11.07.2015 Views

לזכרו ומתורתו של - YU Torah Online

לזכרו ומתורתו של - YU Torah Online

לזכרו ומתורתו של - YU Torah Online

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

הרב יעקב אריאלהרב הראשי לרמת גןתשובה בנושא חימוץ תבואה בפסחלפני חג הפסח אשתקד פנה אלי רב <strong>של</strong> קיבוץ דתי במרכז הארץ בשאלה זו:‏ התבואהבשדה הגיעה ל<strong>של</strong>ב <strong>של</strong> התב<strong>של</strong>ות בפסח.‏הפסח בגלל שהתחמיץ(silo)התחזית צפוי בפסח גשם קל.‏אי אפשר להקדים או לדחות את הקציר לפני או לאחרחייב להיעשות בדיוק ב<strong>של</strong>ב מסוים,‏ לא לפניו ולא לאחריו.‏– מה עדיףלפילמכור לגוי רגע לפני ההחמצה,‏ אולם אז המלאכותתיעשנה בחמץ <strong>של</strong> גוי ואין היתר לעשותן במועד,‏ או להסתכן בהחמצה ע"י הגשם ולעשות מלאכהבמועד ב<strong>של</strong> ישראל,‏ מדין דבר האבד?‏לכאורה,‏ יש להעדיף את מניעת איסור החמץ שהוא איסור דאורייתא בעוד שמלאכהבמועד היא רק מדרבנן ‏(וגם למ"ד שעיקרה מדאוריייתא,‏ מכיון שהכתוב מסרה לחכמים היא קלהיותר מחמץ בפסח).‏אך יש גם סברה הפוכה,‏ שמלאכה במועד עיקרה מהתורה,‏ בעוד שתבואה שנרטבה אינהחמץ מהתורה ויתכן שאפילו לא מדרבנן כמו שיתבאר ‏(וכמו"כ אם נניח שהדגן יחמיץ בגלל הגשםממנ"פ המלאכה תעשה בחמץ בין אם הוא <strong>של</strong> הגוי ובין אם הוא <strong>של</strong> ישראל.‏אלא שאם החמץ <strong>של</strong>הגוי יש להניח <strong>של</strong>א כל הדגן יחמיץ וא"כ המלאכה שתיעשה בדגן תתייחס בעיקר לדגן <strong>של</strong> הישראלוהמיעוט <strong>של</strong> הגוי ייגרר אחרי הרוב).‏הנה מעיקר הדין מותר ללתות את הדגן לפני טחינתו כמבואר בפסחים ‏(מ.).‏אומנםבשולחן ערוך אורח חיים סימן תנג סעיף ה נפסק:‏ האידנא אסור ללתות בין חטים בין שעורים.‏אולם זוהי חומרא.‏ארוכה במים שהיא אסורה.‏וצריך לברר מהו הגבול המדויק בין לחות מעטה,‏ המותרת מעיקר הדין,‏ לשריההנה בשו"ע אורח חיים סימן תסז ‏(ב):‏דגן זה שנטבע בנהר או שנפלו עליו מים אע"פ <strong>של</strong>א נתבקע אסור דכיון דמינחנייחי אתי לידי חימוץ.‏ הגה:‏ ולכן יש ליזהר <strong>של</strong>א יבואו מים או גשמים מזלפיםעל החטים כי אז אפילו לא נתבקעו אסורות.‏שיטה זו היא שיטת הרי"ף בפסחים ‏(מ.)‏ שדגן ששהה זמן רב במים עד שנתבקע אסורמהתורה וספקו אסור כדין ספיקא דאורייתא לחומרא.‏אך בדעת הרמב"ם יש שפירשו שגם אם הדגן התבקע אינו אסור מהתורה ‏(עיין פר"חתסז ט)‏ ומכיון שהמדובר בגשמים קלים יש לחוש רק לרטיבות חלקית וגם רטיבות זו ספק אםתחמיץ כי יש גם סיכוי שתתיבש לפני שתחמיץ.‏בחיטים ששפכו עליהם מים,‏ וכתב:‏ועיין שו"ת עין יצחק חלק א – או"ח סימן יז שדןזה ברור דאף דיבורר דשפכו שם מים עכ"ז כל זמן דלא נתבקעו לא הוי ודאיחמץ רק ספק חמץ.‏ דאף דקיי"ל באו"ח סי'‏ תס"ז סעי'‏ ב'‏ דגן שנטבע בנהר כו'‏אע"ג <strong>של</strong>א נתבקע אסור דכיון דמינח נייחי אתי לידי חימוץ.‏ מ"מ אין זה ודאי

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!