57) אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטת תל-אביבתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:תשתית המחקר כוללת כ-4 מיליון פריטי אוספי טבע ובכללזה פוחלצים, חרקים ע"ג סיכות, יצורים שמורים באלכוהול,גולגלות, מאובנים ועוד. מדובר באוסף המתעד את המגווןהביולוגי של ישראל והאזור, במאה האחרונה, וכן אוסףהמתעד את האבולוציה של האדם באזורנו.האוספים משמשים למחקר של מדענים רבים מישראלומחו"ל וההשקעה בפיתוחם עד היום נאמדת בעשרותמיליוני דולרים. מצב האוצרות בתשתית סביר ביחס לעולם.הקשיים הניצבים בפני התשתית כוללים העדר מבנה הולםהגורם לסיכון האוספים ובריאות העובדים. כמו כן, יש צורךבעיגון תקציב פעילות, לטווח הבינוני והרחוק, שיבטיח שימורהמומחיות ופיתוח סדיר שיטתי של האוספים.כמעט בכל מדינות העולם, למעט מדינות המזה"ת, קיימיםאוספי טבע. אוספים אלו מתעדים את המדינות המחזיקותאותם ולעתים אזורים אחרים. אין אוסף עדכני אחר בעולםהמתעד את הטבע של ישראל.מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:פרוט מרכיבי התשתיתהעיקרייםאוספים ביולוגייםאוספים אנתרופולוגייםמאגר גניםמאגר נתונים ממוחשבתשתית ידע טקסונומיעלות בדולריםהשקעה של מיליוני דולרים רביםהשקעה של מיליוני דולרים רביםהשקעה של מיליוני דולרים רביםהשקעה של מיליוני דולרים רביםלא ניתן לכימותבמהלך חמש השנים האחרונות, תמיכה תקציבית ייעודיתשל הות"ת ושל משרד המדע אפשרו רכישת ציוד לשימורהאוסף, מחשוב חלק משמעותי מהאוסף וקידום האיסוףוהזיהוי של החומרים שנאספו. שדרוג התשתית החל בשנתבשלוש השנים האחרונות, היקף המימון גדלובעקבותיו השדרוג הואץ משמעותית. עלות השדרוג הייתהכ-2.5 מיליון דולר.Environmental Sciences.2004משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:סוגי המשתמשים הם: כ-40 משתמשים מגופיםממשלתיים/ציבוריים, משתמשים ממוסדות להשכלהגבוהה, אנשי מוזיאונים, אנשי מחקר ואספנים מישראלומהעולם ו-5 משתמשים מחברות תעשייה/גופים פרטייםבממוצע שנתי (נתוני בטבלה המצ"ב).205200970מספר המשתמשים בתשתית לשנה (לפי נתוני שנת 2009):50 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע: שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית(מהארגון בו ממוקמת התשתית)מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית (סיכום סעיפים 2-4) 326מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית 7מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 29156 . 267 . 317א . 2ב . 38ג . 103 . 4נתונים אלו אינם כוללים את מספר הסטודנטים של מוסדותשונים הנהנים מן האוספים במסגרת הוראה אוניברסיטאית (כ-בשנה). הם גם אינם כוללים שימוש באוספים להשכלתהציבור– כיום כ-10,000 איש בשנה וההערכה היא כי צפויהעלייה דרמטית עם שדרוג התשתית. מספר המשתמשיםהוירטואליים כולל רק את מספר האנשים שנשלחו אליהם מאגרימידע מפורטים ואינו כולל את המבקרים באתרי קמפוס טבעובאתר האוספים כניסות ב-2009, מתוכן למעלה מ-כניסות לאתרי קמפוס טבע המיועדים להשכלת הציבורבנושאי מדע, בכלל זה מורים, אנשי מקצוע במשרדי הממשלהועוד).38,000)1,00030,000מדיניות גישה למשתמשים: גישה חופשית למשתמשים פנימייםוחיצוניים לשימוש מדעי ומקצועי ללא תשלום. התשתיתמשמשת להוראה ולהכשרה גם של מוסדות אחרים, ונגבהתשלום על השימוש בכיתה ובמוצגים. האוספים משמשים גםלהשכלת הציבור. מהציבור (כיתות וקבוצות) נגבה תשלום עבורההדרכה.מימון ושיתופי פעולה: מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של התשתית הקיימת היו אוניברסיטת תל-אביב ותמיכה מסוימת לאורך השנים מהות"ת. כיום יש תמיכהשל משרדי ממשלה (הגנת הסביבה, חקלאות, תיירות), ות"תותרומות שגויסו על ידי אוניברסיטת תל-אביב מחו"ל לצורךבניית בניין הולם וכן תמיכה יעודית בפעילות של הות"ת ובשלושהשנים האחרונות גם של משרד המדע.הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנההינו מיליון ש"ח. תפעול התשתית אינו ממומן כללבאמצעות תשלום של המשתמשים בתשתית, אלא על-ידיאוניברסיטת תל-אביב, הות"ת ומשרד המדע. הכנסותמהשימוש בתשתית מתקבלות רק מהדרכות ומפעילות למעןהציבור הרחב. שדרוג השירות והמחקר, ובמיוחד הפעילותלמחקר יישומי ידרוש עלייה בתקציבים השוטפים.9-8
EnvironmentalSciencesלאומיים באוניברסיטתא) אוספי הטבע הלהאוספים תומכים במחקר של מדענים מכל המוסדות בישראלוכן במחקר של מוסדות רבים בבחו"ל ובפעילות של משרדהחקלאות, הגנת ההסביבה, רשות הטבע והגנים, רשותהעתיקות, רשויות ההניקוז, משרד התשתיות, חיל האווירענפה של הכשרת כוח אדם מקצועי. פעילות זוובפעילותללא הסכמי שת"פ, כפי שמקובל בבעולם. מדעניםמתבצעתבמוזיאונים לטבע בעולם זכאים לבוא ולעשות שימוש באוספיבכל מקום. כל שנה, מדענים רבים ממהארץ ומחו"ל,הטבע משתמשים באוספי התשתית. למדענים ם האוצרים את האוספיםהיאיש מענקי מחקר בינלאומיים שונים, אך החתימה עליהםאישית למדען ולא של התשתית. מענקים אלו מאפשרים פעילותאיסוף ופיתוח מקצועיות והכשרה החיוניים לפיתוח האוספים.המתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים, בממוצע לשנה,הסכום מיליון ש"ח. המקורות המרכזיים למימוןהוא עד של שיתופי פעולה בינלאומיים, בהקשר של תשתיתהפעילויותמחקר זו: אוניברסיטת תל-אביב תומכת בפעילות השוטפת,במשרות ובמלגות. תמיכה נוספת מתקבלת מהות"ת וממשרדפעילות המחקר באוספים מקבלת תתמיכה ממשרדיהמדע.והגנת הסביבה, האיחוד האירופי, ממשלת איטליה,החקלאותמשרד המדע הגרמני וועוד.הסכומים המושקעים כיום מאפשרים קיום סביר לחלוטיןשלכתשתית אוניברסיטאית בסיסית, אאך לאור החשיבות העולה תחום המגוון הביולוגי בעולם ולאור האתגרים העצומים במחקר,בשימור וניצול בר-קיימא של המגוון והצורך להעניק שירותיםמדעיים קקונקרטיים בתחומים שונים, חשוב להעמיק את האיסוףבאופן שיטתי ולשדרג ולחזק את היכולות המקצועיות.האוספים מהווים רכיב חחשוב בשמירתתרומת התשתית:הטבע, ההגנה על הסביבה והחקלאות ותומכים בבמחקר שמסייעבפיתוח והגנה על תשתיות, בריאות, בטיחות תעופה,הם משמשים להכשרה והדרכה מקצועיתביוטכנולוגיה ועוד.רחב בכל הרמות מהאקדמיה ועד ללילדים. כמו כן,בהיקף חיונית למניעת הכנסת מינים זרים לישראל וניהולהתשתיתהפולשים, ללהמלצות בתחום המדגה, חקלאות וייעוראוכלוסיותבני קיימא, שמירת טבע וסביבה, תכנון, פיתוח והגנה עלתשתיות, הפצת מחלות, הכשרת אנשי מקצוע בחקלאות,סביבה, בריאות וחינוך וגילוי ופיתוח תרופות. בשנתעל אוספי הטבע ם הלאומיים באוניברסיטתהכריז משרד המדע תל-אביב כמרכז ידע תתשתיתי.תל-אביבתמונות מאוספי הטבע הלאומיים:מאוסף הקונכיותהעופות:ביצים מאוסףמאוספי החרקים:פרפרים טרופיים שמיץ:מאוסף האב,2007–750,00057הערכת התשתית: התשתית מלווה באופן סדיר על ידי ועדתהיגוי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. לפני כשלוששלהערכה היא הוכרה כמרכז ידע תשתיתי שנים בעקבותבשנה האחרונה התשתית נבחנה והוכרהמשרד ההמדע.כתשתית מחקר לאומית על ידי המולמו"פ. הפעילות מלווה עלמדעית-ציבורית.ידי מועצה