Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
Page 1 " Page 2 – 2 ' " " " " " " " " " " " ' " *** ' " " " " ' " " " " " " " " " *** ' "
- TAGS
- shtaygen.net
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ז{<br />
<strong>–</strong><br />
שערי עיון קונטרס<br />
פורים<br />
שליחות לגבי משלוח מנות, אפשר שבעינן דין שליחות ואינו יוצא ע"י גוי, אמנם החת"ס נקט שהמצוה היא שיהיה<br />
144<br />
משלוח וא"כ אפילו גוי, ומזה נראה לפשוט לשאר .<br />
צד.<br />
מנות פחות משו"פפפפ. הנה יש להסתפק מי שנותן לחבירו<br />
משלוח<br />
יצא יד"ח או שצריך נתינה חשובה<br />
משלוח מנות פחות משו"פ<br />
האם<br />
.<br />
145<br />
צה.<br />
צו.<br />
צז.<br />
צח.<br />
צט.<br />
מנות ממי. יש להסתפק האם השולח משלוח מנות צריך להודיע לחבירו שמקבל שיידע<br />
משלוח<br />
ממי קבלו. ראה שו"ת כתב סופר או"ח סקמ"א, וכנ"ל אולי בטעמים דלטעם דהרווחה סו"ס הרוויח לחבירו, אמנם<br />
א"פל דגם לטעם זה קבעו חז"ל שיהא באופן וצורה של להרבות רעות<br />
.<br />
146<br />
מנות בכלי אחד. הנה בשו"ת תורה לשמה {סי' קפ"ט} דן במי ששלח לחבירו ב' מינים בכלי<br />
משלוח<br />
אחד, לא יצא יד"ח דמבואר בשבת צ"א: שאגד כלי שמיה אגד, וא"כ הכל כדבר אחד וכמנה אחת.<br />
ולא מובן דבריו כלל הא כל מה שנתבאר שם בגמ' הוא דכלפי הוצאה לא נחשב שהוציא, מכיון<br />
שחלק מהקופה בתוכה, אבל בוודאי שיש כאן ב' חפצים נפרדים ובוודאי שזהו כב' מנות. ואפילו למה<br />
שהביא שם מהרמב"ם פי"ב הי"א שכתב שהכלי משים כל שיש בו כחפץ אחד, והיינו אף זה הוא רק סברא לגבי<br />
הוצאה, אבל א"א לשנות המציאות שיש כאן ב'<br />
147<br />
דברים .<br />
לאשה. הנה כתב הרמ"א {סי' תרצ"ה ס"ד} ואשה תשלח לאשה ואיש לאיש, אבל<br />
מאיש<br />
מנות משלוח<br />
לא בהיפך, שלא יבוא איש לשלוח לאלמנה ויבואו לידי ספק קידושין, ויש להסתפק כאשר אין לו<br />
למי לשלוח אלא לאשה, האם ישלח לה, או שמא גם בכה"ג אל ישלח<br />
.<br />
148<br />
מנות. הנה אעפ"י שבכל המצוות קי"ל שמצוה בו יותר מבשלוחו,<br />
במשלוח<br />
בו יותר מבשלוחו מצוה<br />
וא"כ אמאי במשלוח מנות אמרינן שאדרבה יש דין ליתן ע"י שליח דווקא ובמ"ב תרצ"ה סקי"ח הביא<br />
מהבנין ציון שנסתפק שכל המצוה היא כאן שיקיים ע"י שליח דווקא שכתוב "ומשלוח מנות" וראיתי מקשין דלצד זה,<br />
.<br />
149<br />
'<br />
א"כ הרי קי"ל בקידושין כ"ג: כל מילתא דאיהו לא מצי עביד שליח לא מצי משוי, וא"כ אם הוא לא יכול לקיים בלא<br />
150<br />
שליח האיך יכול לעשות שליח וצ"ב .<br />
סעודייהו. הנה בגמ' ע"ב} איתא שאביי ור' חנינא מחליפין סעודהייתו, ופרש"י זה אוכל<br />
מחלפי<br />
עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חבירו עמו עכ"ל, וצ"ע דמשמע שבשנה אחת שניהם יצאו<br />
40<br />
144<br />
145<br />
146<br />
147<br />
148<br />
איך הוכחת מזה כלפי בעית חזקה שליח עושה שליחותו [כלפי דרך כבוד] וכלפי אשתו.<br />
אפילו אם צריך מנה חשובה, למה יהא צרך בערך חשוב, לו יצויר מנה פחות מש"פ חשוב., ובמהרש"א ז: שא"צ שיעור<br />
נתינה כהנצרך במתנות לאביונים והיינו פרוטה [לרו"פ], אך בקיצור השל"ה דבעי' שו"פ והשיגו מקו"ח תרצה-טו, וכ"כ לקט<br />
יושר ודבר אליהו ס"ט שא"צ שו"פ.<br />
הכי מסתברא כפסק הערוה"ש, ודלא ככת"ס קמ"א דתלי' בפלוג' בטעם משל"מ.<br />
מנה אינה חפץ אלא מאכל, באופן שנאכל לאחד בסעודתו [לפי כמות חשיבות שובע וכו' ולפי המקובל], וממילא מלבד<br />
דתלי' במציאות [ולהכי א"ל שבשתי חתיכות בשר מאותו מין סגי, שנאכלות לשניים, כדוגמת הרמ"א לפשוטו, עראש יוסף ז.<br />
ובפוסקים האריכו], הרי שגם המין יחלק מצד שהוא מאכל בפ"ע, אך לתורה לשמה כל הנאכל לאחד בסעודתו מוגדר למנה<br />
אחת, כך שא"א לחלקו אלא ע"י שני כלים, והכלים מהנו מצד שנמצא כנותן כ"א לבד שממילא הוא להאכל לבדו.<br />
ישלח, אי"ז תקנה אלא הנהגה, וגם אין החשש אלא לנוכל שיעשה זאת [וכל שאיננו כזה ש"ד], ואף אם הוא מחשש<br />
לטעות והוא ביחס לכלל אך במקרה פרטי ודאי יעשה ויזהר.<br />
149<br />
אי"ז מצוה ע"י שליח, שהוא עצמו שולח המתנה, שאין המצוה בפעולת הנתינה אלא בארגון המנה לההוא במשלוח או<br />
בעצמו.<br />
150<br />
סגי במה שהשליח עביד הנתינה שאת זה המשלח יכול לעשות, ול"ב שהשליח יעביד את קיום המצוות משלוח מנות,<br />
שבלא"ה לא הוא העושה אותו אלא מארגן המתנה - המשלח כנ"ל.
Change language