13הרב יהודה דוד בלייךאבל לכאורה מן התימה הוא שהרי עצם פסיקת ההלכה אין בה משום ת"ת וכבר נחלקוהפוסקים אם מותר למורה הוראה לענות על שאלות או"ה "מותר" או "אסור" טרם שבירך ברכתהתורה, והדבר תלוי באם אף המהרהר בדברי תורה מחויב לברך מתחילה או לא, ז"א <strong>של</strong>דעת כלהפוסקים עצם הפסיקה "מותר" או "אסור" ללא נתינת טעם אין בה משום לימוד התורה ואינהטעונה ברכה, אלא מאחר שאי אפשר לענות מבלי להרהר מראש, השאלה היא אם אותו הרהור טעוןברכה או לא.וא"כ מאיזה טעם חייב אדם להפסיק לימודו לענות על שאלת הזולת באו"ה, וביותרקשה מאיזה טעם מחויב הוא להפסיק מלימודו בכדי לישב בדין.והנראה בדעתו <strong>של</strong> החת"ס שמלבד החיוב <strong>של</strong> ללמוד וללמד יש חיוב מיוחד לשמור עלמסורת התורה ולהעבירה מדור לדור, ולכן כשאשה מופיעה לפני הרב ובידה כבד <strong>של</strong> עוף ושואלתהיא אם מותר לה לב<strong>של</strong> את התרנגול ולהאכילו לאנשי ביתה חיובו <strong>של</strong> הרב לפסוק את הדין אינומצד חיובו בת"ת אלא מצד חיובו ואחריותו בתור אחד מנושאי המסורה, שהרי אם הרב לא יפסוקלה את הדין תשתכח ידיעת ההלכה בעובדא כעין זו.וכשבאים בעלי דין בענין מסובך בעסקיממונות עם טענות והכחשות וטענות נגדיות ואחר שמיעת הטענות והעדויות ואחר דרישה וחקירההרב פוסק פלוני אתה חייב או פלוני אתה זכאי אותו הפלוני אינו יודע כלל מאיזה טעם דנוהו לחיובאו לזכות וודאי אין בזה משום קיום מצות תלמוד תורה וא"כ הרי כל חיובו <strong>של</strong> הרב או הדיין שאיןלו משרה ציבורית הוא מצד תפקידו כנושא המסורה שעליו לדאוג שאחינו בני ישראל יתנהגו כפיהמסורה <strong>של</strong> עם ישראל.ומהיכן למדנו דבר זה, כנראה שזהו מקרא דזקניך ויאמרו לך, ז"א זקניהעם, אלו שקנו חכמת התורה, יאמרו לך המעשה אשר תעשה, הרי נמצא שבפסוק זה נאמר לא רקחיובו <strong>של</strong> השואל לשאול כמו שנאמר שאל אביך וכו' אלא גם חיובם <strong>של</strong> הזקנים לענות לשואלםכמו שנאמר ויאמרו לך, שזו היא חובה המוטלת על הנשאל לענות לשואלו לא פחות מהחיוב המוטלעל השואל לשאול.אולם בפסוק זה נאמרו שני דברים, חדא שאל אביך ויגדך, ושנית זקניך ויאמרו לך.הנה שפיר מובן שהזקנים שקנו חכמה עליהם לפסוק את הדין הנדרש שהרי לא כל אב חכם הואבחכמת התורה והתפקיד <strong>של</strong> העברת המסורה על ידי פסיקת הדין נמסר לחכמים, וא"כ מהו המובן<strong>של</strong> שאל אביך ויגדך, מה נשאר לשאול מהאב ומה נשאר לאב להגיד לבן.סיני.הנה מסורת היהדות יסודה היא מסורת התורה, ואמיתת התורה תלויה היא בעובדא <strong>של</strong>קבלתה על הר סיני ע"י מרע"ה, הרי שכל עצם מסורת היהדות תלויה היא במאורע זה <strong>של</strong> מעמד הרידועים דברי ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי במה שהקשה למה כתוב בעשרת הדברות אנכי ה'אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא כתוב אנכי ה' אלקיך אשר בראתי שמים וארץ ותשובתו
14 אור המזרחכל זה כשישבו ישראל על אדמתם ואף בגלותם כשהיו מופרדים מהאומות כעם לבדדישכון ודתיהם שונות מכל עם והבנים נתחנכו ברוח ישראל סבא, אז נמסרה מסורת ישראל מאב לבןומרב לתלמיד, וכן הוא עד ימינו אנו בכמה וכמה קהילות שנתיסדו ע"י שארית הפליטה שהגרולארצות הברית אחרי מלחמת העולם השניה.אמנם לא כן הדבר אצל אלפים ורבבות מאחב"ישעזבו ארץ מולדתם מפאת סיבות שונות משך עשרות בשנים לפני המלחמה, רבים מהם היו יראיםו<strong>של</strong>מים ופעלו בכל מאמצי כחם להמשיך מורשת אבות בארץ נכר אבל, לדאבוננו, חוץ מיוצאי מןהכלל נדירים, לא עלתה בידם. אין להאריך בעילות הדברים, קושי הפרנסה, זרות השפה, העדרמוסדות החינוך, אוירה זרה, סביבה חילונית, וכו' וכו', אבל למעשה מסורת ישראל נעשית מקוטעתבמדינה זו.אף אלו ששמרו אימונים לברית אבותם וחפץ ה' בידם הצליח לגדל דור שומרי תורהומצות מ"מ לא נמלטו צאצאיהם לגמרי מהשפעת השקפות זרות באופן שמסורת האבות לא נשמרהבטוהרה.מהנסים הגלויים היא איך שהוחזרה העטרה ליושנה אצל מספר חשוב <strong>של</strong> ילידי מדינה זושעלו מעלה מעלה במעלות התורה והיראה ואכשר דרא שיפה כח הבנים מכח האבות שנעשו לומדיתורה ומדקדקים במצות כמו בדורות מקדמת דנא.השתנות זו היא פרי עמלם <strong>של</strong> ראשי ומבוגרי הישיבות משארית הפליטה.יש מהםשפעלו והצליחו מצד מהותם והויתם בזה שע"י עצם דמותם והנהגתם נתבטא "כזה ראה וקדש",ואותם ילידי המדינה שצמאו למים נמשכו אחריהם, ויש מהם שראו שכדי לקרב לבבות שאינןמתעוררות מעליהן נחוץ להשתמש במדת חנוך לנער על פי דרכו, לשוחח עם נוער כזה בלשונוולהבין התרבות שבה נתגדל.הרוחניות וכפי כשרונותיו הפעיליות.יש שכחם בפה ויש שכחם בלב, ויש שכחם בעט סופר.בתחום שחצב לעצמו.כמובן כל אחד ואחד שפעל בתחום זה עשה מאמצים כפי כוחותיויש שעשו והצליחו עם יחידים ויש שעשו והצליחו עם רבים,הגר"י שציפנסקי זצ"ל היה מ<strong>של</strong>וחי דרחמנא בעבודה קדושה זו וכמעט <strong>של</strong>א היה דוגמתוראשית כל, היה ת"ח מופלג, סיני ועוקר הרים.היו כאלו שעסקו במדעיהיהדות שכונתם היתה רצויה אבל מעשיהם לא הגיעו למטרה המבוקשת מחמת זה שידיעת והבנתהתורה הן כתנאי קודם למעשה להחזרת מורשת התורה לאיתנה.ברם מה נהדר המחקר המדעי <strong>של</strong>הגר"י שציפנסקי זצ"ל שידיעותיו הענקיות בכל חדרי התורה הכשירו אותו למלאכה זו. נוסף לזה,
- Page 2 and 3: אור המזרח יוצא לאור
- Page 4: הערות למגישי מאמרי
- Page 7 and 8: לזכרו ומתורתו שלהר
- Page 10: הרב יהודה דוד בלייך
- Page 15 and 16: 16 אור המזרחבזה שחיי
- Page 19 and 20: 22 אור המזרחמעניינת
- Page 21 and 22: 24 אור המזרחטענה כיו
- Page 23 and 24: 27הרב ישראל שציפנסק
- Page 25 and 26: ב(29הרב ישראל שציפ
- Page 27 and 28: 31הרב ישראל שציפנסק
- Page 29 and 30: מגנזי ראשונים
- Page 31 and 32: 38 אור המזרחבמו"מ שב
- Page 33 and 34: 40 אור המזרחניסן, ו
- Page 35 and 36: ד(42 אור המזרחידיד
- Page 38 and 39: 45הרב יוסף בוקסבוים
- Page 40 and 41: 47הרב יוסף בוקסבוים
- Page 42 and 43: הרב יעקב אריאלהרב ה
- Page 44 and 45: 53הרב יעקב אריאלמחמ
- Page 46 and 47: הרב אפרים גרינבלאט
- Page 48 and 49: 58 אור המזרחונראה דכ
- Page 50 and 51: 61הרב שלמה דיכובסקי
- Page 52 and 53: 63הרב שלמה דיכובסקי
- Page 54 and 55: 65הרב שלמה דיכובסקי
- Page 56 and 57: הרב נתנאל הלפגוטר"מ
- Page 58 and 59: 71הרב נתנאל הלפגוטמ
- Page 60 and 61: 73הרב נתנאל הלפגוטא
- Page 62 and 63:
76 אור המזרחקושיית ה
- Page 64 and 65:
78 אור המזרחביאור גד
- Page 66 and 67:
פ(80 אור המזרחוכן י
- Page 68 and 69:
פ(הרב מנחם יעקובו
- Page 70 and 71:
85הרב מנחם יעקובובי
- Page 72 and 73:
87הרב מנחם יעקובובי
- Page 74 and 75:
90 אור המזרחה. עיין
- Page 76 and 77:
92 אור המזרחהלילה הז
- Page 78 and 79:
ד(94 אור המזרחעכ"פ,
- Page 80 and 81:
96 אור המזרחעוד י"ל ד
- Page 82 and 83:
99הרב יעקב דוד לובאן
- Page 84 and 85:
101הרב יעקב דוד לובא
- Page 86 and 87:
103הרב יעקב דוד לובא
- Page 88 and 89:
105הרב יעקב דוד לובא
- Page 91 and 92:
110 אור המזרח
- Page 93:
112 אור המזרחג. איס
- Page 97 and 98:
116 אור המזרחומבואר
- Page 99 and 100:
118 אור המזרחזכייה ב
- Page 101 and 102:
120 אור המזרחשו"ר שהש
- Page 103 and 104:
מדור אגדה ומחשבה
- Page 105 and 106:
128 אור המזרחוהנה בג
- Page 107 and 108:
130 אור המזרחומצאתי
- Page 109 and 110:
132 אור המזרחאמנם לא
- Page 111 and 112:
134 אור המזרחמשמעות
- Page 113 and 114:
136 אור המזרחח. באל
- Page 115 and 116:
138 אור המזרחע"פ האמו
- Page 117 and 118:
140 אור המזרחואולי י
- Page 119 and 120:
142 אור המזרחנמצינו
- Page 121 and 122:
144 אור המזרחהגמ'נמ
- Page 123 and 124:
146 אור המזרחאמנם המ
- Page 125 and 126:
148 אור המזרחמבחינה
- Page 127 and 128:
150 אור המזרחהשבת לי
- Page 129 and 130:
הרב שלום כרמימרצה ל
- Page 131 and 132:
159הרב שלום כרמיהמחב
- Page 133 and 134:
הרב שלום כרמי161
- Page 135 and 136:
164 אור המזרחד. עני
- Page 137 and 138:
166 אור המזרחז. ביא
- Page 139 and 140:
168 אור המזרח", ה'או
- Page 141 and 142:
170 אור המזרחעל פי יס
- Page 143 and 144:
172 אור המזרחעל פי דב
- Page 145 and 146:
174 אור המזרחגם הבני
- Page 147 and 148:
הרב יהודה שביבעורך,
- Page 149 and 150:
181הרב יהודה שביבחכם
- Page 151 and 152:
מדור פרשנות ומחקר
- Page 153 and 154:
188 אור המזרח39: עמ'ל
- Page 155 and 156:
190 אור המזרח96: עמ'ו
- Page 157 and 158:
192 אור המזרח127: עמ'
- Page 159 and 160:
194 אור המזרח155: עמ'
- Page 161 and 162:
196 אור המזרח216: עמ'-
- Page 163 and 164:
198 אור המזרח301: עמ'
- Page 165 and 166:
200 אור המזרחנראה.36
- Page 167 and 168:
202 אור המזרח443: עמ'
- Page 169 and 170:
204 אור המזרח566: עמ'
- Page 171 and 172:
הרב מאיר הרשקוביץ ז
- Page 173 and 174:
ה"211הרב מאיר הרשקו
- Page 175 and 176:
213הרב מאיר הרשקוביץ
- Page 177 and 178:
מדור תגובות
- Page 179 and 180:
220 אור המזרחלכבוד ה
- Page 181 and 182:
222 אור המזרחבברכה ו
- Page 183 and 184:
224 אור המזרחבקובץ"
- Page 185 and 186:
--התחדשותה של תנועת
Change language