Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
58 אור המזרחונראה דכשהגמרא אומרת "אתי מרור דרבנן ומבטל למצה" אין פירושו שטעם המרורשהוא מדרבנן מבטל ליה לטעם מצה שהיא דאורייתא דא"כ היה שפיר יוצא המצוה <strong>של</strong> מצה כיוןדלא צריך שיטעום טעם המצה בפיו וכמו שהקשינו,החפצא <strong>של</strong> מצה ואין כאן שום אכילה,שאין כאן מצה כלל.אלא פירושו שהמרור דרבנן מבטל אתואין הכוונה כאן משום <strong>של</strong>א טעם טעמו <strong>של</strong> מצה אלאאולם רש"י והרשב"ם ביארו "ומבטל ליה לטעם מצה דאורייתא" וא"כ שוב*יקשה מדוע יצא בבלע מצה הרי אין כאן כלל טעימה.אמנם ע' ברשב"ם על הגמ' בבלע מצה שכתב וז"ל: "ומיהו לכתחלה טעם מצה בעינן".לפ"ז אפשר לומר דאם בלע מצה יצא בדיעבד אף אם לא טעם טעם מצה אבל הא ד"לא נכרוךאיניש" מיירי לכתחלה כי לכתחלה צריך שיהיה טעם מצה בפיו.ד. הערה בנוסח ברכת "אשר גאלנו"בהגדה <strong>של</strong> פסח בברכת "אשר גאלנו" אומרים "והגיענו הלילה הזה לאכול בו מצהומרור", וצ"ע מדוע לא מזכירים ג"כ פסח.ואין לומר שנוסח זה קאי בזמן שאין פסח, שהריהרמב"ם בפרק ח' מהלכות חמץ ומצה הלכה ה' כתב וז"ל, "וחותם ברוך אתה ד' . . . והגיענו ללילההזה לאכול בו מצה ומרורים, ובזמן הזה מוסיף כן ד' אלקינו ואלקי אבותינו יגיענו למועדיםולרגלים אחרים וכו'" הרי הרמב"ם הביא מתחילה את הנוסח בזמן שבית המקדש היה קיים ומ"מאינו מזכיר אלא מצה ומרור בלבד, וצ"ע.* וראה בענין זה בחידושי מרן הגרי"ז הלוי זצ"ל למס' זבחים עט. עמ' קפ"ז – הערת המערכת.
Change language