין זה ממון עמלק, ולכן<br />
הוצרך לומר שהטעם הוא מצד שמא התחפשו לבהמות. ועוד אפשר לומר שכילוי הבהמות אינו חלק<br />
מהמצוה אלא משבועת ה', וה' יעשה זאת ולכן הרמב"ם לא מנאה ג"כ בספר המצוות, ולכן הוצרך<br />
רש"י בספר שמואל, לומר שמה שמחו את הבהמות, זה היה מחמת שחששו שהתחפשו האנשים<br />
לבהמות, אמנם תי' זה אינו מיישב דברש"י בכי תצא לא משמע כן, לאלא משמע שזהו חלק מהציווי של מחיית<br />
עמלק [ראה עוד בשבט הלוי קונט' המצוות ע"ב].<br />
וידידי ר"י קלעוואן שליט"א תירץ, שמה שהוצרך רש"י בשמואל לפרש שהציווי להרוג את הבהמה<br />
מחמת כשפים, דמחמת ממון עמלק כבר נצטוו שם, בזה שאמר לו [שם א טו, ג] "עתה לך והכיתה את<br />
עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה מעלל ועד יונק משור ועד<br />
שה מגמל ועד חמור", וא"כ כבר אמר לו והחרמתם את כל אשר לו, ומדוע חזר לו וצייוה משור ועד<br />
שה, ועל כרחך שחשש כאן סיבה מיוחדת להזהירו שנית שנתחפשו לבהמות.<br />
נבנצל: דרכו של רש"י לפרש לפי ההו"א בסוגיא, וגם כאן רש"י מפרש שההו"א של<br />
הגר"א<br />
תשובת<br />
שאול הייתה שצריך להרוג בגלל המכשפים, אך למסקנא שאה"נ שיש להרוג כל בהמה.<br />
וידידי ר' מאיר פיין תי' עפ"י מה שהוכיח הגר"ח ממעשה דשאול שדין מחיית עמלק, הוא רק אחר<br />
שהגיע ליד ישראל, ומשו"ה חשש שמואל ששאול ירצה להקדיש את הבהמות תוך ד"א כשיטת ר"א<br />
ממיץ, והיינו קודם שהגיע לידי ישראל, ומשו"ה הוצרך לומר לו שיהרוג את הבהמות מחמת שמשנין<br />
את עצמן.<br />
ב.<br />
מעמלק. צ"ע הרי כתוב שנשבע הקב"ה אם אניח נין ונכד של עמלק,<br />
ושארית<br />
ו שם<br />
בגמרא {גיטין נ"ז:} מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק.<br />
אמרו האיך וא"כ<br />
4<br />
,<br />
1<br />
2<br />
ויעויין עוד במדרש איכה ספ"ג יש לדון אם הכוונה כנ"ל, או כחת"ס יו"ד ל"ו, והתם מבואר דה"ה כל נכסיו ולאו דווקא<br />
בע"ח כגמל.<br />
והנה מהלך זה זהו להיפך מהמבואר בהגרי"ז בכתבים לשמואל טו-כ, וכן דלא כהעונג יו"ט בהקדמה בהגה' שיישב<br />
קושיות אלו שמחיית הממון אינה אלא לשלימות אחרי שגומרים למחות כל שאר עמלק.