Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
195הרב נחום ברונזניקעמ'לעשות <strong>של</strong>ום.:176בעשרון שעורים להדביק זוג מופרש:מופרש: מרוחק זה מזההמהדיר. –ולא דק.להדביק,לפייס,הפייטן מתייחס להלכה, שסוטהאסורה לבעלה עד שתביא את מנחתה עשירית האיפה קמח שעורים ותשתה את המים המאררים(משנה סוטה א, ב).לזוג שהיה מובדל מיחסי אישות ביניהם.עמ'לפניו ריח ניחוח:177–ובכן פירושו: על ידי מנחת השעורים להחזיר את ההזדווגות (יחסי אישות)המהדיר.הפייטן מסכם את המתואר ביחזקאל טז:ט-יג.עשה לישראל כמתואר שם.להדביק: על פי לה"כ ודבק באשתו (בראשית ב:כד).גידלה בניחוחיו לשמש בשרביטו: גידל אותה בשביל שתעלהאין זאת במשמעות לשון "גידלה בניחוחיו".נראה לי שבטור זהגידלה בניחוחים: הכוונה לכל הדברים היפים שה'לשמש בשרביטו: הכוונה לביטוי שם: ותצלחי למלוכה (פסוק יג).שרביט הוא סמל <strong>של</strong> מלכות (אסתר ד:יא), והשוה תנחומא, וארא, ח. ובכן פירושו <strong>של</strong> הטור הוא:ה' עשה לישראל כל מיני דברים נעימים כדי להכין אותם להיות מתאימים למלכות, וכך אמר ה'לישראל, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים (שמות יט:ו), ומכילתא שם.הטורף בזרועעמ'180: טרף זרוע אשר עצם פצחני: טרף זרוע, כנראה במשמעות פרעה,– המהדיר.עצמותי בעבודת פרך.180: עמ'ששילח אותי מן הבור=)לי נראה שהכוונה היא: ה' טרף את הזרוע <strong>של</strong> פרעה אשר פיצח אתיוון טיט לביניינו כקנוי כסף הגיחני:יוון) מלהיות עבד המשועבד לבנות טיט– המהדיר.שעור הטור: לאחרונסתבך בהפרידו ביןהדבקים, יוון טיט, וגם אין בונים טיט. טור זה הוא המשכו <strong>של</strong> הטור דלעיל. בטור זה מתואר איךפרעה פיצח את עצמות ישראל בעבודת פרך.כסף, שמות יב:מד) ליוון טיט לבנות את בניינו, דהיינו פיתום ורעמסס.המהדיר.184: עמ'זעקת געים שעה האל:ופירושו: פרעה הוציא אותי (הגיחני) כמו עבד (קנויגעים,כמו גועים,כלומר צועקים–ונראה להציע שצ"ל: יגעים, והפייטן מתייחס לפסוק, ויאנחו בני ישראל מן העבודהויזעקו וגו' (שמות ב:כג).212: עמ'לישא דע פלילים/העדה, אשר מהם הוא נוטל רשות, קמתי לצאת לדרךצגתי במסלולים:– המהדיר.לקבל דעת חשובימובן זה אינו משתבץ יפה בתוכןהמחרוזת. הניב "אשא דעי" (איוב לו:ג), משמעו: אשמיע דעתי. פלילים: מתפללים, על פי לה"כ,ויעמד פינחס ויפלל (תהלים קו:ל). ראה ד"ר ב, א. ופירושו <strong>של</strong> החרוז: להשמיע דעת המתפלליםעמדתי בדרכים, כלומר בדרכי התפילה לה'.ב"ר צט, י214: עמ'– המהדיר.להפגיע בעד לני שפתים: לני שפתיים, כינוי לתלמידי חכמים לפילא מסתבר ש<strong>של</strong>יח ציבור יתפלל במיוחד בעד תלמידי חכמים. לכן נראה