מיפוי תשתיות מחקר בישראל - Neuron at tau - ××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×ª תל אביב

המלצות :תשתיות מחקר בתעשייה-‏ במהלך המיפוי נתקלנו בקושי לקבל אינפורמציה מחברות בתעשייהלגבי קיומן של תשתיות מחקר גדולות העונות על הקריטריונים.‏ בפועל,‏ רקאחוזים 11מהתשתיות שמופו נמצאות בתעשייה.‏ הסיבה העיקרית לכך היא שיש בתעשייה מספר מועטמאוד של תשתיות מחקר גדולות שפתוחות לחוקרים מחוץ לחברה.‏ סיבה שחזרה והושמעהבנושא היתה הרמה המאוד גבוהה ומוקפדת של תחזוקה שמקיימות החברות בתשתיות המו"פשברשותן,‏ רמה שלא יכולה להישמר במידה והיו פתוחות למשתמשים חיצוניים.‏מהשיחות שערכנו עולה הרושם שאין ערוצי תקשורת מספקים בין האקדמיה לתעשייה בנושאזה.‏ אין מספיק ידע בשני הצדדים לגבי התשתיות שפתוחות לחוקרים.‏ יצירת דו-שיח רחב יותרבין שני הסקטורים,‏ בהקשר זה,‏ יכולה לתרום לשניהם.‏מומלץ לבחון אפשרויות להידוק שיתופי הפעולה בין מרכזי מחקר בארץ,‏ העוסקים בנושאיםדומים ואשר מחזיקים בפריטי ציוד זהים,‏ למען ניצול מירבי של משאביהם.‏ סביר שנדרשיםהתערבות ועידוד מצד הממשלה לצורך קידום שיתופי פעולה מסוג זה.‏תחזוקה/תפעול וניהול של תשתיות מחקר:‏בכל התחומים התגלו פערים משמעותיים ברמת התחזוקה השוטפת ובמקורות המימון לתפעולולתיקון של תשתיות מחקר קיימות,‏ דבר הפוגע ביכולת החוקרים לעשות שימוש מיטביבתשתיות.‏ עם רכישת/הקמת תשתית חדשה מומלץ לייצר מנגנון מימון ייעודי/קרן ייעודית,‏שתוקדש למימון תפעולה השוטף ותחזוקתה,‏ בדומה למודלים הקיימים בארה"ב.‏פער נוסף בהיבט התחזוקה הוא היעדר תקנים להעסקת כוח אדם ייעודי בדרג גבוה PhD)ומעלה)‏ להפעלה וניהול של תשתיות מחקר גדולות.‏ פער זה פוגע בזמינות התשתיות מחד,‏ובהעמסת זמנם של החוקרים אשר אחראים על התשתית ויצירת קושי להקדיש זמן מספיקלטובת מחקריהם,‏ מאידך.‏ מומלץ לשקול מסלול ליצירת תקנים ייעודים לאנשי הפעלה וניהול שלתשתיות מחקר גדולות.‏מדיניות להשתתפות בתשתיות בינלאומיות:‏מדינה בסדר הגודל של ישראל אינה צריכה ‏(ובדרך כלל גם אינה יכולה)‏ להקים תשתיות מחקרגדולות,‏ דוגמת מאיצי חלקיקים,‏ וניכר כי השתתפותה כחברה במיזמים תשתיתיים בינ"ל הינהבעלת הגיון כלכלי רב.‏ תהליך קבלת ההחלטות ביחס לסוגי התשתיות,‏ שעל ישראל לקייםבתחומה ולסוגי התשתיות בחו"ל שהיא צריכה לממן את השתתפותה בהם,‏ חשוב שיישען עללימוד מדוקדק של הצרכים הקיימים בישראל ‏(והמענה אותו הם מקבלים ברמה המקומית),‏ויתבצע באופן מסודר מבחינה תהליכית ותקציבית.‏.1.2.3.4.5במקביל,‏ רצוי לנהל דיון גם בעומק המעורבות של המדינה בתשתיות השונות–היינו,‏ באילותשתיות די בתשלום דמי חבר שנתיים ובאילו רצוי שישראל תיטול תפקיד משמעותי יותר,‏המעניק לה זכות להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות הנוגע לאופן ניהול התשתית ושדרוגה.‏לצורך כך מומלץ לקדם פורום ייעודי אשר יהיה מורכב מאנשי אקדמיה,‏ תעשייה,‏ ומשרדי ממשלהרלוונטיים.‏ כמו כן מומלץ כי אותו הפורום יערוך מעקב אחר מספר החוקרים מישראל העושים26