96 אור המזרחעוד י"ל דנ"מ גם לעניין אם מטבל בחרוסת או במי מלח וכן אם צריכים שיעור כזית, דלצדשכרפס הוא קיום מרור לכאורה יש להדר לטבלו בחרוסת דוקא משא"כ לצד הב',וכן משמעמהמרדכי ריש "סדר <strong>של</strong> פסח" וכן בתד"ה מטבל (קי"ד.) דדעתם דמטבילין במי מלח דוקא אשר זהלשיטתם (אי נימא <strong>של</strong>דעתם כרפס הוא קיום בסיפור יצ"מ כדי שהתינוקות ישאלו סתם ושאין בכרפסשום דין מרור).וכן הביאו שר' יוסף טבל בחרוסת דוקא, ואי נימא שזהו ר' יוסף טוב עלם שכרפסהוא קיום במרור הרי נמצא דלשיטתייהו אזלי, וכנ"ל.וכן לצד שהכרפס הוא קיום מרור לכאורה יש לאכול כזית דוקא, דוגמת אכילת המרורעצמו דמצותו בכזית דוקא משא"כ לצד שהוא קיום בסיפור יצ"מ כדי שישאלו התינוקות אפשר דלאבעי כזית.(וב' נ"מ אחרונים אלו אינם מוכרחים דאפשר שהם תלויים בחיוב המצוה, וכמו שהבאנוממו"ר זצ"ל לעיל, ואילו דברינו מתייחסים לקיום המצוה עיי"ש לעיל.)
הרב יעקב דוד לובאןעדיסאן, ניו דזירזי∗בן חו"ל בא"י ביו"ט שני <strong>של</strong> גליותמחלוקת בין האבקת רוכל והחכם צביבענין ניהוג יו"ט שני לבן חו"ל הנמצא בא"יבן א"י הנמצא בחו"ל כו"ע מודי שאסור במלאכה ביו"ט שני <strong>של</strong> גליות אף אם דעתולחזור, כמבואר בפסחים (נא:) "אמר ר' אמי ביישוב אסור במדבר מותר", והיינו משום דנותנים עליוחומרי המקום שהלך לשם ואל ישנה מפני המחלוקת כדאיתא במשנה ריש פרק מקום שנהגו.אלאשנחלקו הראשונים אם מותר לבן א"י לעשות מלאכה בצנעא בחו"ל ביו"ט שני דבכה"ג ליכא משוםמחלוקת, והט"ז סי' תצ"ו ס"ק ב' פסק כדעת המקילים ואילו דעת המג"א סק"ד לפסוק לחומרא לאסורמלאכה בצנעא.להלכה, הכריעו המ"ב והערוך השולחן ועוד בעלי הוראה כהמג"א דאף בצנעא אסור.אולם דין בן חו"ל הנמצא בא"י ביו"ט שני לא הזכיר המחבר בשו"ע, אבל בשו"ת אבקתרוכל ס' כ"ו הורה מרן שחייב לנהוג יו"ט שני <strong>של</strong> גליות וכתב שכך פשט המנהג מימי קדם בפני גדוליעולם ומתקבצים מנינים רבים מבני חו"ל ומתפללים תפילת יו"ט, ע"ש. ובשו"ת חכם צבי (סי' קס"ז)חלק עליו ודעתו שנוהג רק יום אחד, והנוהג ב' ימים עובר משום בל תוסיף. וז"ל הח"צ: ואף ד<strong>של</strong>חומתם הזהרו במנהג אבותיכם דילמא גזרו שמדא ואתי לאקלקולי בא"י לא שייכא. . .אף הבאיםמחו"ל אסורים הם לנהוג שני ימים טובים <strong>של</strong> גליות כל זמן שהם בא"י אפילו בדרך ארעי כיוןשהמקום גורם ואין זה בכלל חומרי המקום שיצא משם, עכ"ל. כידוע, כבר דשו בפלוגתא זו רביםוגדולים.*הכרעת המ"ב והערה"ש והאג"מ (או"ח ח"ד ס' ק"א) והרבה מפוסקי זמנינו היא כדעתהאבקת רוכל, אבל יש שחששו גם לשיטת הח"צ.ובספר עיר הקודש והמקדש ח"ג פרק י"ט סי' י"אהביא שרבנו שמואל מסלנט הכריע כח"צ (אך למעשה הורה להחמיר כב' השיטות).יש לעמוד על יסוד המחלוקת בין האבקת רוכל והח"צ ועל מה סובב מחלוקתם.האם יו"ט שני <strong>של</strong> גליות בחו"ל נחשב כמנהג ש"המקום גורם"?ראינו <strong>של</strong>דעת האבקת רוכל יש חיוב לבן חו"ל שנמצא בא"י לנהוג יו"ט שני משוםשנותנים עליו חומרי המקום שיצא משם ואילו הח"צ סובר שאין זה נכנס בכלל חומרי המקום שיצאמשם "שהמקום גורם". פשטות כוונת הח"צ הוא דניהוג חומרי המקום שיצא משם שייך דוקא במנהגשאינו קשור למקום, דהיינו שאף שאנשי מקום פלוני נוהגים באיזה מנהג אין המקום ההוא סיבהלאותו המנהג אלא שבמקרה התחילו אנשי המקום לנהוג הכי, וכגון המנהג הנזכר בפסחים נא. דבחו"ללא אכלי אייתרא (הוא חלב שבכפיפת הקיבה) ואילו בא"י אכלי, אין מקום דירתם בא"י או בחו"ללזכר נשמת האי גברא רבה ויקירא, הרב ישראל שציפנסקי זצ"ל, עורך "אורהמזרח" להרבה שנים, איש האשכולות, בקי גדול ושקדן נפלא. ידיו רב לו בכל מקצועותהתורה, הן בהלכה, הן באגדה. אשריך ישראל שהשארת אחריך אוצר מלא <strong>של</strong> ספריםומאמרים שבהם הראית כחך הגדול כסיני ועוקר הרים גם יחד. יהא זכרו ברוך.