אור המזרח28מאידך הר"י בעל התוספות נותן לניתוק לעשה דתשביתו יתרון כוח <strong>של</strong>א מצינו בשארניל"ע, שהוא פסק המשהה חמץ ע"מ לבערו אינו עובר על בל יראה כשמבערו לבסוף והטעם משוםשניתק לעשה דתשביתו <strong>של</strong>דעתו פירושו הבערה (תוס' פסחים כט: סוד"ה רב אשי). ותמה השאגתאריה (סי' פא) א"כ בכל לאו הניל"ע יוכל לעבור על הלאו אם בדעתו לקיים העשה ויהא מותרלגזול ע"מ להשיב, וכ"ת הכי נמי הרי אמרו בב"ק (ס:) אע"פ שגזילה מ<strong>של</strong>ם רשע הוא.סובר כן.וכבר כתבנו במקו"א ("מוריה", שנה ח, ד-ה, אלול ת<strong>של</strong>"ח) שהר"י דוקא בלאו ב"ישבכל ניל"ע דעתו כדעת רש"י וש"ר ואחרונים שהעשה רק מתקנת הלאו מעונש מלקותאבל הלאו כדקאי קאי, הלכך ל"ש בהם להתיר עבירת הלאו על סמך קיום העשה, אבל בלאו לאיראה סובר שהעשה באה לנתק הלאו ולהפקיע עצם העבירה, מאחר שאף בלא העשה אין בו מלקותמשום שהוא לאו שאין בו מעשה, וע"כ <strong>של</strong>א באה העשה אלא לעקור הלאו.[במוריה הבאנו ממנחת חינוך מצוה תקמה, שהקשה על הר"י היפוך מקושית השאג"א,למה צריך הר"י לומר שאינו עובר "כשמבערו לבסוף", הרי בשילוח הקן אמר מר בר רב אשי סוףחולין (קמא.) שאם נטל האם על הבנים ע"מ ל<strong>של</strong>חה אינו עובר אפילו אם לא <strong>של</strong>חה, וכמ"כ שםרש"י ד"ה על מנת.אשי.שם יישבנו שיש <strong>של</strong>שה דינים בלאו הניתק לעשה ותלוי במהות הל"ת שיש בהניתוק לעשה, ונעתיק הדברים משם בקיצור: יש <strong>של</strong>שה דינים בלאו הניל"ע: א) שהעשה רק באהלתקן העונש <strong>של</strong>א ילקה על הל"ת אבל עבירת הלאו כדקאי קאי, בכגון זה אסור לעבור על הלאוכדי לקיים העשה, לסוג זה שייך גזל וכיו"ב, ב) שהעשה עוקרת אף עבירת הלאו, ואז מותר לולעבור הל"ת ע"מ לקיים העשה, ודוקא כשאמנם מקיימה אח"כ וזה דינו <strong>של</strong> הר"י במשהה חמץ ע"מלבערו, ג) שהעשה היא תיקון האיסור עד כדי כך <strong>של</strong>א רק מותר לו לעבור כשבדעתו לקיים אלאשאז אינו עובר על הלאו אפילו אם לא קיים העשה כלל, זהו הדין בשילוח הקן לדברי מר בר רבבמקום שקפידת הכתוב על הפעולה, שדברים כאלה לא ייעשו, כגון גזל, השבת העבוט,מתנות עניים, נישואי האנוסה וכל מצוות שב"א לחבירו, באלה לא באה העשה אלא לתקן המעשהשבל"ת ולא לעקרה לגמרי, ופשוט שאסור בהם לעבור ע"מ לקיים העשה, שמ"מ נעשתה הפעולההבלתי רצוייה וגורם צער ואכזבה לאחרים בינתיים, ומשום כך כתבו אחרונים שאין עשה שב"אלמקום דוחה ל"ת שב"א לחבירו.מזה מיושבים רוב קושיות השאגת אריה בזה.בלא תעשהשעיקר תכליתה הוא עצם האיסור והיא מאלה שאמרו עליהן: וכי מה איכפת ליה להקב"ה וכו' לאניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות (עי' ב"ר פמ"ד א) והיינו רוב מצוות שב"א למקום, בזהכשנתנה תורה מ"ע לתקן הלאו, הוא נתקן מכל וכל ומותר לעבור הלאו ע"מ לקיים העשה ואפילולא קיימה לבסוף יתכן שאינו עובר.בנוגע לדין שילוח הקן, יש בדברינו כדי ליישב קושית המנ"ח (מצוה תקמ"ה) למההשמיט הרמב"ם דינו <strong>של</strong> מר בר רב אשי.בברכות (לג:) נחלקו אמוראים במה ששנינו האומר על
ב(29הרב ישראל שציפנסקי ז"לה. ביאור חדש בשיטת הרמב"ם בזהבשיטת הרמב"ם נראה [כמש"כ שם וכאן אני מוסיף ביאור] שהוא סובר כי בל"תשבלא"ה אין לוקין עליו כבל יראה דחמץ שאין בו מעשה, לא באה העשה כלל לשם ניתוק, והיינושרמב"ם סובר שאינו לאו הניל"ע, <strong>של</strong>א כסוגית פסחים צה., וכדברי הגר"ח הנ"ל אבל לא מטעמיה.והוא ע"פ תוס'"מ סא.) שכתבו ע"ד רבא שאין צורך ללאו בגזל, שאפשר ללמוד איסורו בצדהשוה מריבית ואונאה ולא נכתב אלא לעבור בכובש שכר שכיר בב' לאוין [במידת אם אינו ענין],"וא"ת לוקמיה בגזל גופיה ולעבור עליו בב' לאוין", ותירצו "משום דלא לקי אלאו דגזל משוםשניתק לעשה".יוצא מדבריהם שאין דרך הכתוב להוסיף לאו אם לא שמוסיף עונש.ויש לומרכיו"ב שאין דרך הכתוב להוסיף עשה אחר הלאו בתורת ניתוק אלא כשעונש הלאו מתוקן על ידה,הלכך בב"י שאין בו מלקות לפי שאין בו מעשה לא באה מ"ע תשביתו לשם ניתוק, ומה שאמרובדצ"ה שב"י הוא לאו הניל"ע הוא דוקא לר' יהודה "לשיטתיה" [כל' הגר"ח שהסוגיא שם אליבאדר' יהודה, אבל לא מטעמיה] שס"ל (מכות ד:) לאו שאב"מ לוקין עליו, ולדידיה שפיר בא תשביתולתקן הלאו ממלקות.וביתר עיון יש להמתיק הענין ע"פ דברי הרמב"ן בפי' יתרו (שמות כ:ח) שמצוות ל"תבתורה מוגדרות כעבודת השם מיראה–מאחר שניתנו לעונש, ומצוות עשה הן גדר <strong>של</strong> עבודהמאהבה, שהמקיימן מאהבה הוא עושה מאחר שאין בהן עונשין, ועפ"ז י"ל כשם שאין התורה מוספתלאו אלא להוסיף עונש כך אינה מוסיפה עשה אחר לא תעשה אלא כדי להפקיע הלאו מעונש, והואחלק מתפקיד האהבה שבעשין [שיש בתורה תקנות כמו שיש בה גזירות וסייגים, עי' לקח טובלהגר"י ענגיל כלל ח].ובזה נמצא ישוב מה שיש להקשות על ביאורנו בדברי הרמב"ם <strong>של</strong>א בא תשביתו לתקןהלאו דב"י מעונש, מאחר שבלא"ה אין לוקין עליו משום לאו שאב"מ, וקשה למה לא נאמרשהתורה באה במצות תשביתו לתקן הלאו מעונש מלקות במקום שעשה מעשה כגון שקנה חמתבפסח או חימץ בידים, כדוגמת הרמב"ם.
- Page 2 and 3: אור המזרח יוצא לאור
- Page 4: הערות למגישי מאמרי
- Page 7 and 8: לזכרו ומתורתו שלהר
- Page 10: הרב יהודה דוד בלייך
- Page 13 and 14: 14 אור המזרחכל זה כש
- Page 15 and 16: 16 אור המזרחבזה שחיי
- Page 19 and 20: 22 אור המזרחמעניינת
- Page 21 and 22: 24 אור המזרחטענה כיו
- Page 23: 27הרב ישראל שציפנסק
- Page 27 and 28: 31הרב ישראל שציפנסק
- Page 29 and 30: מגנזי ראשונים
- Page 31 and 32: 38 אור המזרחבמו"מ שב
- Page 33 and 34: 40 אור המזרחניסן, ו
- Page 35 and 36: ד(42 אור המזרחידיד
- Page 38 and 39: 45הרב יוסף בוקסבוים
- Page 40 and 41: 47הרב יוסף בוקסבוים
- Page 42 and 43: הרב יעקב אריאלהרב ה
- Page 44 and 45: 53הרב יעקב אריאלמחמ
- Page 46 and 47: הרב אפרים גרינבלאט
- Page 48 and 49: 58 אור המזרחונראה דכ
- Page 50 and 51: 61הרב שלמה דיכובסקי
- Page 52 and 53: 63הרב שלמה דיכובסקי
- Page 54 and 55: 65הרב שלמה דיכובסקי
- Page 56 and 57: הרב נתנאל הלפגוטר"מ
- Page 58 and 59: 71הרב נתנאל הלפגוטמ
- Page 60 and 61: 73הרב נתנאל הלפגוטא
- Page 62 and 63: 76 אור המזרחקושיית ה
- Page 64 and 65: 78 אור המזרחביאור גד
- Page 66 and 67: פ(80 אור המזרחוכן י
- Page 68 and 69: פ(הרב מנחם יעקובו
- Page 70 and 71: 85הרב מנחם יעקובובי
- Page 72 and 73: 87הרב מנחם יעקובובי
- Page 74 and 75:
90 אור המזרחה. עיין
- Page 76 and 77:
92 אור המזרחהלילה הז
- Page 78 and 79:
ד(94 אור המזרחעכ"פ,
- Page 80 and 81:
96 אור המזרחעוד י"ל ד
- Page 82 and 83:
99הרב יעקב דוד לובאן
- Page 84 and 85:
101הרב יעקב דוד לובא
- Page 86 and 87:
103הרב יעקב דוד לובא
- Page 88 and 89:
105הרב יעקב דוד לובא
- Page 91 and 92:
110 אור המזרח
- Page 93:
112 אור המזרחג. איס
- Page 97 and 98:
116 אור המזרחומבואר
- Page 99 and 100:
118 אור המזרחזכייה ב
- Page 101 and 102:
120 אור המזרחשו"ר שהש
- Page 103 and 104:
מדור אגדה ומחשבה
- Page 105 and 106:
128 אור המזרחוהנה בג
- Page 107 and 108:
130 אור המזרחומצאתי
- Page 109 and 110:
132 אור המזרחאמנם לא
- Page 111 and 112:
134 אור המזרחמשמעות
- Page 113 and 114:
136 אור המזרחח. באל
- Page 115 and 116:
138 אור המזרחע"פ האמו
- Page 117 and 118:
140 אור המזרחואולי י
- Page 119 and 120:
142 אור המזרחנמצינו
- Page 121 and 122:
144 אור המזרחהגמ'נמ
- Page 123 and 124:
146 אור המזרחאמנם המ
- Page 125 and 126:
148 אור המזרחמבחינה
- Page 127 and 128:
150 אור המזרחהשבת לי
- Page 129 and 130:
הרב שלום כרמימרצה ל
- Page 131 and 132:
159הרב שלום כרמיהמחב
- Page 133 and 134:
הרב שלום כרמי161
- Page 135 and 136:
164 אור המזרחד. עני
- Page 137 and 138:
166 אור המזרחז. ביא
- Page 139 and 140:
168 אור המזרח", ה'או
- Page 141 and 142:
170 אור המזרחעל פי יס
- Page 143 and 144:
172 אור המזרחעל פי דב
- Page 145 and 146:
174 אור המזרחגם הבני
- Page 147 and 148:
הרב יהודה שביבעורך,
- Page 149 and 150:
181הרב יהודה שביבחכם
- Page 151 and 152:
מדור פרשנות ומחקר
- Page 153 and 154:
188 אור המזרח39: עמ'ל
- Page 155 and 156:
190 אור המזרח96: עמ'ו
- Page 157 and 158:
192 אור המזרח127: עמ'
- Page 159 and 160:
194 אור המזרח155: עמ'
- Page 161 and 162:
196 אור המזרח216: עמ'-
- Page 163 and 164:
198 אור המזרח301: עמ'
- Page 165 and 166:
200 אור המזרחנראה.36
- Page 167 and 168:
202 אור המזרח443: עמ'
- Page 169 and 170:
204 אור המזרח566: עמ'
- Page 171 and 172:
הרב מאיר הרשקוביץ ז
- Page 173 and 174:
ה"211הרב מאיר הרשקו
- Page 175 and 176:
213הרב מאיר הרשקוביץ
- Page 177 and 178:
מדור תגובות
- Page 179 and 180:
220 אור המזרחלכבוד ה
- Page 181 and 182:
222 אור המזרחבברכה ו
- Page 183 and 184:
224 אור המזרחבקובץ"
- Page 185 and 186:
--התחדשותה של תנועת