Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
31הרב ישראל שציפנסקי ז"להרמב"ם כתב בריש הלכות גזילה אין לוקין על לאו זה [לא תגזול] שהרי הכתוב נתקולעשה שאם גזל חייב להחזיר שנאמר והשיב את הגזילה וכו', ואפילו שרף הגזילה אינו לוקה שהריהוא חייב ל<strong>של</strong>ם דמיה וכל לאו שניתן לת<strong>של</strong>ומין אין לוקין עליו, ע"כ.הגר"ח הלוי הבין מדבריהרמב"ם הללו שאף הת<strong>של</strong>ומין כשאין הגזילה קיימת היא גדר ניתק לעשה אבל לא לעשה "והשיב"(שבויקרא ה פסוק כג) אלא לעשה "ושילם אותו בראשו" (שם פסוק כד), וז"ל (בפ"ט מגזילה ה"א)"שבאיתא לגזילה אינו לוקה משום דהוי לאו הניתק לעשה ובליתא לגזילה לא לקי משום דהוי לאוהניתן לת<strong>של</strong>ומין. . .דס"ל דתרי חיובי בפ"ע נינהו, חיוב השבת עצם הגזילה דהוא מקרא דוהשיבאת הגזילה וחיוב ת<strong>של</strong>ומין מ<strong>של</strong>ו דהוא כשאין הגזילה קיימת והוא מקרא דושילם [וכמבואר כןלהדיא בספרא פ' ויקרא עיי"ש]".ואע"פ <strong>של</strong>א הוזכר בדברי הגר"ח הדבר מפורש נראה שגםהת<strong>של</strong>ומין באין הגזילה קיימת אינו פטור ניתן לת<strong>של</strong>ומין גרידא שהוא פטור בכל לאו שבממוןשניתן לת<strong>של</strong>ומין אפי' כ<strong>של</strong>א נאמר ת<strong>של</strong>ומין בכתוב (עי' להלן), אלא שכאן הוא ניתק לעשהדת<strong>של</strong>ומין בפסוק ושילם, וכמפורש בריטב"א מכות (טז.) "שהכתוב ניתקו לעשה דת<strong>של</strong>ומין".אולם מה שהצריך הגר"ח פסוק אחר "ושילם" למצות ת<strong>של</strong>ומין כשאין הגזילה בעין,מדברי הרמב"ם בס' המצוות (מ"ע קצד) משמע שאף הת<strong>של</strong>ומין נכלל במצות "והשיב את הגזילהוגו'", וז"ל, "הוא שציונו להשיב את הגזילה בעצמה. . .או לתת דמיה אם נשתנית והוא אמרו ית'והשיב את הגזילה אשר גזל, וכבר ביארו במס' מכות (שם) <strong>של</strong>או דגזל הוא לאו שניתק לעשה".הרי מפורש יוצא מדבריו שהעשה והשיב כוללת הכל ושאף נתינת דמים פוטרת ממלקות מדין ניתקלאותה עשה [אך עי' בס' חמדת ישראל להגרמ"ד פלוצקי בתחילת הספר שאמנם רואה בל' שבסה"מסתירה לל' הרמב"ם ריש הל' גזילה]. וכן נראה מבעל המאור ב"מ (כו:) שמקיים מצות והשיב גםכשאין הגזילה בעין ומ<strong>של</strong>ם דמים.וכ"כ הרא"ש (ב"מ שם) בפירוש: "אבל לאו דלא תגזול אפילואכלה או נשרפה ושילם דמים תיקן הלאו וקיים עשה דוהשיב", וכן הבין הגר"ש שקאפ בחי' לב"מסי' כא, שאף ת<strong>של</strong>ום דמים ניתק לעשה והשיב עייש"ה.ולפ"ז י"ל שאף בריש הל' גזילה שכתב הרמב"ם דין ניל"ע כשמחזיר בעין ודין ניל"תכשמ<strong>של</strong>ם דמים אין פירושו שיש בזה דין מיוחד כהבנת הגר"ח הלוי אלא שכך באה מצות והשיבלנתק מלקות הלאו לא תגזול בהשבת החפץ או בת<strong>של</strong>ומין, אלא שכשישנו החפץ בעין אין העשהמתקנת הלאו ע"י ת<strong>של</strong>ומין.ומ"מ יש סימוכים להבנת הגר"ח במצוות ל"ת ממה שכתב הרמב"םבסהמ"צ מ' רמה: "שהזהירנו <strong>של</strong>א לגזול . . . והוא לאו הניתק לעשה והוא אמרו והשיב את הגזילה,ואפילו בטל את העשה אינו לוקה לפי שהוא לאו הניתק לעשה דת<strong>של</strong>ומין" (אך עי' סהמ"צ מהד'הגר"ח העליר שמשמיט תיבת "לעשה" אלא גורס לאו הניתן לת<strong>של</strong>ומין).
Change language