Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
הרב נחום ברונזניקירו<strong>של</strong>יםהערות למחזור <strong>של</strong> פסח(מהדורת יונה פרנקל)במסגרת מפעל המחזור לפי מנהגי בני אשכנז על כל ענפיהם פירסם ד"ר דניאל גולדשמידטז"ל את המחזורים לימים הנוראים בצירוף פירוש מ<strong>של</strong>ו. הערותי לפירושו ראו אור באורהמזרח (כרכים ל"ג-ל"ה). כממשיך דרכו פירסם פרופ' יונה פרנקל בשנת תשנ"ג כמתכונתואת המחזור לפסח בצירוף פירוש מ<strong>של</strong>ו. לצערי ישנם מקומות רבים בפירושו שאינםמכוונים. הערותי, שמקוצר היריעה רק חלק מהן מתפרסם כאן, באות להעמיד דברים עלתיקונם. אותן אני מקדיש לעי"נ הרב ישראל שציפנסקי ז"ל שבעידודו והמרצתו כעורך אורהמזרח רבות בשנים עורר כוחות יצירה רדומים בקרב תלמידי חכמים רבים, והקים מהםחוקרים ויוצרים ראויים לשמם. מלבד היותו חוקר מעמיק ומחבר פורה ודגול כ<strong>של</strong>עצמו, י<strong>של</strong>זקוף לזכותו מחקרים וחידושים בדברי תורה גם <strong>של</strong> אחרים שאלמלא הוא לא היו קורמיםעור וגידים, ובכך זכה וזיכה את הרבים.בקשר להערותי דלקמן מן הראוי לציין שאין להקל ראש בחשיבותם <strong>של</strong> הפיוטים, שהרירש"י ובעלי התוספות התייחסו בכבוד אליהם ונשאו ונתנו בדבריהם בכובד ראש. המונח"אבי אבות הטומאה" לגוף מת לא נמצא בדברי התנאים והאמוראים. הוא מופיע בחיבוריהם<strong>של</strong> כמה מן הראשונים (למ<strong>של</strong>, רש"י ב"ק ב:). הראשון שידוע לנו שהשתמש במונח זה הואהקליר בפיוטו "אין לשוחח" לפרשת פרה. ולא רחוק מלהציע שמשם הוא הגיע לראשונים.מחוסר ניקוד יבואו המובאות מן הפיוטים בכתיב מלא, ועל פי סדר העמודים שבמהדורההנידונה.25: עמ'לבריאה עשה אותו ליפה תואר–ליל שימורים גיה עולם התאיר:המהדיר.אור עולם הוא כינוי לה' (ישעיה ס:יט).לנכון, והשוה מחזור לר"ה, מהד' גולדשמידט עמ' 301.ממצרים30: עמ'–לשופטים ח:ד).המהדיר.עמ'אור עולם <strong>של</strong> יום ראשוןאין ענין <strong>של</strong> בריאת האור שייכות לנושא <strong>של</strong> פיוט זה.השוה: ליל שימורים אור עולמו נגלה (עמ' 36), ושם פיר<strong>של</strong>יל שימורים אז בהניחך <strong>של</strong>וחים: <strong>של</strong>וחים,ישראל שנ<strong>של</strong>חוהנוסח הנכון הוא: <strong>של</strong>והים, ומשמעו: עייפים כפי שימושו בארמית (ת"יוכך פירושו להלן, עמ' 597, שו' 96, ולא כפירושו <strong>של</strong> המהדיר שם.:32"מחמד פנים", לא קיים.לח:יא.כרך מחמד לב וגהים:וגהים, ופניםהמהדיר. –ובטל, כי ניביש לקרוא וגיהים, ומשמעו: אורות, והוא כינוי לעינים על פי תהליםהשוה הביטוי "עפעפי גיהנו", דהיינו: עפעפי עינינו (ראה ערוגת הבושם, ח"ב, עמ'מעתה עולה לנו הניב מחמד עיניים, ניב הרווח במקרא (מל"א כ:ו, ועוד).כינוי פייטני לשמיםעמ' 38: ליל שימורים ידודון מלאכי רזה:רזה, לשון רז, נעלם.(135. . . והואהמהדיר. –בקיום רזה" (מחזור ליו"כ, מהד' גולדשמידט עמ'המלה רזה נמצאת בסליחה "אל הר המור", בביטוי "בי נשבעתי.(559ושם פירש המהדיר לנכון: בשבועה חזקה,על פי הארמית, מטרא רזיא (תענית ג:). לכן נראה שממשמעות חוזק הפך לשון רזה ככינוי לשמים
Change language