הרב נחום ברונזניק205
הרב מאיר הרשקוביץ ז"ליחס חז"ל לתרגומים בכלל ולתרגום אונקלוס בפרט*32 1במשנה מפורשת בירו<strong>של</strong>מי ובבבלי אנו למדים: "אין בין ספרים לתפלין ומזוזות,54אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ותפלין ומזוזות אינן נכתבות אלא אשורית.גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית".6גמליאל.בבבלי המליץ ר' יוחנןרבן שמעון בןההלכה נפסקה כרבן שמעון בן– בהטעמתו <strong>של</strong> ר' חייא בר אבא – על השפה היוונית את הפסוק:7"יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם" (בראשית ט כז), שיפיותו <strong>של</strong> יפת יהא באהל שם.בירו<strong>של</strong>מי נמצאת הטעמה אופיינית: "בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להיתרגם כל צורכה אלא8יוונית".כנראה שההלכה העניקה פה סמכות רשמית10התורה בשפה ובלשון יוונית.–9ואף אם תחילתה באונסלתרגום –1211ואם אמנם אמרו : "ארור שילמד בנו חכמת יוונית", וגם ענו לשואל : "צא ובדוקשעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יוונית", הרי דבריהם ברור מיללו,13שכוונתם הייתה לחכמה יוונית ולא לשפה וללשון.1234(5(68(9* הרב מאיר הרשקוביץ ז"ל תרם עשרות מאמרים ל"אור המזרח" במשך כהונתו <strong>של</strong>הרב שציפנסקי ז"ל. מאמר זה הינו קטע מהדיסרטציה <strong>של</strong>ו (תש"י, ישיבה אונברסיטה)שהוא עיבד מחדש בשנותיו האחרונות. משפחתו המציאה לנו את המאמר לציון קשריהידידות ואהבה ששררו בין המחבר והרב שציפנסקי ז"ל.מ) גילה פרק א, הלכה ט.מ) גילה ח:ע) ' ברש"י ויתר המפרשים, שהכוונה היא לתורה, נביאים וכתובים.ב) כל לשון ובכל כתב (עיין בפיה"מ להרמב"ם על המשנה במגילה, שם).הרמב"ם בפיה"מ למסכת ידים, ד:ה, ביאר ככה: "הוא הכתב שבו ניתנה תורה לישראל,ונקרא אשורי, שהוא המאושר (=המובחר) שבכתב, מלשון: כי אשרוני בנות (בראשית ל יג), שכתבזה אינו משתנה ולא יפול בו דמיון לעולם, לפי שאותיותיו בלתי מתדמות ואינו נדבק אות באותבשיטת כתיבתו ואין כזה בשאר הכתבים".בבבלי מגילה ט: א"ר אבהו א"ר יוחנן הלכה כרשב"ג. ושם ט. הסיק רב אשי אליבא דרביהודה, שגם רשב"ג לא התיר את כל התנ"ך אלא חמשת חומשי התורה, על דוגמת בקשת תלמיהמלך: "כתבו לי תורת משה רבכם" (דהיינו תורת משה לבד). ועיין בכסא רחמים, להחיד"א, למס'סופרים, א ח (הוצאת אונגוואר 1868).7) מגילה ט:.מ) גילה פרק א, הלכה ט.כמו שרבי יהודה הסביר, במגילה ט., שהתירו בספר תורה משום מעשה שהיה בתלמי המלך,וע' לקמן בהערה 14; ועיין הבאור לתורה, מפרץ סנדלר, ירו<strong>של</strong>ים תש"א, עמודיםעיין "הלשון היוונית בארץ ישראל" (ביוונית ויוונות בארץ ישראל, פרופ' ליברמן, ירו<strong>של</strong>ים.6-7(10,1962 עמודים .(1-51(11סוטה מט:; בבא קמא פב:; מנחות סד:; ושים לב שבסוטה ובמנחות כתוב: "לעז להםבחכמת יוונית", אבל בבבא קמא חסר הביטוי הזה, אך המהרש"ל הגיה גם בב"ק כן.