Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
159הרב <strong>של</strong>ום כרמיהמחבר.ברם עיון מעמיק יותר מעלה אפשרות נוספת, לפיה מתישבת דעת רמב"ן עם יסודו <strong>של</strong>ראוי לשים לב לכך שביאורו הראשון <strong>של</strong> רמב"ן נראה, במבט ראשון, כסותר את הרעיוןאותו שואב רמב"ן מן הגמ'.הזוכה לכבוד מצד בני חת.אברהם.במשא ומתן מייגע.לפי המהלך הראשון, מהווה קבורת שרה הצגה <strong>של</strong> הצלחת אברהם,מן הגמ' נראה ההפך: העימות עם עפרון הוא עדות לחוסר האונים <strong>של</strong>אמנם אפשר לתרץ ששני ההסברים נכונים: מצד אחד – מעמד <strong>של</strong> כבוד; מצד שני – הצורךאעפ"כ המתח בין גישת רמב"ן לגישה הנובעת מן הגמ' מורגש.מענין שגם בבאור רמב"ן להבטחת א"י לאברהם ולזרעו (בראשית יג:יז) קיימת כפילותפרשנית. הקושי בפסוק ברור: אברהם בעצמו לא ירש את הארץ. מדוע, אם כן, משמיענו הכתובשהארץ ניתנה גם לו וגם לזרעו? על זה מסביר רמב"ן: "וטעם לך ולזרעך שתחזיק במתנה מעכשיולהנחילה לזרעך, כמו שאמרו רבותינו (ב"ב קיט:) ירושה היא להם מאבותיהם.שהיה מו<strong>של</strong> עליה ונשיא אלקים בתוכה בכל מקום שילך בארץ ההיא."נראה לי ששני הפירושים כאן מקבילים לשני הטעמים בפרק כ"ג.ועל דרך הפשט יתכןפירוש הפשט בפרקי"ג רואה בכבוד בו זוכה אברהם ביטוי לקיום ההבטחה: אברהם התחיל ע"י כך לרשת את הארץבפועל.פרוש זה תואם את הגישה הראשונה בפרשת חיי שרה, שם מודגשת נשיאותו <strong>של</strong> אברהם,ומעשה הקבורה הוא קיום <strong>של</strong> הירושה.לפי הפרוש <strong>של</strong> חז"ל, אותה אין רמב"ן מכיר כפשט, איןאברהם יורש בפועל, אלא רק עבור זרעו. פרוש זה מקביל למה שכתב ע"פ הגמ', שפרשת קבורתשרה מהווה נסיון משום שאין אברהם מסוגל לממש את ההבטחה האלקית.לפי פרוש זה, שאינופשוטו <strong>של</strong> מקרא, לדעת רמב"ן, אין היחס לארץ ויחס האבהות שני יסודות עצמאיים בחייו <strong>של</strong>אברהם.גם היחס לארץ קשור בתפקידו <strong>של</strong> אברהם כאב הזוכה עבור בניו.הפרדנו, איפוא, בין שתי מערכות בפירוש רמב"ן: בין פשט לדרש.מצינו בתורה רק מאורע אחד המזוהה כנסיוןהעקדה. –במישור הפשט,לאור ההערה הספרותית לעיל אפשר לבנותמסגרת <strong>של</strong> נסיונות הפותח ב"לך לך" הראשון, על פי עיקרון המילה המנחה. במישור זה אין לדברעל נסיון אחרי העקדה.חידושו <strong>של</strong> הגר"י הוטנר יכול להתיחס למישור זה, אם כי הוא כותבבמפורש על מושג "עשרה נסיונות" הידוע לנו מספרות חז"ל. נסיונות אלה, לרבות העקדה, קשוריםלרעיון אבהותו <strong>של</strong> אברהם.הכרת הספור <strong>של</strong> קבורת שרה כנסיון מופיע, בדברי רמב"ן, דוקאבמישור הדרש, ובמישור זה הוא מתיחס לענין האבהות, ואין כאן סתירה לדברי המחבר.כמו כןדבריו <strong>של</strong> רבנו יונה מופיעים כפרוש המשנה באבות, ובלא ספק נכללים במערכת הדרש. לפי"ז איןלהקשות על שיטת המחבר ממה שכתבו רמב"ן ור"י.ב."תתן אמת ליעקב"רבים מתקשים בהתנהגותו <strong>של</strong> יעקב אבינו בשעה שנטל את הבכורה. בדרך כלל מנוסחתהשאלה כבעיה מוסרית: האם אין עוול בכך ששיקר לאביו ורימה אותו? על מדוכה זו ישבו גדוליהמפרשים האחרונים, כגון רש"ר הירש, הנצי"ב והכתב והקבלה, וכן מגדולי בעלי המוסר, כגון ר"א