××פ×× ×ª×©×ª××ת ××קר ××שר×× - Neuron at tau - ××× ××רס××ת ×ª× ××××
××פ×× ×ª×©×ª××ת ××קר ××שר×× - Neuron at tau - ××× ××רס××ת ×ª× ××××
××פ×× ×ª×©×ª××ת ××קר ××שר×× - Neuron at tau - ××× ××רס××ת ×ª× ××××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
Environmental SciencesW<strong>at</strong>er rel<strong>at</strong>ed Sciences and Engineering63) מכוןתשתית קיימתגרנד לחקר המים בטכניוןתאור תשתית המחקר:מכון גרנד לחקר המים הוא מכון מחקר אינטרדיספלינארי כללארצי, שמטרתו לקדם את המחקר והפיתוח של היבטים שונים(מדעיים, טכנולוגיים, הנדסיים וניהוליים) בתחום המים, תוךמתן דגש על הבעיות והאתגרים הניצבים בפני מדינת ישראלבתחום זה. המכון החל לפעול בשנת והוא מאגדחוקרים מפקולטות שונות בטכניון ו-6 חוקרים מאוניברסיטאותאחרות בישראל. התשתית בטכניון כוללת את המבנה של מכוןגרנד ותשתיות המפוזרות במעבדות שונות ברחבי הטכניון.501993מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:בתשתית מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלבפריטי ציוד שונים.10מיליון ₪,מדיניות גישה למשתמשים: נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים. הגישה למשתמשים פתוחה, תוךשימוש בידע מקומי והפעלה על-ידי מפעילים מיומנים. שמירה עלסודיות מוחלטת.מימון ושיתופי פעולה: מקורות המימון המרכזיים לשלב ההקמההראשוני של תשתית המחקר היו הטכניון, משרד המדע ותורמים.הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר הואקרוב ל-2 מיליון ש"ח לשנה. תפעול התשתית ממומן באופן מלאבאמצעות התשלום של המשתמשים בתשתית. מקורות המימוןהמרכזיים הנוספים להוצאות התפעול של תשתית המחקר הםמענקי מחקר מהארץ ומחו"ל. מכון גרנד לחקר המים קיבל מקרןכתקציב הצטיידות והכפיל את הסכוםוולפסוןממקורת חיצוניים אחרים.640,000 שטרלינגפרוט מרכיבי התשתית העיקרייםמערכת ניסויית ממברנלית לתהליכי התפלהוטיהוריםמערכות לטיפול בשפכיםמערכות אנליטיות לזיהוי מרכיבים במים (ביולוגי,כימי, חלקיקים וכדומה)עלות בדולרים600,000250,0003,500,000משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:מכון המים מבצע מחקרים עצמאיים ועבור חברות חיצוניות.מוסדות אקדמיים אחרים, משתמשים בתשתית המכון בתחוםהמים. התשתית כוללת מאגר מידע בנושא מים והסביבהבישראל, שמשתמשים בו אלפי משתמשים וירטואליים.מספר המשתמשים בתשתית בשנה (לפי נתוני שנת 2009):שיתופי פעולה של התשתית בארץ מתקיימים עם חוקרים ממכוןויצמן למדע, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ומאוניברסיטאותבר-אילן, בן-גוריון ואוניברסיטת חיפה. כרגע יש שני פרויקטים שלתשתיות לאומיות בתחום המים, שחוקרים מכל הארץ משתתפיםבהם: פרויקט אחד של חומרים פרמצבטיים ופרויקט שני משותףלאוניברסיטת בן-גוריון ולטכניון עוסק בתשתיות לפיתוח ממברנותלתהליכי הפרדת מים. שיתופי פעולה בינלאומיים מתקיימים עםספרד, צרפת, בריטניה, שבדיה במסגרת האיחוד האירופאי ועםקרן בארה"ב. הסכום המתקבל משיתופי פעולהבינלאומיים, בממוצע לשנה, הינו מעל מיליון ש"ח. בנוסף,מתקיימת העברת ידע וטכניקות, לדוגמא עם מכון מקס פלנקבגרמניה. למכון היו שיתופי פעולה אזוריים עם ירדן, לדוגמאאולם כרגע ישנה איפרויקטודאות לגבי מימון המשך הפרויקט. במסגרת הפרויקט –נעשוהתפלה וטיפול במים, וצוות ירדני ופלסטינאי למד להכיר אותו.–BARD,PJI‐Palestinian Jordanian Israelisתרומת התשתית: במדינת ישראל, מכון גרנד לחקר המים ייחודימבחינת הרמה, הציוד והכספים שהושקעו בו. בנוסף, חברותוארגוני המים בארץ מתייעצים בחברי המכון בבעיות השונותומתבצעים מחקרים עבור משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות.הערכת התשתית: התשתית עברה הערכה ב-2008. ועדתהערכה של חמישה אנשים חיצונים (ארבעה מחו"ל וישראלי)ביצעה הערכה לכל פעילות המכון ופרסמה דו"ח בנושא.50 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע: שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית(מהארגון בו ממוקמת התשתית)מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית (סיכום סעיפים 2-4) 260מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית 300,000מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 10150 . 250 . 3א . -ב . -ג . -10 . 4
Change language