פרק רביעי: הגותו של יהודה הלוי

המאמר הרא שון בספר הכוזרי‎39‎ד׳ירידת המן.‏ וילקטו המרבהוהממעיט׳.‏ מתוך הגדתסרייבו,‏ ספרה המאה הי״דהחבר מגלגל את בל תולדות עם ישראל,‏ למן יציאת מערים בעזרת אלוהים,‏ הנדודיםבמדבר,‏ עד למעמד הר סיני,‏ שבו הועלה העם בולו לדרגה על־טבעית על־ידי הרצוןהאלוהי,‏ וקיבל במישרין את דברי האל באותות ובמופתים על דרך הנס.‏ בדומה למלךבחר,‏ לאיכול היה גם עם ישראל להאמין תחילה,‏ בי האל פונה אליו במי שרין :‏]פז[‏ אמר החבר:*‏ השבת מזהר עליו מ!ה ומבריאת העולם בששת ימי בראשית וממהשאני עתיד לזכרו,‏ והוא שהענם,‏ עם מה שהאמינו במה שבא בו משה אחר המופתיםהאלה,‏ נשאר בנפשותם ספק,‏ איך לדבר האלהים עם האדם,‏ כדי שלא תהיה התחלתהתורה מעצה ומחשבה מחמת אדם ואחר יחברהו עזר ואמץ מאת האלהים,‏ מפנישהיה רחוק הדבור בעיניהם בזולת אדם,‏בעבור שהךבור ג שמי)עמ׳ 39(.אולם החוויה היחידה־במינה של עם שלם במעמד הר סיני היא הוכחה בלתי־ניתנת־להפרכה של קיום הקשר היחודי בין האל ובין ישראל.‏ הסברים פילוסופיים,‏ ספקותהיסטוריים,‏ אין בכוחם לעמוד בפני עובדה זו.‏ כי כל העם שמע את דבר האל,‏ כל העםראה את עשרת הדברות כתובים בידי האל:**‏ורצה ה׳ להסיר הספק הזה מלבותם וצוה אותם להתקדש הקדשה הצפונה והגלויה,‏*בתרגום אבן שמואל :קדשת השבת נגלתה לא בזה בלבד,‏ כיאם גם בכך שהעולם נברא בששה ימים.‏ ועוד מקור אחד לה —ועליו אני בא לדבר כעת.‏ אם כי ז^אמין העם,‏ אחר המופתים האלה,‏ בכל אשר הודיעם מעזה ע״ה,‏ עודנשאר ספק בלבם:‏ ה^מנם ידבר האלוה עם בשר ודם?‏ אולי איןאדם וממחשבתו ורק אחרהתורה באה בראשיתה כי אם מדעתו שלבך באים הלזארה והסיוע מאת האלוה?‏ האמונה כי הרוחני,‏ שאינו בשיר ודם,‏יכול לדבר לא נתקבלה על דעתם,‏ שהרי הדבור גשמי הוא.‏** בתרגום אבן שמואל :אולם האלוה רצה להסיר ספק זה מלבם,‏ולכן צוה אותם להתקדש בקדשה הפנימית והחיצונית,‏ וביחודThe Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought