Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
- TAGS
- shtaygen.net
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
<strong>–</strong><br />
שערי עיון קונטרס<br />
פורים<br />
134<br />
מנות להרבות רעות זהו מצד המשלח, וא"כ הדין הוא שחיבו אותו בפורים לעשות כן ולא קודם<br />
ולכאו' לב' טעמים הנ"ל יש להסתפק גם להיפך במי ששלח לחבירו בפורים והגיע לחבירו אחר<br />
הפורים האם יוצא ידי חובתו, ולכאו' שאם תלוי במקבל יש לומר שלא קיבל, אמנם יש לומר שאף<br />
לצד שתלוי בנותן אבל הכא בעינן גם למקבל שייתן לחבירו בפורים וברור.<br />
,<br />
.<br />
135<br />
פו.<br />
פז.<br />
פח.<br />
שתיה. הנה במשנה ברורה {בסי' תרצ"ה סק"כ} כתב שאפשר ליתן משקה במשלוח מנות<br />
מנות-שתיה<br />
מנות משלוח<br />
שבכלל אכילה זהו שתיה, וצ"ע איזה משקה נכנס בגדר זה שבכלל שאכילה שתיה והאם אפילו מים<br />
או רק משקה חשוב, וא"כ מה דרגתו<br />
מנות לשיכור. ראיתי בשו"ת משנה הלכות ח"ד סי' צ' שכתב לחדש שאם נותן לשיכור כלוט<br />
משלוח<br />
משלוח מנות שאולי לא יצא ידי חובה, דנחשב כשוטה, וצ"ע הרי סו"ס בין לטעם שלהרבות רעות<br />
ובין לטעם שצריך ליתן להרוחת השני, הרי עשה זאת, ובשלמא שוטה אולי יש כאן חסרון ברעהו,<br />
אבל כאן הרי יידע מכך אחר כך שהלה נתו לו ומהכ"ת לומר שצריך שיידע בשעה שנותן לו ממש.<br />
ובאמת יש להסתפק האם יצא ידי חובה היכא שנותן לשני, וההל לא יודע מזה שהוא נתו לו, ומצוי אצל רבנים<br />
גדולים שמקבלים מהרבה ולא תמיד יודעים ממי קבלו האם יוצא בזה, דלטעם דלהרבות רעות אין כאן ולטעם<br />
דהרווחה סו"ס נתן לו וצ"ע.<br />
מנות אחרי השקיעה. הנה יש שיטות, וכן מדויק ברמב"ם שדין משלוח מנות תלוי בסעודה,<br />
משלוח<br />
וא"כ יש להסתפק אם שלח תוך כדי הסעודה אחר השקיעה האם יצא ידי חובת משלוח מנות.<br />
תשובה: אולי יש לחלק לענין זה בין י"ד לט"ו שעל ט"ז נאמר ולא יעבור, וא"כ אין מקור להמשיך<br />
הסעודה בלילה, אמנם מי"ד לט"ו מצינו מקור לזה, וכבר כתב בתרומת הדשן {סימן קי} שמעתי<br />
מה"ר טוביה בשם ריב"א, שכל מאכל שלוקחים הבחורים זה מזה אפילו שלא ברשות, משום שמחת<br />
לילות ויום אחד, אין בהם משום<br />
שני<br />
פורים משעת קריאת המגילה עד לילה סעודת פורים, שהן<br />
גניבה ולא משום גזילה עכ"ל, והיינו דהבינו הקדמונים ששתי לילות זהו חלק מעצם הפורים, ולפי"ז<br />
ה"ה לגבי משלו"מ יש להקל, אמנם במוצאי ט"ו קשה לומר שיועיל.<br />
.<br />
136<br />
פט.<br />
קודם משלוח מנות או מתנות לאביונים. הנה יש להסתפק במצוות היום מה קודם חזינן בגמ'<br />
מה<br />
שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה, ומשמע דזה שייך למגילה, וא"כ זה לכאורה צריך להיות<br />
סמוך לקריאת המגילה, ומשלוח מנות נראה ברמב"ם שזהו דין מדיני הסעודה, ובפרט אם נאמר<br />
שמתנול"א זה בשביל צרכי הסעודה, בוודאי שזה קודם.<br />
137<br />
38<br />
134<br />
אמנם אולי גם צד זה יש לדחות, דריבוי האהבה אינו בפעולת הנתינה אלא במהות הנתינה בהקבלת השני ממני, והאריכו<br />
בפוסקים.<br />
135<br />
136<br />
הפשיטא דשתיה בכלל אכילה כולל מים כדחזי' ביוכ"פ ועוד, וכמש"כ מ"א קצד-ב [ואף ב"י מטע"א, וי"א שב' גדרי שתיה<br />
בכלל אכילה איכא אכמ"ל, עיין מהר"ם שי"ק יו"ד פ"ט ותשו' רשב"ן או"ח קל"א ולב ים או"ח א'], אולם משום חשיבות<br />
הנצרך במשלוח מנות לכאו' למשכח"ל שייד"ח במים.<br />
המשלוח לצורך מצות הסעודה שהינו רק ביום, רק במציאות השמחה נמשכת לעוד לילה, ודרך לשמוח בשותפות שעפי"ז<br />
התה"ד.<br />
137<br />
אך עפ"י סדר קרא משמ' שיקדים המשל"מ [מקו"ח תרצה-ד], ומה שהיפכם הטור כבר עמד בזה ב"י, ובליקוטי מהרי"ח<br />
כתב רק מצד דדכמה שאפשר להקדים המתל"א נקדים וצ"ב, ונהי שעיניהם נשואות וכו', אי"ז אלא מחמת התועלת בכך<br />
ואין טעם להקדים, ואף שמוטב להרבות במתל"א מבמשלוח מנות [ר"מ ומשנ"C תרצה-ג] ל"ש כלל לסדר קדימה, ומ"מ<br />
בנזדמן ודאי יקיים המזדמן.
Change language